משרד העבודה פרסם שורת תקנות לרפורמה בתחום ההסמכות של מנופאים ומפעילי מכונות הרמה אחרות. התקנות הוצגו באתר המשרד להערות הציבור, אותן ניתן יהיה להעביר עד ה-12 בנובמבר.

במסגרת הרפורמה המוצעת, יוגדרו הסמכות נדרשות להפעלת עגורנים ניידים ומשאבות בטון, תעודכן טבלת ההסמכות למנופאים בהתאם לכושר ההרמה של המנוף, ויוגדר מקצוע ה'עניבן' הקושר את המטען למנוף כמקצוע המחייב הסמכה מקצועית רשמית. לצד זאת, תקבע למפעילי מנופים מכלל הסוגים חובה לבחינה מדי חמש שנים לחידוש ההסמכה.

טבלת ההסמכות החדשה המוצעת לעגורנים ואמצעי הרמה. (מתוך: משרד העבודה, עיצוב: אידאה)

על פי ההערכות, בישראל כ-1,200 עגורני צריח, רובם ממוקמים באתרי בנייה; כ-945 עגורנים ניידים, השכיחים באתרי בנייה ובתעשייה; כ-7,700 עגורנים להעמסה עצמית במגוון תחומים, ממשאיות לאיסוף גזם וזבל עם מנוף ועד מעלונים המסייעים למעבר דירות; וכ-20 אלף עגורני גשר או שער שרובם במפעלים ובנמלי הים.

הסדרת התקשורת בין המנופאי לאתת

כל פי התקנות החדשות, ההכשרה לתפקיד האתת, המסייע בהכוונת המנופים מהקרקע באמצעות מכשיר קשר תהפוך מעתה למפעלית, במקום הכשרה מקצועית הנדרשת כיום.

הקבלנים יידרשו לוודא כי האתתים והמנופאים מתקשרים ביניהם היטב, זאת בעקבות טענות רבות של מנופאים על קשיי תקשורת עם עובדים זרים שהוצבו כאתתים שהם עובדים זרים. בעלי התפקיד באתר יידרשו להתחייב בחתימת ידם שישנה תקשורת תקינה בין האתתים למנופאים, ובהתאם יישאו גם באחריות משפטית בנושא.

במשרד שקלו בעבר לאסור לגמרי על העסקתם של עובדים זרים כאתתים, אולם נסוגו מהצעה זו בשל הנטל הרגולטורי הכרוך בה. עם זאת, הוחלט בתקנות החדשות על הפרדת תפקיד ה'עניבן' המוכשר לחיבור המטען לאונקל המנוף (הוו אליו מחובר המטען) מתפקיד האתת, כך שתפקיד זה ידרוש מעתה הכשרה מקצועית ספציפית בת 5-3 ימים. הכשרה שלא הייתה קיימת עד היום.

דו"ח הערכת השפעות הרגולציה (RIA),  שצורף לתקנות החדשות, מציין כי מינהל הבטיחות מצא שהגורם הבולט ביותר לתאונות קטלניות במעורבות עגורן הוא פגיעה של אחד העובדים ממטען שניתן מאונקל העגורן. על פי הנתונים, גורם זה היה אחראי ל-7 מ-12 תאונות קטלניות בשנים 2019-2017.

ארבעה סוגי הכשרות למנופאים

בתחום ההכשרות למנופאים עצמם, יוגדרו ארבע משפחות של הכשרות לפי סוגי העגורנים: עגורני צריח, עגורנים ניידים, משאבות בטון ועגורנים להעמסה עצמית (דוגמת המנופים המותקנים על משאיות או מעלונות למעבר דירות).

בכל אחד מהם יבוצעו, מעבר להכשרה הבסיסית, גם הכשרות להפעלת כלים מורכבים יותר באותה המשפחה, כמו כלים בעלי כושר העמסה גדול יותר או בעלי תנועה מורכבת יותר.

