דו"ח שפרסם משרד הבריאות אתמול (רביעי) בשאלת חלקם של ילדים בהפצת מגפת הקורונה בישראל חשף מחלוקת חריפה בסוגיה בקרב חוקרי בריאות הציבור.

בעוד משרד הבריאות קובע שלילדים תרומה משמעותית בזירוז התפשטות המגפה, צוות מומחים בנושא ילדים וקורונה מהאוניברסיטה העברית, המייעץ לקבינט הקורונה, האשים את משרד הבריאות ב"פרשנות שגויה ומגמתית לנתונים", וטען כי ילדים אינם המנוע העיקרי של המגפה. המחלוקת מובילה למסקנות שונות על חזרת מסגרות החינוך לפעילות.

במשרד הבריאות הזהירו מכך ש"הימצאות ילדים במסגרות החינוך, במיוחד בזמן של תחלואה נרחבת, עלולה לזרז את התפשטות המחלה". לעומתם, כתבו צוות מומחי האוניברסיטה העברית כי צריך לפתוח את מערכת החינוך בזהירות, אך המערכת חייבת להיפתח בקרוב. "למה שהילדים יישארו כלואים בבית?", אומרת ל'דבר' פרופ' אורה פלטיאל, חברת הצוות ואפידמיולוגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

השאלה עד כמה ילדים נדבקים ומדביקים אחרים עומדת בלב הוויכוחים בישראל ובעולם על הפעלת מערכת החינוך ומסגרות לילדים בצל הקורונה. למרות הידע הרב שנצבר אודות הנגיף, אין עד כה תשובה מדעית חד משמעית לתפקידם של ילדים בהפצתו. מדובר בשאלה אפידמיולוגית מורכבת, משום שקשה מאוד לגלות מנתוני הדבקה קהילתיים מי הדביק את מי בתוך משפחה.

משרד הבריאות: ילדים ללא תסמינים הם "מאגר הדבקה"

הדו"ח שפרסם משרד הבריאות אתמול (רביעי) בנושא הדבקה בקרב ילדים קובע כי על אף שמרבית הילדים שנדבקו בקורונה לא חוו תסמינים, הם היו זרז להפצת המחלה בקרב מבוגרים, ומזהיר מפתיחת מערכת החינוך בזמן התפרצות המגפה.

על המחקר חתומות ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס, מנהלת המחלקה לאם ולילד ד"ר דינה צימרמן, וראש האגף לאפידמיולוגיה במשרד, ד"ר אמיליה אניס, והוא הוכן בשיתוף מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה.

לפי הדו"ח, מאז ביצוע הבדיקה הראשונה לילדים בישראל ב-27 בינואר ועד ה-24 בספטמבר נערכו 677,982 בדיקות קורונה בקרב ילדים, מתוכם 55,288 (8%) היו חיוביים. בהשוואה, היו 157,229 מתוך 2,548,273 (6%) חיוביים בקרב מבוגרים. לפי משרד הבריאות, ממצא זה מוכיח ששיעורי התחלואה גבוהים יותר בילדים מאשר במבוגרים.

ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס (מימין) ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי (משמאל) (צילום: לע"מ)

המחקר מצביע גם על ממצאי הסקר הסרולוגי הלאומי שערך המשרד מה-28 ביוני עד ה-14 בספטמבר בקרב כלל האוכלוסייה, בו נבדקה נוכחות נוגדנים לנגיף הקורונה בדמם של הנבדקים, שמעידה כי חלו במחלה גם לא חוו תסמינים. גם בסקר זה נמצא שיעור חיוביים גדול יותר בקרב ילדים מאשר ביתר הגילים: 7.1%, לעומת 1.7%-4.8% בקבוצות גיל המבוגר.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי בקבוצות הגיל השונות, 51%-70% מכלל הילדים המאומתים הם חסרי תסמינים. ילדים חסרי תסמינים, מזהיר המשרד, "מהווים מאגר להדבקה בקרב ילדים ובכלל האוכלוסייה".

