"כבר שנה אני מתכננת מה אני הולכת לעשות בחתונה, וכל מה שתכננתי לא הלך. כל הזמן אמרתי לאנאס שאני רוצה מסיבה גדולה כמו כל אישה, שזה יום מיוחד בחיים שלנו, והוא כל הזמן אמר שזה יהיה מיוחד", מספרת ריהאם אגבריה (26) מאום אל פחם, שבחרה ביחד עם בעלה אנאס (27) לחלק 500 חבילות מזון לנזקקים, במקום לערוך חתונה גדולה. "בסופו של דבר, זה באמת היה יותר מיוחד ממה שחשבתי שיהיה".
אנאס וריהאם השקיעו בחבילות המזון את רוב הכסף שחסכו עבור החתונה הגדולה עליה חלמו, אבל הם לא מתחרטים לרגע, "אני מקווה שעוד זוגות צעירים ינסו לצאת מהקופסא ויעשו את זה אחרת, בלי בזבוז כסף ואוכל על כלום. צריך לשנות את הרעיון של מסיבות גדולות, אפשר שרק המשפחה הקטנה תצטרף ואנשים עדיין יהיו מאושרים", אומרת ריהאם. "לא הייתי יכולה לחיות עם תחושה שמישהו נדבק בחתונה שלנו".
הזוג אגבריה קיבלו את ההחלטה על רקע עלייה בתחלואה בחברה הערבית בימים האחרונים, בין היתר בשל חתונות המוניות. מקום מגוריהם אום אל-פחם, עיר עם 56,000 תושבים שאיבדה כבר 19 מהם בשל המגיפה, התמודדה אתמול (ראשון) עם 3 מתים, היום הקטלני ביותר מתחילת הקורונה. עבד מחמיד, דובר העיר מספר: "אנחנו בצבע צהוב מהבהב, למרות שכבר בשבוע שעבר היינו בירוק, לצערי צעדנו אחורה. בשבועיים האחרונים חזרו החתונות וההתקהלויות, השחרור של הסגר כנראה החזיר את האנשים לצאת ולהשתתף. אנחנו מנסים דרך הסברה, ובעקבות לחץ שלנו גם המשטרה חזרה לאכוף את התקנות בעיר".
"זו התחלה טובה שלנו כזוג"
"קבענו את התאריך לחתונה לפני יומיים", מספר אנאס. "התלבטנו איך לעשות את זה בתקופה הקשה הזאת, איך לא להתקהל ולא להדביק. חשבנו לעשות את זה אחרת, רצינו לשמח אחרים. אספנו בשקיות אוכל יבש – פסטה, אורז, סוכר מלח, כתבו מזל טוב בערבית, וחילקנו ל-500 משפחות באום אל פאחם ובאזור – למי שעכשיו בימי קושי, אנשים בחל"ת, למי שקשה לעבוד, ולמי שנפגע לו מקור הפרנסה. רצינו לשתף את השמחה שלנו ולתת".
"יש הרבה משפחות שאיבדו את הפרנסה שלהן ואפשר לשמח אותן, וזו התחלה טובה שלנו כזוג, שהרבה אנשים יהיו מאושרים ושמחים אתנו. ואחרי כל התגובות האלו, לא ציפיתי לכל זה, אבל זה מאוד מרגש ומחבק. האנשים שקיבלו את השקיות מתקשרים ומאחלים לנו הרבה אושר".
"הרעיון התגלגל מהעיקר של החתונה – הדתי והחברתי. הדתי הוא לשתף כמה שיותר וליידע אנשים שהזוג התחתן, והעיקר החברתי הוא לשתף את השמחה, ולהשתתף באירוע משמעותי בחיי הזוג. חשבנו איך גם ליידע אנשים וגם לשמח אותם, בלי הידבקויות ובלי סכנה", מספר אנאס. "בהתחלה חשבנו שזה יהיה חסר, הגודל, אבל המשפחה הקטנה הייתה מסביב, ועזרה בהכנת השקיות. עשינו את זה ביחד. ואחר כך את הסיפורים של האנשים שקיבלנו כתגובה ריגשו אותנו מאוד, למשל קרוב משפחה שלנו שהגיע לחלק שקית למישהו שהמקרר שלו ממש ריק, הוא התרגש מאוד ונתן לו עוד שקית".
