הצעה לשר החינוך: לשנות את כותרת שנת הלימודים תשפ"א מ"שותפות ואחדות" ל"חינוך בצנע". ראש הממשלה אמר אתמול בישיבת קבינט הקורונה: ״איננו יכולים לממן את הקפסולות בכיתות א׳-ב׳״. הקבינט החליט על למידה של חצי שבוע בלבד בכיתות הצעירות. אלא שדבריו של ראש הממשלה לא מסתדרים עם הנתונים.
35% מתקציבי הסיוע שהבטיחה הממשלה במשבר הקורונה כלל לא מומשו, נכון לסוף ספטמבר 2020. בקופה נותרו 15 מיליארד שקלים מהתקציב המיוחד. לא נראה שהמדינה תספיק להשקיע את מלוא הסכום המובטח עד לסוף השנה. מדוע אם כן החליט ראש הממשלה למתוח את קו הגבול של התקציב דווקא בחלוקת כיתות א׳-ב׳ לקבוצות קטנות?
הקפסולות אינן ״בזבוז כסף״, הן השקעה לטווח ארוך. כיתות קטנות מביאות לחינוך איכותי יותר על פי כל מחקר. אם הפגיעה בתלמידים, שרק מתחילים לקרוא ולכתוב, אינה מספיקה, ישנם גם ההורים שלא יוכלו לצאת לעבוד, כשחצי מהשבוע יצטרכו להישאר בבית. 60% מאלו שאינם עובדים, הן נשים. הפגיעה בילדים ובנשים קלה יותר.
גלנט, נמר של נייר
ההחלטה לחסוך דווקא בחינוך לא מפתיעה כשבוחנים את התנהלות הממשלה לאחור במשבר הקורונה. בחודש אפריל, תחילת הסגר הראשון, משרד האוצר החליט לחסוך בהוצאות על גבן של המורות. מנכ״ל המשרד יצא למאבק נגד ההכרה בלמידה מרחוק כעבודה ראויה לשכר. לאחר מכן ביקש האוצר מהמורות ״להיכנס תחת האלונקה״, ולקצץ בימי החופשה שלהן בקיץ. המהלכים הללו אמנם נכשלו, אבל ההיגיון נותר על כנו – במערכת החינוך אפשר לפגוע.
משרד החינוך הכריז בקיץ על תכנית "לומדים בביטחון". היו שצחקו על השר גלנט, הביטחוניסט שמשתמש בסיסמאות קרב. אבל מעבר לפולקלור, אם היו ניתנים תקציבים שמבטיחים את בטחון הילדים, לא היה מפריע לכנותו אפילו ״רמטכ״ל החינוך״. אלא שתקציבים כאלה לא הועברו, ועכשיו גם לא מתוכננים לעבור. שר החינוך התגלה כנמר של נייר.
אילו נתניהו היה מקשיב לנגיד האמריקאי
משרד החינוך הכין ערב פתיחת שנת הלימודים תכנית עבודה שנאמדה ב-12 מיליארד שקלים עד סוף תשפ״א. לרגע היה נראה שמשהו נסדק בתפיסה הבנקאית כלפי החינוך בישראל. הסכום גדול. יש היערכות. אבל זה היה, מראש, תכנון בחסר – קפסולות רק לכיתות ג׳-ד׳. ממשלת ישראל יצאה מנקודת הנחה שתלמידי כיתות א׳-ב׳ מדבקים פחות.
במדינות כמו ניו זילנד, קנדה ושוודיה החלו להקצות תקציבים להפעלת מערכת החינוך במתכונת של קפסולות עם ציוד מתאים, כבר בחודש אפריל. בישראל גילו שבועיים אחרי פתיחת השנה שאין ארוחות חינם. לא השקעת מספיק? קנס של 10 מיליארד שקלים בתוצר של משק שנכנס לסגר נוסף.
נגיד הבנק הפדרלי, ג׳רום פאול, אמר בתחילת החודש ש״מעט מדי סיוע כלכלי מוביל להתאוששות חלשה, שגורמת לקושי מיותר למשקי בית ועסקים. הסכנה שבהוצאה גבוהה מידי נראית כרגע קטנה יותר. אפילו אם מבינים בדיעבד שהסיוע שניתן היה גדול מידי, לא מדובר בכספים שילכו לאיבוד״. הקמצנות הישראלית עולה לקופת המדינה כסף.
מספיק כסף ל-9 תכניות
משרד החינוך הכין תכנית חלופית ומפורטת שמאפשרת להקים מערך קפסולות בכל מערכת החינוך היסודי, וניתן ליישם אותה בזמן שיא של 5 שבועות. המתווה המוצע דורש לגייס כ-13 אלף מורות לכיתות א'-ב', בשורה טובה למשק במשבר אבטלה. המתווה דורש גם להקים תשתיות מתאימות.
על פי משרד החינוך, התכנית תעלה 1.6 מיליארד שקלים, על פי משרד האוצר – 6 מיליארד שקלים. בעודף שנשאר בקופה הציבורית, 15 מיליארד שקלים, אפשר לממן את התכנית הזו, או הזו, בין 2.5 ל-9 פעמים.
בהנהגת ההורים וברשויות המקומיות זועמים על האפשרות לשבוע לימודים לסירוגין, עליה החליט קבינט הקורונה. הם טוענים שאפשר להעמיד מתווה חלופי ללא שקל נוסף בתקציב, על ידי שימוש נרחב בתשתיות הקיימות בערים.
בסופו של יום, התכניות היפות יסיימו את חייהן במגירה. לתלמידי היסודי שכבר הספיקו לצבור פערים גדולים בלמידה זה לא יעזור. הם ילמדו רק חצי שבוע, עד לסגר הבא ככל הנראה ונקווה שלא יגיע. הפערים בין בעלי האמצעים לבין חסרי האמצעים יגדלו גם הם.
ואפשר לכמת את הנזק גם למספרים. על פי דו״ח של ה-OECD, כל ארבעה חודשים שהתלמידים לומדים מהבית, מהווה פגיעה עתידית של 1% מהתוצר. לא לעשות קפסולות לכיתות א׳-ב׳ הוא מהלך מחוסר היגיון חינוכי, כלכלי ובריאותי. ובזמן שיש כסף בקופה. אולי השיעור שרוצים ללמד את תלמידי ישראל באמת הוא ש׳אין כסף׳.