ילדים נדבקים בעיקר ממבוגרים, ומדביקים הרבה פחות מאשר מבוגרים

במשרד הציגו את נתוני החקירות האפדימיולוגיות, שמעלות כי ילדים מעבירים את המחלה בעיקר בין מבוגרים. לפי הנתונים, רוב הילדים שנדבקו ומקור ההדבקה שלהם ידוע, נדבקו עקב מגע עם מבוגר (80% מהמקרים הידועים). עוד עולה מהנתונים כי בכל קבוצות הגיל, מרבית הנדבקים הידועים מילדים הם מבוגרים.

עם זאת, מקרב המבוגרים שנדבקו ומקור ההדבקה ידוע, רק 11.6% נדבקו מילד עד גיל 18. גם מספר הנדבקים הכולל שידוע כי נדבקו מילדים נמוך משמעותית ממספר הנדבקים שידוע שנדבקו מאדם מבוגר.

גרף מדביקים ונדבקים בקורונה בישראל, לפי גילאים (מתוך דו"ח משרד הבריאות)

לפי המשרד, ניתוח שרשרת ההדבקה מלמד כי הדבקת ילדים מאפשרת יצירת 'דורות' נוספים של הדבקה, דבר המתבטא בקבוצות גיל שונות והעברה בין אזורים גיאוגרפים שונים. לפי המשרד, נמצאו 17 מקרים של ילדים שהדביקו לפחות עשרה אנשים, מתוך 350 מקרים כאלה בכלל הגילים. מומחי האוניברסיטה העברית טענו שהמשרד מתעלם מהעובדה שחלקם של ילדים בקרב 'מפיצי העל' הוא נמוך.

ניתוח נוסף שערך המשרד לנתונים מתאריך פתיחת מערכת החינוך ב-1 בספטמבר, מראה עליה ניכרת בשיעור המאומתים, הן בגילאי מערכת החינוך והן באוכלוסיית הבוגרים מהם. הדו"ח מציין כי סגירת מערכת החינוך עקב העלייה במדדי התחלואה הצביעה על ירידה ניכרת בשיעורי המאומתים, הן בגילאי מערכת החינוך והן באוכלוסייה הכללית. לפי המשרד, העלייה בתחלואה הייתה שונה בין קבוצות גיל שונות, כך שעם עליית הגיל הסיכון לתחלואה היה גבוה יותר. 

במשרד הבריאות קובעים כי "ילדים נדבקים ומדבקים ואף עלולים להיות 'מפיצי על'. מאחר ומרביתם אינם מציגים תסמינים, קשה לזהות חלק ניכר מהילדים הנושאים את הווירוס והם עלולים להוות מקור הדבקה לאחרים".

כתוצאה מכך, מזהירים כי הימצאות ילדים במסגרות החינוך, במיוחד בזמן של תחלואה נרחבת, "עלולה לזרז את התפשטות המחלה, הן בקבוצות גיל שונות והן באזורים גיאוגרפיים שונים, בעיקר עקב היותם מקור הדבקה בקרב בני בית". לדברי עורכי המחקר, "נודעת חשיבות רבה לחזרה הדרגתית של מערכת החינוך לפעילות, ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות גיל שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים".

מומחי האוניברסיטה העברית: פרשנות שגויה ומגמתית לנתונים, לבתי הספר תפקיד חיוני

בצוות המומחים הבין תחומי של הדסה והאוניברסיטה העברית פרסמו אמש תגובה לדו"ח של משרד הבריאות, וביקרו אותו על "פרשנות שגויה ומגמתית" לנתונים שהוצגו בו, והתעלמות מ"התפקיד החיוני שבתי הספר ממלאים בהתפתחותם הגופנית, השכלית, הרגשית והחברתית של ילדים".

