״שים חגורה ותחזיק טוב, אנחנו תיכף ממריאים״ אומר בהומור מוחמד קוזלי למטופל על כיסא גלגלים. קוזלי הוא לא טייס או דייל, אבל הוא מעביר אנשים ממקום למקום, ׳משנע רפואי׳ בבית חולים כרמל. ״אנשים מתחילים לצחוק, וזה נחמד. יש כאלה שאוהבים שמסיעים אותם מהר, זה עושה להם כיף״.

מוחמד קוזלי, ״אנשים מתחילים לצחוק, זה נחמד״ (צילום: יעל אלנתן)

קוזלי (26), מעוספיא, החל לעבוד כמשנע רפואי בגיל 18, ״נראה לי שהייתי המשנע הכי צעיר בבית החולים״, הוא אומר בגאווה. בניסיון להתחקות אחר בחירת המקצוע קוזלי מספר ״כשהייתי ילד עשיתי פה ניתוח. פעם בא משנע רפואי ולקח את אחד המטופלים לידי. התלהבתי מהקשר שנוצר בניהם. אני זוכר את זה מאז, וזוכר גם את הבחור שעדיין עובד פה״.

במסגרת עבודתו, קוזלי יושב גם במוקד הקריאות וגם נמצא בשטח. בנוסף, בשנה האחרונה הוא גם משמש כנציג כוחות העזר בוועד העובדים. יום בעבודה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בדרך לניתוח

״אנשים פה במצב קשה ואנחנו אלה שרואים אותם אחרונים לפני הכניסה לניתוח, אז היחס והדיבור חשובים. אנחנו משוחחים הרבה בדרך לטיפול, וכשמחכים למעלית. אנחנו יכולים לתת להם הרגשה טובה. להרגיע את המטופל לפני שהוא נכנס לבדיקה, לניתוח, לאשפוז. זה סיפוק גדול שאני בא ורואה את הבן אדם מולי כשהוא חלש ואני זה שנותן לו מוטיבציה ואומר לו ׳תהיה חזק׳, ׳קטן עליך אתה תשתחרר בקרוב׳. התפקיד לי לעודד אותו״.

כשמטופל משתולל

״אם מטופל משתולל אני אדבר איתו בצורה הכי יפה, אנסה תמיד להרגיע, לשכנע שהבדיקה לטובתו. אם הוא ימשיך להשתולל יש אנשים אחרים שזה התפקיד שלהם לטפל בזה.

״ההומור והקלילות משמעותיים לתפקיד. לפעמים נתקלים בקיר, לפעמים המיטה זזה, זה קורה. כשזה קורה לפעמים אני אומר למטופל ׳אל תדאג אתה בבית חולים, יש ביטוח, יש הכול׳. אז מתחילים לצחוק. לוקחים לצד החיובי. וגם אם החולה מתעצבן אני מסביר לו שזה לא בכוונה״.

שינוע חולי קורונה

״מספר הקריאות לשנע חולים עלה בקורונה. אם זה לשנע בדיקות קורונה למעבדה, אם זה להעביר חולי קורונה. אם מעבירים חולי קורונה מעבירים גם איש משק בשביל הניקיון, איש בטחון לפתיחת דלתות, ואם זה חולה מונשם, אז גם צוות טיפול נמרץ. זה סיפור.

״הטלפון במוקד לא מפסיק לצלצל״ (צילום: יעל אלנתן)

״אם מטופל רגיל לוקח להעביר בערך רבע שעה, אז להעביר חולה קורונה זה שעה וחצי אם הוא מונשם. זה תופס אנשי צוות, אז אנשים אחרים צריכים לכסות עליהם. את בדיקות הקורונה לוקחים ידנית, לא הכול שולחים במערכת הפנימית של בית החולים, אז זה גם יוצר עומס.

״אנחנו לוקחים מטופלים עם קורונה במיגון מלא. משנעים אותם למחלקות הקורונה, ותמיד יש חששות. כל חולה שאנחנו לוקחים רואים אותו משתעל. היום את רואה מישהו משתעל ברחוב את עוברת לצד השני, אז זה מלחיץ.

במוקד הפניות

המוקד של המשנעים עמוס, הטלפון לא מפסיק לצלצל. אחראי המשמרת מקבל גם משימות במחשב, ומעביר אותן בקשר. את שמות המטופלים אומרים רק בטלפון מפאת הפרטיות. במשמרת של 8 שעות יש 14 משנעים שעושים כ-300 משימות במשמרת. בחורף זה יותר.

