על-פי ממצאי מבקר המדינה המתפרסמים היום (שני) התיקון לחוק שנועד להסדיר את נושא חברות הארנק הניב הטבות מס של ארבעה מיליארד שקלים לעשירונים העליונים, מבלי להשיג את מטרתו. לפי הדו"ח, תיקון 235 לחוק המס הביא לגבייה חד-פעמית של כ-15 מיליארד שקלים, תוך מתן הטבות מס של כארבעה מיליארד שקלים. מהדו"ח עולה עוד כי בשנת 2018 הוערכו הרווחים שנצברו בחברות הארנק בכ-600 מיליארד שקלים.

חברות ארנק הן חברות בבעלות איש אחד, שמעוניין לשמור חלק מרווחיו מבלי לשלם עליהם מיסים. כך, הוא שומר את הרווחים כרווחי החברה, ומושך אותם בצורת דיבידנדים כשהוא מעוניין לעשות בהם שימוש. מבחינת המדינה מדובר בהפסד של כספי מיסים, ובשנים האחרונות נעשה מאמץ למגר את התופעה.

אלא שעל-פי הדו"ח, המאמצים עד כה לא צלחו. ב-2017 נעשה מאמץ לגבות מיסים על אותם הרווחים על-ידי מתן תמריצי מס לבעלי החברות בתמורה למשיכת הכספים. אלא שרק כ-61 מיליארד שקלים בדיבידנדים נמשכו מחברות הארנק, כ-10% בלבד מהשווי המוערך שלהם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המבקר גם מצביע על העובדה שהטבות המס והמשיכות התקבלו בעיקר בקרב הישראלים העשירים ביותר. על-פי הדו"ח, כ-57% ממשיכות הדיבידנד בעקבות הגבייה החד-פעמית השתייכו למאיון ההכנסות העליון. הרוב המוחלט של המושכים, כ-91%, השתייכו לעשירונים ה-9 וה-10, הגבוהים ביותר.

המבקר המליץ למשרד האוצר לבצע בחינה מחודשת של מדיניות המיסוי של חברות הארנק, ולבחון מחדש את מעמדו של מי שעושה שימוש בחברת ארנק מול הביטוח הלאומי. נכון להיום, מעמדם של רווחים בחברות ארנק אינם ברורים מול הביטוח הלאומי, מה שמתבטא באבדן הכנסות משמעותי למוסד.​