בצוות, המורכב מרופאים ומומחים בבריאות הציבור, אמרו כי הנתונים המוצגים בדו"ח משרד הבריאות מדגימים בבירור שילדים נדבקים פחות, לרוב נדבקים ממבוגרים ולא להיפך, ומהווים אחוז קטן מ'מפיצי-העל' באוכלוסייה (4.9%).

למרות זאת, משרד הבריאות בחר להציג מסקנות הפוכות, שמדגישות את היכולת הקיימת של ילדים להידבק, להדביק ולהפיץ את הנגיף, ולא את העובדה שהסיכון להדבקה בקרבם נמוך מאשר אצל מבוגרים. הצוות קרא ל"דיון על אופי פתיחת מערכת החינוך בצורה בטוחה ולא על עצם פתיחתם".

לפי החוקרים, מסמך משרד הבריאות ומסקנותיו מתייחסים לילדים כקבוצה אחידה והומוגנית, על אף ש"הנתונים למעשה מעידים על דיפרנציאליות לפי גיל, ושהעברת הנגיף שונה בעליל בין ילדים בני 9-0 שנים לילדים ובני נוער בני 17-10".

המומחים חולקים על הקביעה כי ניתן לייחס את העלייה הדרמטית בשיעור המאומתים ב-1 בספטמבר לפתיחת בתי הספר, ומגדירים אותה כ"שגויה מן היסוד מבחינה אפידמיולוגית, שכן ברור שהיא מבטאת אירועי הדבקה שאירעו 14-10 יום לפני כן". בנוסף אומרים המומחים כי אין לייחס את הירידה בתחלואה לסגירת בתי הספר, כשכל אוכלוסיית ישראל נכנסה לסגר מלא יום לאחר מכן, ב-18 בספטמבר. הם מציינים גם כי הסתמכות על הסקר הסרולוגי שערך משרד הבריאות, במיוחד בקרב ילדים, היא בעייתית עקב הטיות דגימה שחלו בו.

מומחי האוניברסיטה העברית שחתומים על המסמך הם ד"ר אלכס גיללס-הלל, ד"ר חגית הוכנר, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית

פרופ' אורה פלטיאל: "ילדים יכולים להדביק, האם צריך לכלוא אותם בבית בגלל זה?"

"כולנו מקבלים שילדים יכולים להדביק, אבל פחות ממבוגרים", אומרת פרופ' אורה פלטיאל, חברת הצוות ואפידמיולוגית בבית חולים הדסה. "הם יכולים להיות 'מפיצי על', אבל הרבה פחות. אבל האם צריך לכלוא אותם בבית בגלל זה? ילדים הם לא המנוע של המגפה."

פרופ' אורה פלטיאל (צילום: אלבום פרטי)

פרופ' פלטיאל אומרת שאמנם קשה לאתר את כיוון ההדבקה, אך ניתן לשער כי השיעור הקטן יחסית של הדבקה בקרב ילדים נובע משיעור הפצה נמוך יותר. "למה שמשרד הבריאות יוציא דו"ח עם פרשנות רגרסיבית, פרשנות מפחידה? אנחנו יודעים שיש נזקים בריאותיים, כלכליים וחברתיים אדירים לסגירת בתי הספר. אנחנו חייבים להתקדם. כואב לי הלב מהנזק לילדים ומחוסר הצדק כלפיהם, ואני רופאה ולא אשת חינוך. עד עכשיו החליטו שהילדים הם לא בסדר העדיפויות החברתי."

גם איגוד רופאי בריאות הציבור הגיב לדו"ח משרד הבריאות, בקריאה להשקיע בפתיחת מערכת החינוך. "העדויות האפידמיולוגיות מישראל והעולם ברורות – ילדים מתחת לגיל 10 ולימודים שלהם במערכת החינוך אינם המנוע העיקרי להעברת קורונה בקהילה. סגירת מערכת החינוך לילדים עד גיל 10 גורמת נזק חמור לבריאות הציבור. יש לפתוח בהקדם האפשרי לימודים א-ד, בקפסולות."