כך, למשל, תיקבע הכשרה ספציפית ומהירה, בת 100 שעות, לעגורן צריח קטן ל'הקמה מהירה' במקום ההכשרה הקיימת היום לעגורן צריך 'כבד' (176 שעות). כמו כן תקבע הכשרה להפעלת עגורן נייד זעיר (להנפה של עד 10 טון) שתהיה אף היא קצרה יותר. במקום הקורס הבסיסי ביותר הקיים כיום, המכשיר לעגורנים ניידים של עד 30 טון.

בהמשך לפרסומים הקודמים של המשרד, מפעילי משאבות בטון יידרשו גם הם להסמכה, שאיננה נדרשת כיום.

על פי ההצעה החדשה, יידרשו מפעילי עגורני צריח לבצע הכשרה מיוחדת, לשם מעבר להפעלת מנופים להעמסה עצמית, בניגוד למצב כיום בו הם יכולים לעבור להפעיל אותם בלא הכשרה נוספת.

ההסמכה החיצונית להפעלת מנוף מסוג 'גשר' או 'שער', הנע על ציר תנועה אחד בלבד, תבוטל. במקומה תתאפשר הכשרה פנים מפעלית, הדורשת ניסיון של שבועיים לצד מפעיל מנוסה ואחריה קורס הפעלה בן יומיים.

שינויים בדרישות האישור הרפואי

כיום, חייבים מפעילי עגורני צריך ועגורנים ניידים בבדיקת רופא תעסוקתי כל שלוש שנים, ומפעילי עגורנים להעמסה עצמית מחויבים רק בהצהרת בריאות עצמית אחת לשנתיים.

התקנות החדשות קובעות כי מלבד בדיקה של רופא תעסוקתי בשנה שלפני קורס ההכשרה, יחויבו מפעילים בני 50 ומעלה, של עגורנים מכל הסוגים, בבדיקה אצל רופא משפחה אחת לחמש שנים, במקביל לבחינת חידוש ההסמכה. תיקון זה יחסוך למנופאים את דמי חידוש הרישיון שהיו משלמים עד היום בסך 150 שקלים.

עוד נקבע כי חברות ממשלתיות גדולות, מדירוג 8 ומעלה, יוכלו לשמש כרשויות הסמכה ולהסמיך מפעילי עגורנים לעצמן. חברות אלה יוכלו לקבוע את תנאי הסף ותכני הקורסים שילמדו לצורך הפעלת עגורנים באתריהם, גם על ידי עובדי קבלן.

"שינוי שעשוי לתת מענה לבעיות רבות"

"מדובר במהפך מבחינת מיסוד הגדרת מפעילי המנופים והשפעתם על בטיחות העובדים בישראל", אומר ל'דבר' מפקח עבודה ראשי וראש מינהל הבטיחות חזי שורצמן, "לראשונה יעוגן נושא חובת ההסמכה למפעילי משאבות בטון, שמעורבותם היום בתאונות עבודה רבה מאד, חיוב מפעילי המנופים בבחינות מקצועיות מדי חמש שנים לבדיקת הכשירות השוטפת שלהם, ולראשונה תעוגן בחקיקה נושא העניבן. צעדים אלו יסדירו, לאחר שנים, פערים רבים בתחום זה. בעתיד הקרוב מתוכננים גם קידומי חקיקת העגורנים עצמם ועוד".

יו"ר ועד מפעילי עגורני הצריח, דן ורשבסקי: "מברכים על הכוונה לשנות את התקנות העתיקות מ-1967, שכבר לא מתאימות בכלל לעבודת מפעילי העגורן, לא בהווה וכמובן גם לא בעתיד".

ורשבסקי הוסיף כי מדובר בפירות מאבק ממושך של הוועד הארצי, בתמיכת הסתדרות עובדי הבניין והעץ וכלל המנופאים. לדבריו, "שינוי התקנות עשוי לתת מענה לבעיות רבות במקצוע, שהגדילו את היקף התאונות במעורבות מנוף. בתקופה הקרובה נלמד את התקנות המוצעות יותר לעומוק, עם הגורמים המקצועיים וההסתדרות החדשה המלווה אותנו, ונפעל במטרה שבסוף הדרך השינויים שיעשו יהיו אמיתיים ומדויקים במטרה לשמור על בטיחות העובדים".