"אני לא חושב שההנהגה החרדית רוצה להתנגש באופן חזיתי עם המדינה", אומר ל'דבר' מאיר הירשמן, עמית מחקר בכיר במכון החרדי למחקרי מדיניות ופרשן בנושאי החברה החרדית.

מאיר הירשמן. "ההנהגה החרדית לא רוצה להתנגש עם המדינה" (צילום: ניר סלקמן)

"הרב קנייבסקי אף פעם לא נכנס לפרטים. הא לא מנכ"ל. הוא נשיא. אם נשווה את זה לעולם העסקי, הוא אומר עקרון: 'תעשו הכל שהישיבות יהיו פתוחות'. הפרטים הקטנים הם לפוליטיקאים שלנו והנציגים שיושבים מול משרד הבריאות".

פתיחת הישיבות הפכה לדגל המאבק של הציבור החרדי. "הישיבות הן מרכז החיים החרדיים, באופן טוטאלי", מסביר הירשמן, "מרבית הצעירים החרדים, מגיל 16 עד 24 נמצאים בישיבה. הסיפור פה הוא לקחת את מרכז החיים, ולבטל אותו".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הירשמן משוכנע שבציבור החרדי לא חושבים שמערכת החינוך החרדית חשובה יותר מזו החילונית, אך הוא מבקש לעמוד על הייחודיות שלה. "הרמב"ם אומר שכשכל העולם לא בסדר, צריך ללכת למדבר. החזון איש אמר שהישיבות הן המדבריות של התקופה שלנו. זה משהו הרבה יותר עמוק".

"הבנות החרדיות גם לומדות המון, הרבה יותר לימודי ליבה, במערכת לימודים אינטנסיבית. אבל המערכת של הבנים היא מערכת של החיים, הישיבות לא רק מקנות ידע אלא נועדו לעצב את החיים של הצעיר החרדי לכלל החיים".

לטענת הירשמן, תשלומי המחיר כבדים מאוד, וזו אחת הסיבות שבגללה זועקים הרבנים, "הבחורים חיים בתנאי פנימייה מלאים וחוזרים הביתה פעם בכמה שבועות. אם לתלמיד אין משמעת עצמית גבוהה והוא לא מסוגל בכל תנאי ומצב ללמוד תורה, הוא עלול ללכת לאיבוד".

ישיבת עטרת שלמה במודיעין עילית (Yossi Zeliger/Flash90)

בסיבוב הראשון של הסגר, ההנהגה הרבנית התייחסה להוראות כעניין קצר, מוגבל בזמן. "הרבה ראשי ישיבות לקחו את זה בקלות, התקופה הייתה קרובה לסיום 'הזמן', המקבילה בעולם הישיבות לסוף סמסטר, והמחשבה הייתה שפשוט נסיים את הלימודים מוקדם יותר ונחזור תוך כמה שבועות".

כשהקיץ החל להסתיים והמגפה לא נעלמה, ראשי הישיבות "התחילו לחשוב על אלטרנטיבות. אנחנו לא יודעים להגיד אם בעוד חצי שנה זה יהיה מאחורינו, והרבנים בינתיים צריכים לתכנן את העתיד".

מה עם שאלת הבריאות?
"יש חשש כבד מאוד לבריאות. רק בפלגים הכי קיצוניים לא מתייחסים לקורונה. המסה הגדולה, שמנהלת סוג של קשר עם המדינה, שוקלת את העניין בכובד ראש ויש הרבה חילוקי דעות.

"האדמ"ור מבעלז אמר על הקורונה, שיש עוד סכנות בחיים שלנו, ואי אפשר לקחת סכנה אחת ולהתמקד רק בה. אגב, קולות כאלו תשמע גם בחברה החילונית שמבקשת לבחון את ההיבטים הנפשיים והרגשיים של הסיפור, תשלומי המחיר החברתיים של הבידוד, הסגרים.

"האם אני היית מכריע לפתיחת הישיבות? איני בטוח. אבל זה הרציונל. בתוך עולם הישיבות מנסים לשמור במקסימום, לפעמים זה לא עבד מאה אחוז אבל מנסים מה שאפשר".

"אני חושב שהרוב החרדי לא רוצה להתעמת חזיתית עם המדינה"

הירשמן טוען, שכמו כל מהלכי המיקוח מול המדינה, הסטודנטים, מאבק העצמאים, הורי התלמידים ועוד, גם המאבק של החרדים הוא חלק מהמשא והמתן על מה שאפשרי ומה שדחוף.

"הנציגים שלנו מרגישים שאין עם מי לדבר בצד השני. אבל הם גם יודעים שאין מספיק כח פוליטי שיעמוד נגד פתיחת הישיבות, לכן הם נאבקים על זה", אומר הירשמן. "אני חושב שהרוב החרדי לא רוצה להתעמת חזיתית עם המדינה. תסתובב בריכוזים חרדיים, תראה שמשמעת המסכות היא מאוד גבוהה, ככה גם בשאר תקנות הקורונה, שלא נוגעות בעולם הישיבות. לא כך נראה מרד".

הרבי מללוב עם יסידיו בקבר הרשב"י, יוני 2020 (Photo by David Cohen/Flash90)

הירשמן טוען שמשבר הקורונה יצר משבר אמון בין כלל הציבור בארץ להנהגה, ולא רק בחברה החרדית. "לא כולם יודעים מה לעשות עם הקורונה, ולומדים אותה תוך כדי תנועה. יש סדרה של החלטות שבדיעבד מתבררות כשגויות".

הוא מביא דוגמא רלוונטית: אמש פורסם שהאוצר מסרב להעביר 6 מיליארד שקלים בכדי להחזיר את הלימודים בגנים וכיתות א' וב', החלטה שהרימה קול מחאה חזק מצד ארגוני המורים וההורים על המשך הפגיעה בשגרת העבודה של ההורים. "בסוף, יצטרכו לתת 12 מיליארד להורים שלא יצאו לעבודה", הוא אומר. "כל המשבר הזה יושב על התחושה הכללית של הציבור שיש ברדק בכל מקום".

יש מקום להדברות בין הצדדים?
"יש קבוצות קיצוניות בחברה שמתנהלות באנטי מול המדינה בכל ימות השנה. בין החברה החרדית הגדולה לממשלה, עם רצון טוב, ניתן להגיע לפשרה. מה שכואב זה שיש אנשים שרוכבים על החשש מהאחר, על שנאת החרדים.

"הדיון על הקורונה לא מנותק ולא מתחיל בין שני אנשים שאין להם דעה מוקדמת אחד על השני. ישנם אנשים משני הצדדים שמרגישים שהם עושים משהו טוב כשהם מתדלקים את הקיטוב והשנאה הזו".​