לאחר מספר ימים סוערים ומתוחים, התקיים אתמול (חמישי) מצעד הגאווה והסבלנות בעיר ירושלים. לפי הערכות צעדו במצעד מעל ל-25,000 אלף משתתפות ומשתתפים.
המצעד התחיל בגן הפעמון בירושלים. תור של אלפי אנשים נמשך לאורך כל דרך דוד המלך הצמודה אל הגן, ובו המתינו בסבלנות המשתתפים לבידוק הביטחוני בכניסה למתחם שאובטח בכבדות ע"י מאות שוטרים וחיילי מג"ב. המצעד יצא לדרך בעיכוב של שעה מכיוון שמארגניו לא ציפו למשתתפים כה רבים. בכניסה לגן הפעמון מאחורי שרשרת של שוטרים, הפגינו כעשרה פעילי ארגון הימין הקיצוני להב"ה. הצעדה עברה במעלה קרן היסוד וכן בנקודה בה רצח המחבל ישי שליסל את שירה בנקי ז"ל ופגע בצועדים נוספים לפני שנה. במקום התנוסס שלט גדול עם תמונתה של שירה ולידו אלפי צועדות וצועדים הניחו זרי פרחים והדליקו נרות נשמה לזכרה.
בצעדה צעדו חברי כנסת מהמפלגות יש עתיד, כולנו, המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת.
בימים האחרונים עלה המתח סביב קיום המצעד, ואתמול אף נעצר הרוצח ישי שליסל אשר יושב בכלא, בחשד כי ניסה לארגן פיגוע במצעד יחד עם אחיו. בנוסף עצרה המשטרה ועיכבה לחתירה עשרות שנחשדו בכוונה לפגוע במצעד. בסופו של דבר, הצעדה עברה אתמול ללא אירועים חריגים. ממשטרת ירושלים נמסר כי במהלך המצעד נעצרו ועוכבו כ-30 חשודים שניסו לשבש את מהלך מצעד הגאווה, חלקם נתפסו כשבכליהם סכינים מסוגים שונים והם נלקחו לחקירה במשטרה.
הצעדה הסתיימה בגן העצמאות בטקס שהנחתה השחקנית גילה אלמגור. "זו לא הייתה שנה פשוטה לקהילה הגאה בירושלים" אמרה אלמגור, "פשע השנאה הנורא היה גם קריאה למאבק. לא למאבק אלים אלא מאבק על ארץ. מאבק של מפגש ועשייה לשינוי פניה של ירושלים"
אחריה נאמה שרה קלה-מאיר, מנכ"לית הבית הפתוח שאמרה כי "שנה אחרי הרצח הנורא, התכנסו כאן ברובנו, כדי לזכור כדי לכאוב וכל זאת כדי למצוא את הדרך להמשיך ביחד. שירה בעל כורחה הפכה לסמל, סמל של סובלנות, של אהבה. היא לא רצתה להיות סמל, היא חיה על פי הערכים שהיא ביקשה להנחיל. אנחנו לא רוצים עוד סמלים, נערים ונערות לא צריכים להפוך לסמלים".
"שואלים אותנו למה צריך מצעד בירושלים, תראו את האבטחה שמסביבנו – בגלל זה צריך מצעד בירושלים" אמרה קלה-מאיר, בהתייחסה לאבטחה הכבדה שהקיפה את הצועדים ואת רחבת הטקס וכללה מעל לאלף שוטרים ואנשי כוחות הביטחון.
