המסר שחוזר על עצמו בהצהרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין ובכירי משרד הבריאות בשבועיים האחרונים הוא שהיציאה מהסגר השני תהיה "מדורגת, אחראית וזהירה". הפעם, הם אומרים, לא נחזור על טעות הפתיחה המהירה של המשק ומערכת החינוך שהובילו לגל קורונה שני ולסגר שני, וכל הקלה תותנה בירידה במדדי התחלואה. נתניהו אף אמר שהפעם אסור להיכנע ללחצים מאף צד.
אבל לצד ההצהרות הגדולות, השלב הראשון של היציאה מהסגר כלל מספר מהלכים שחורגים מהעקרונות שנקבעו ומהמלצות המומחים, ועלולים להוביל את ישראל להתפרצות קורונה נוספת. הפעם, אף אחד לא יוכל לומר 'לא ידענו'. שלוש הטעויות שצריך ועוד אפשר לתקן לפני שיהיה מאוחר מידי:
- פתיחת הגנים ללא קפסולות: מומחי בריאות הציבור המליצו להפעיל את מערכת החינוך במודל של קפסולות קפדניות, כלומר שכל תלמיד ומחנך ישתייכו לקפסולה אחת בלבד, ולא יפגשו תלמידים אחרים כלל לכל אורך יום הלימודים.. למרות זאת, המתווה שלפיו נפתחו אתמול (ראשון) הגנים מאפשר לצהרונים לשלב ילדים משלוש קפסולות, ולגננות לעבוד בשלושה גנים. אמנם נראה שילדים קטנים פחות מפיצים את הנגיף מאשר בני נוער ומבוגרים, אך אין כרגע ממצאים המסבירים עד כמה הם פחות מדביקים. גם אם הם מדביקים ברמה נמוכה, המפגש עם ילד שחיובי לקורונה בגן עדיין מחייב בידוד. במתווה הקיים, גננת אחת חיובית לקורונה יכולה להדביק ילדים מ-9 כיתות גן, ולהכניס לבידוד שלוש כיתות לפחות.
- פתיחת הגנים בערים האדומות: פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, ניסה להסביר לציבור כי על מנת להתחיל לשחרר את רוב המדינה ממגבלות הסגר ולהתניע את המשק, נדרש להתייחס בצורה שונה לאזורים שונים לפי רמת התחלואה בהם. ואכן, המתווה המפורט של משרד הבריאות ליציאה מהסגר מדגיש שההקלות במגבלות לא יחולו בערים אדומות. לא חלפו 24 שעות מהחלטת קבינט הקורונה לפתוח את גני הילדים ביום ראשון, וועדת השרים לענייני אזור מוגבל החליטה שהגנים בערים האדומות ייפתחו בכל זאת. לפי פרופ' גמזו, החלטת השרים הייתה " לא החלטה פוליטית, אלא החלטה שנלקחה על סמך המלצות ממי שמכיר את השטח". ברקע דווח על לחצים מצד המפלגות החרדיות, וחשש מקושי לאכוף את ההחלטות. בכל מקרה, ההחלטה מעלה שאלות: האם הממשלה תוכל לאכוף הנחיות דיפרנציאליות גם בשלבים הבאים של הקלת ההגבלות?
- הגבלות ללא תכנית פיצוים: רק אתמול, עם כניסת הסגר בערים האדומות לתוקף, הציג שר האוצר ישראל כ"ץ תכנית כלכלית לעובדים ולעסקים בערים אלו. המשמעות היא שהסגר בערים האדומות נכנס לתוקף מבלי תכנית סיוע לאזרחים, מתכון להגברת הלחץ להפסיק אותו לפני הזמן שנדרש. לא מדובר בצורך שהתעורר עכשיו, שהרי תכנית הרמזור החלה לפעול כבר באוגוסט, ושר הכלכלה עמיר פרץ נאבק כבר מאז על יצירת תכנית סיוע. הציבור יתקשה לשתף פעולה עם הגבלות כשהממשלה לא נותנת לו גב כלכלי שיאפשר להכיל אותן.
הטעות שממנה חייבים להימנע: לא ללכת מהר מדי, למרות הלחצים
במתווה שהחליטו עליו השרים יעברו לפחות שבועיים משלב לשלב של הפתיחה המדורגת, ואם נתוני הקורונה הלאומיים לא יעמדו ביעדים שהוצבו, ההקלות יתעכבו. מדובר בהחלטה חשובה, מכמה סיבות: ראשית, הבנת ההשפעה של כל הקלה על היקפי התחלואה אורכת כשבועיים, ורק לאחר מכן נכון לבחון אם ניתן להטיל עוד הקלות בצורה בטוחה. שנית, כאשר נפתחות במקביל הרבה זירות במשק ובמרחב הציבורי, כמו שקרה בקיץ, ההשלכות יכולות להיות עלייה בתחלואה שלא ניתן לזהות את מקורה עד שכבר מאוחר מידי.
ההחלטה הזו תצטרף לעמוד במבחנים רבים, בלחצים מצד קבוצות אוכלוסייה שונות, מגזרים במשק ועוד. כולם ירצו לפתוח, ומהר. זה קריטי ששרי הממשלה יעמדו על המתווה שסוכם ולא ייכנעו ללחצים פוליטיים וציבוריים לסטות מהמתווה – ובשביל זה, חייבים לפצות את מי שנפגע כלכלית בזמן שהוא מחכה לתורו במתווה הפתיחה.
