20% מהערבים איבדו את מקום עבודתם או יצאו לחל"ת בקורונה, לעומת 14% מהחרדים ו-13% מהחילונים, כך על פי מחקר חדש של המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. לפי המחקר, החרדים, ועוד יותר מכך הערבים, הם הנפגעים העיקריים מהמשבר הכלכלי שיצר הנגיף.

למעלה מרבע מהמשיבים במחקר דיווחו כי פוטרו או יצאו לחל"ת בין אפריל ליוני 2020. אך למרות נקודת הפתיחה הדומה בשלושת הקבוצות, ההמשך נראה אחרת: בעוד שרק 13% מהחילונים ו-14% מהחרדים נותרו מובטלים או בחל"ת החל מיוני, בחברה הערבית הנתון הגיע ל-20%.

(גרפיקה: אידאה)

(גרפיקה: אידאה)

על פי המחקר, למרות ההשפעה הבלתי מידתית של הקורונה על הערבים, לא הוקצו להם הטבות ממשלתיות ראויות: בעוד שלפי הסקר 9% מהחילונים ו-8% מהחרדים דיווחו כי נשללו מהם הטבות ממשלתיות הקשורות לקורונה, 19% מהערבים הישראלים דיווחו שנדחו בשלב המוקדם של המגפה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מתקשים לעמוד בתשלומים

הערבים הישראלים היו בעלי סיכוי גבוה גבוה יותר לחוות קושי לעמוד בתשלומי משכנתא, שכירות ובתשלומים שוטפים, וכן חוסר ביטחון תזונתי גבוה יותר מאשר יהודים שאינם חרדים.

24% מהערבים דיווחו על עיכובים בתשלומי שכירות ומשכנתא לעומת 13% מהחרדים ו-8% מהחילונים. 43% מהערבים דיווחו על קושי בתשלום חשבונות שוטפים לעומת 25% מהחרדים ו-13% מהחילונים. 40% מהערבים דיווחו על חוסר בטחון תזונתי לעומת 28% מהחרדים ו-19% מהחילונים.

(גרפיקה: אידאה)

(גרפיקה: אידאה)

כמו כן כשליש מהערבים דיווחו על כניסה לאוברדראפט בבנק לעומת 20% מהחילונים ו-25% מהחרדים. בנוסף, יותר מ-50% מהערבים דיווחו כי סכומי חובות כרטיסי האשראי שלהם גדלו במהלך מגפת הקורונה – מה שעשוי להוביל לקושי נרחב בהחזרת החובות והתשלומים ככל שהמגפה נמשכת.

נקודת פתיחה בעייתית

כמות הנכסים שיש לקבוצות שונות חיונית כשמנסים לנתח את הרמות השונות של המצוקה החומרית והכלכלית של קבוצות אלה. על פי הסקר, היקף הנכסים החציוני של ישראלים ערבים היה פחות משישית מהיקף הנכסים החציוני של חילונים (20,000 שקל לעומת 125,000 שקל).

כמעט מחצית מהנשאלים הערבים הישראלים דיווחו כי אינם יכולים להרשות לעצמם להוציא 2,000 שקלים אם יאלצו להתמודד עם מצב חירום כלכלי בחודש הבא. שיעור זה גבוה בהרבה מזה של חילונים (19%) ויהודים חרדים (26%). בנוסף, יותר מ-50% מהנשאלים הערבים ו-44% מהחרדים דיווחו כי חסכונותיהם יספיקו ללא יותר מחודש במקרה חירום, שיעור גבוה מאוד ביחס לחילונים עם 26%.

פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס עורכת המחקר מציינת כי: "חילוקי דעות חברתיים וכלכליים ברורים בקרב ערבים, חרדים וחילונים היו הרבה לפני מגפת הקורונה. עם זאת, המגפה מהווה הזדמנות ליצור ולבנות עתיד 'חדש נורמלי' – חברה עם פחות אי שוויון ויותר לכידות".

המחקר נערך בצורה מקוונת בחודש יוני השנה (בסופו של הגל הראשון) והשתתפו בו כ-2,300 ישראלים.