עוד התייחסה קלה-מאיר לגל ההסתה בשבועות האחרונים מפי מספר רבנים "אסור לנו לעמוד שותקים מולם, השתיקה מול המילים האלו משמשת דלק בעירה אל מול אלו שלא חוששים לאחוז בסכין. הקהילה הדתית מעולם לא היתה האויב שלנו – הקהילה מתהדרת בקהילה דתית רחבה המתהדרת בכל צבעי הקשת, נוצרים, מוסלמים ויהודים. האויבים שלנו הם אנשים בעלי דעות חשוכות – הלהטופוביה קיימת בכל המגזרים"
אחריה עלה לדבר אורי בנקי, אביה של שירה בנקי ז"ל שנרצחה במצעד בשנה שעברה. "הלקח שיש לנו ללמוד מהרצח של שירה" אמר בנקי, "ומחורבננו הלאומי לפני 2000 שנה, הוא שהמתינות היא מידה טובה לכולנו – כי ההקצנה, מכל סוג שהוא, היא שביל בטוח לחורבן.
"רבים מכחישים או מתעלמים מהקשר הישיר בין שיח מתלהם, רווי שנאה ובטחון מתנשא ובלתי מתפשר בצדקת הדרך – לבין הרצח. ההיסטוריה מלאה באנשים ובחברות שהיו כל כך 'צודקות', עד שלא הותירו מקום לאף אחד אחר להשמיע את קולו ורמסו את כל מי שניסה לומר או לחשוב אחרת. הנטייה האנושית-כל-כך להדחיק את האירוע ולשכוח ממנו – היא זו שמביאה עלינו את האירוע הבא. לעיתים זו קטטה, לעיתים זו אלימות מתפרצת, ולעיתים זה רצח.
"בשנה שעברה רצחו את הבת שלנו כי היא חשבה שכל אדם זכאי לחיות את חייו מבלי להיות מבוזה בגלל מי שהוא. הפעם זה היה מאד ענייננו אבל זה היה מאוחר מדי עבורנו, ושירה כבר לא תזכה לראות את שינוי המציאות ואת מתינות המרחב והשיח הציבורי. המון אנשים חשבו, וחושבים עד היום, שזה עניינם. חלקם עומדים כאן איתנו וחלקם אינם כאן, כל אחד מסיבותיו שלו, אך הם כולם חושבים כך, ואנו מכירים להם תודה ותולים בהם תקווה. זה לא מאוחר עבורכם. אל תתנו לשנאה, לבורות ולדעות קדומות לגרוף אתכם – קומו ועמדו על זכותכם לחיות בחברה סובלנית ומתונה."
לאחר שאורי סיים את נאומו נעמד כל הקהל על רגליו ומחא כפיים במשך כדקה.
במהלך האירוע הופיעו הזמרת דקלה, הזמר אביב גפן ואומנית הדראג גלינה פור דה ברה. לאחר המופע של דקלה ביקשה גילה אלגמור מהקהל לעמוד דקת דומייה לזכרה של שירה בנקי ז"ל.
עוד הופיעו על הבמה פעילים להט"בים בני העיר, ביניהם משה גרוסמן מארגון חברותא, ארגון הומואים דתיים, שדיבר על המאבק של קהילתו: "כל המשפחות הדתיות שבניהן ובנותיהן יצאו מהארון וכל מי שגדל או מגדל את ילדיו בציבור הדתי – אל תסתפקו בהיכרות דרך התקשורת ומנהיגי הציבור, אל תוותרו על הלהט"בים הדתיים. דווקא אתם מכירים את העיוות שיש בסטראוטיפים בתקשורת, אל תתנו לדעות הקדומות להשתלט על השיח".
גילה אלמגור הקריאה קטע ממכתב שכתב דוד גולנזר, מנהל בית הספר רנה קסין בירושלים, שקרא לכל תלמידיו לבוא למצעד "שלטון החוק כוונתו שרוח החוק תיהיה דמוקרטית, ולא תתקיים רק כמילה כתובה. מצעד הגאווה הוא בעבורנו הבעת עמדה ערכית בסיסית על טובו של האדם ועל טובה של החברה הישראלית כפי שאנחנו רוצים שתהיה, פשע השנאה המחריד הזכיר לנו שוב את התפקיד החשוב של בני הנוער בחברה הישראלית, כפי שהיינו רוצים לראותה. במצעד הגאווה והסבלנות 2016 האמירה הזו ברורה יותר מתמיד – התפקיד הוא בידי בני הנוער".