״איש הצוות שמוגדר כמוקדן יודע מה יש בשטח, מכיר את הצוות. אם אני יושב במוקד ויש משימה מורכבת, אני מעדיף לשלוח מישהו מנוסה. יש משמעות לניסיון. משימה מורכבת זה לדוגמה חולה טיפול נמרץ שצריך לעבור עם רופאים, אחיות, מכשיר אקמו. צריך ניסיון איך להיכנס למעלית, להכניס את הציוד, לצאת מהמעלית, אלו מיטות ענקיות. צריך לעשות חישוב איך להכניס את המכשירים ואת הצוות״.

הצוות: מקום לפריקת מתחים

״לפני הקורונה היינו אומרים שלום, אבל היום זה מרחוק. שלום שלום ואל תתקרב (מחייכים). הייתי מתחבק עם החברים הכי קרובים שלי, אבל היום אפילו לא אוכלים ביחד״.

״הוא בחור שיודע את העבודה״ (צילום: יעל אלנתן)

הצוות הוא מקום לפריקת מתחים, צוחקים הרבה יחד. ״הוא בחור שיודע את העבודה, אחראי, חברותי, אפשר להטיל עליו את כל המשימות״, אומר מנהל המוקד על קוזלי. ״יש לי כל כך הרבה סיפורים על קוזלי, אם נתחיל לא נסיים״, אומר משנע נוסף שעובר במסדרון, מחייך לעברו.

קוזלי עולה להסיע מטופל מטיפול נמרץ. ״אם לא היתה קורונה, הוא כבר היה מקבל ממני נשיקה״ אומרת האחות במחלקה בחיבה. ״כל בית החולים אוהב אותו״, אומרת אחות אחרת, ״אין על קוזלי שלנו. אם הוא במוקד אז אין עיכובים, הוא מכיר את סדרי העדיפויות״.

(צילום: יעל אלנתן)

בחזרה מהניתוח

הנסיעה הבאה היא מהאורטופדיה לצילום. קוזלי שואל מטופל מבוגר איך הוא מרגיש. ״עשיתי ניתוח וסבלתי מאוד, נשברה לי הכתף״, עונה המטופל. ״שתהיה בריא״, אומר קוזלי, ״יהיה בסדר״. נכנסים למעלית. רופא שואל אם יש מקום. קוזלי: ״תמיד יש מקום״. אישה שמלווה את בעלה אומרת: ״יפה. אם רוצים תמיד מצליחים״. האנרגיה החיובית עוברת במשפטים קצרים. ״תרגיש טוב״, פונה קוזלי למטופל. האיש מודה לו בחזרה בלבביות. האנרגיה הטובה מדבקת.

20 אלף צעדים במשמרת

״העבודה פיזית מאוד. כשמכוני הכושר היו פתוחים, הייתי הולך אחרי העבודה לאימון של שעתיים וחצי. יש לי שעון שסופר צעדים. מ-07:00 בבוקר ועד 11:00, עשיתי 3,400 צעדים. במשמרת אני עושה לפעמים 20,000 צעדים. במשמרת קלה בערך 13,000 צעדים. יש לי גם את אפליקציית ״עובדים בריא״ של ההסתדרות, אז יש מלא מתנות ומטבעות שצוברים. עשו את זה בשבילנו״.

חדר המתים של בית החולים

״לפעמים צריך לשנע את מי שנפטר לחדר המתים של בית החולים. זו משימה רגישה. לפעמים יש גם משפחות שצריך להתמודד איתן, להגיד להן שאי אפשר ללכת איתו עד למטה, אני תמיד בא לקראת המשפחה, מנחמים אותם, מסבירים להם. אין מה לעשות״.

״המוות לא מפחיד אותי כמו אנשים אחרים. הפעם הראשונה שהסעתי לשם הה ביום החניכה השני שלי. הניסיון עושה את שלו. כשאני מלמד היום מישהו, אני מעדיף להכניס אותו לאט לאט לקצב, ולא ישר בבום כמו שהיה לי״.

״אני משתדל להוריד מישהו כמו שהייתי רוצה שיורידו אותי, אם חס וחלילה היה קורה לי משהו. ככה זה עוזר לי לחשוב על מה שאני עושה״.