רכבת ההרים של שער הדולר מול משבר הקורונה: בתחילת המשבר זינק הדולר לרמה של 3.8 שקלים. לפני מספר שבועות צנח לרמה הנמוכה ביותר בתולדותיו, 3.36 שקלים. אחרי התאוששות קלה, שוב ירד הדולר אל מתחת לרף של 3.4 שקלים, והתייצב על 3.38 שקלים. ממה נובעת תנועת המטוטלת, ואיך היא משפיעה על המשק הישראלי?

כאילו שלא היה להנהגה הכלכלית של ישראל מספיק ממה לדאוג, קריסת שער הדולר עלולה לפגוע אנושות בתעשייה המקומית, ולהפוך למכשול של ממש ביציאה מהמשבר.

באופן מסורתי, נהוג לצייר את הרף הפסיכולוגי הנמוך ביותר של שער הדולר על 3.4 שקלים. ירידה מתחת לקו זה מדליקה נורת אזהרה מול התעשייה המקומית, כזו שמחייבת את בנק ישראל להגיב אליה.

עם זאת, כאמור,  הרף של 3.4 שקלים לדולר נחצה כלפי מטה כבר פעמיים מתחילת משבר הקורונה, ובנק ישראל לא ממהר לפעול למרות אזהרות התעשיינים מפני השלכות הרסניות על ההתאוששות הכלכלית.

שער הדולר יורד ברחבי העולם

בישראל נהוג לדבר על השקל החזק, אבל הפעם לא מדובר בתופעה ישראלית. ערך הדולר קרס בחודשים האחרונים ברחבי העולם כולו.

בדרך כלל, בזמן משברים כלכליים, הדולר נוטה להתחזק. הסיבה לכך היא שהדולר נחשב בדרך כלל למטבע היציב ביותר, תודות לכוח הכלכלי והפוליטי של ארצות הברית. לכן, כשנוצר מצב של חוסר וודאות בשוקים העולמיים, המשקיעים נוטים למכור את המטבע ה"מסוכן" שלהם, ולקנות דולרים.

זה אכן מה שקרה בתחילת המשבר, והביקוש לדולר זינק. בישראל טיפס שער הדולר אל מעל ל-3.8 שקלים בתחילת חודש מרץ. אלא שככל שהתארך משבר הקורונה, העדיפו המשקיעים למכור את הדולרים שלהם ולעבור לנכסים אחרים.

ההסבר המקובל למצב כאלו קשור בהתנהלות הבעייתית של הממשל האמריקאי ביחס לנגיף הקורונה. המשך העלייה בתחלואה במדינה הביא לכך שמשקיעים רבים העריכו כי המיתון בארצות הברית ימשך עוד זמן רב, ויהיה עמוק במיוחד.

בנוסף, התגובה הכלכלית של הממשל האמריקאי והבנק הפדרלי למשבר, העלתה חששות בקרב המשקיעים. הקושי של הדמוקרטים והרפובליקנים להסכים על חבילת הסיוע השנייה, המביא לעיכוב בסיוע הדחוף למשק האמריקאי, צפוי להקשות עוד יותר על יתיאת המשק האמריקאי מהמשבר.

הסבר אלטרנטיבי לבריחה מהדולר, הוא בהלה מהיקף הסיוע שהעניק ממשל טראמפ למשק. עד כה הוציא הממשל הפדרלי כ-2 טריליון דולר על סיוע למשק, ויתכן שהמשקיעים חוששים מהתגברות האינפלציה בארצות הברית בעקבות הסיוע, ומושכים את השקעותיהם בדולרים. זאת, על אף העובדה שאין כל ראיות לעלייה ברמות האינפלציה במדינה.

האם בנק ישראל יתערב?

בעבר נהג בנק ישראל להגיב לירידות חדות בשער הדולר על ידי רכישה מאסיבית של דולרים כדי "לקרר" את השקל המתחזק. מאז תחילת המשבר, נמנע הבנק מהתערבות ישירה בשוק מטבע החוץ, מלבד בנקודה אחת עם הגעת הדולר לשפל חסר התקדים של 3.36 שקלים.

עם זאת, יתכן שבעתיד הקרוב כבר לא יוכל הבנק להמשיך במדיניות אי-ההתערבות שלו. המשך קריסת הדולר עלולה להמיט על הייצוא הישראלי מכה קשה. שער דולר נמוך גורם לירידה ברווחי היצואנים הישראלים, המהווים חלק ניכר מהתעשייה המקומית. השפעה נוספת של שער דולר נמוך הוא הסטת צריכה פרטית ממוצרים תוצרת הארץ למוצרים מיובאים מחו"ל.

בבנק ישראל טרם התייחסו פומבית לעניין שער הדולר. אנליסטים של בנק ההשקעות גולדמן סאקס העריכו לאחרונה שעל אף טענת בנק ישראל כי "מדיניות הבנק לא השתנתה", מפועל מסרב הבנק להמשיך ולהגן על המשק הישראלי משער דולר נמוך, בשעה שהדולר רושם ירידות ברחבי העולם.

זאת, על אף אזהרותיהם של התעשיינים החוששים מפני פגיעה נוספת בהכנסותיהם, ולמרות הסכה שבגל פיטורים בזמן משבר אבטלה חמור במשק הישראלי.