דו"ח ביניים שפרסם היום (שני) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתאר שורת כשלים בהתמודדות משרד הבריאות עם קטיעת שרשרת ההדבקה ובלימת ההתפשטות של מגפת הקורונה. הדו"ח, המבוסס על ביקורות שנערכו בחודשים מאי עד אוגוסט, עוסק במערך החקירות האפידמיולוגיות במשרד הבריאות, באיכוני השב"כ לאיתור אנשים שהיו במגע עם חולים מאומתים, ובמערך בדיקות המעבדה.
עם פרסום הדו"ח אמר אנגלמן כי "ישנם ליקויים משמעותיים בטיפול במשבר, אנו מפרסמים ממצאים מיידים כבר עתה כדי להביא לתיקונם הדחוף".
חקירות אפידמיולוגיות: מחסור בכח אדם, כתיבה בכתב יד, התחלה מאוחרת וחוסר יעילות
למרות שמערך החקירות האפידמיולוגיות הוא אחד הכלים החיוניים במאבק בהתפשטות המגפה, הוא סבל לאורך החודשים הראשונים של המגפה ממחסור חמור בכח אדם. בתחילת ההתפרצות ערכו את החקירות 27 אחיות אפידמיולוגיות בלשכות בריאות הציבור, אליהן התווספו בחודש אפריל גם אחיות מטיפת חלב.
לפי המבקר, גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים, בספטמבר 2020, עדיין היה מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן ביחס למספרם במדינות אחרות. מספר החוקרים משפיע על פרקי הזמן להשלמת החקירות, על איתור מגעים פוטנציאליים ועל יעילות קיצור שרשרות ההדבקה. הממצאים מאשרים דו"ח שפרסם המבקר בתחילת התפרצות המגפה בנושא מוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפות, שהתריע בין היתר על היעדר כוח אדם לחקירות אפידמיולוגיות בזמן התפרצות רחבה של מגפה.
המבקר קובע כי נכון לתקופת הביקורת בחודשים מאי עד אוגוסט, למשרד הבריאות לא הייתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. רק בספטמבר 2020, לאחר החבירה למפקדת אלון בפיקוד העורף, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות ובניהול מבוקר שלהן. רק בתחילת חודש נובמבר 2020 המערכת מתוכננת להיות מופעלת במלואה.
הביקורת חשפה גם קשיים בניהול החקירות ובשיתוף הפעולה של החולים. מתוך מדגם של 76 חקירות, שבוצעו בחודשים יוני-יולי 2020 ושנבדקו במחוז ירושלים, 22 תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו, או שלא תועדו מגעים כלל. בארבע מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה. לפי נתוני משרד הבריאות ל-25 באוגוסט, מתוך 106,888 חקירות אפידמיולוגיות שבוצעו לחולים, 5,622 לא הסתיימו – עם רובם (61%) לא נוצר קשר והיתר התנגדו להיחקר או לא אותרו.
עוד נמצא כי רק כ-4% מ-76 החקירות האפידמיולוגיות שנבדקו במהלך הביקורת התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת תשובה חיובית לבדיקת המעבדה, בסך הכול מעט יותר מ-5% מהחקירות התחילו בתוך 48 שעות, כ-64% מהחקירות החלו לאחר ארבעה ימים ויותר.
בעיה נוספת שעלתה בביקורת היא שבחודשים יולי-אוגוסט 2020, תיעוד החקירות בחלק גדול מהמחוזות, נעשה באמצעות טפסים ידניים. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב. גם אז, חלק מהפרטים הוזנו בטופס החקירה בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה. לדברי המבקר "שיטה כזו היא איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות".
עוד נמצא כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעיתים מתבצעות במקביל חקירות לכמה בני משפחה, על ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה.
כשל נוסף עליו מתריע המבקר הוא שהמערכת לניהול החקירות של משרד הבריאות אינה מקושרת למערכת לניהול נתוני התלמידים של משרד החינוך. לכן לא ניתן לאחזר נתונים באופן מקוון על אודות תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה בכיתתם או בבית ספרם או בכל מוסד חינוכי אחר שבו הם לומדים (גני ילדים, ישיבות, פנימיות וכד'), אלא בדרך של ביצוע פעולות של החוקרים מול המוסדות החינוכיים והנהלותיהם.
בנוגע לפעילות המשרד בקשר לאיכוני השב"כ, נמצא כי מספר האנשים שהיו במגע קרוב עם חולה אשר הועלה בפעולות הסיוע של השב"כ מה-1 ביולי עד ה-26 באוגוסט היה גדול פי שלושה מהמספר שהועלה בחקירות האנושיות. כ-7% בלבד מהאנשים שנמצא שהיו במגע קרוב עם חולה הועלו הן בחקירה אנושית והן בפעולות הסיוע. בנוסף, כ-62% מהשגות הפונים למוקד הפניות לבירורים והשגות, על הוראה להיכנס לבידוד שהוגשו למוקדי משרד הבריאות מ-1 ביולי ועד 26 באוגוסט התקבלו, ורק כ-13% מהן נדחו. יתר הפניות נסגרו מסיבות שונות.
ההמלצות: המבקר המליץ כי משרד הבריאות ומפקדת אלון בפקע"ר יפעלו בתיאום ובשיתוף פעולה מלא ומתואם כדי להצליח להגיע ליעד שקבעו, ולפיו בתחילת נובמבר 2020 תפעל מערכת ממוחשבת יעילה ואיכותית לתפעול וניהול של מערך החקירות האפידמיולוגיות, ולאחר מכן יקיימו מעקב אחר ביצועי המערך וככל שנדרש ימשיכו בעדכון המערכת.
בדיקות קורונה: משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות, ללא תכנית שימוש
היבט נוסף שבחן המבקר הוא בדיקות הקורונה, שגם להן תפקיד חיוני בקטיעת שרשראות ההדבקה. בביקורת נמצא כי פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת הבדיקות שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן בחורף. מעבדות קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע בדיקות ב-24,000 בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן.
בעייה נוספת שעלתה בביקורת היא אי-תאימות בכל הנוגע לתכנון ההיקף והסוג של הריאגנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים כך שהם יתאימו למכשירים שברשותן.
נתוני זמן ההמתנה לתוצאות הבדיקות מטרידים אף הם ביחס ליכולת לקטוע את ההדבקה. בתקופת הביקורת עלה כי 74% מהנבדקים מקבלים מהמעבדה את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה לבדיקה, ובכלל זה 33% מקבלים את התוצאות לאחר יותר מ-72 שעות מאז ההפניה לבדיקה.
בביקורת נמצא גם כי משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון ש"ח. עלה כי המשרד מתכנן לבצע 300,000 בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי יתר 2.1 מיליון הערכות הנותרות אין לו תכנון. בפועל הובאו לארץ 250,000 ערכות ועד ספטמבר בוצעו בפועל רק כ-60,000 בדיקות.
ההמלצות: המבקר ממליץ למשרד הבריאות לסיים את השיח עם כל קופות החולים ולהכין תוכנית בתיאום עם כל הגורמים המפעילים את המעבדות בנוגע להיקף ולסוג של הריאגנטים שיסופקו להם, באופן שיתאימו למכשירים שברשותן ולמספר הבדיקות המתוכננות. בנוסף מומלץ למשרד הבריאות לאסוף את מלוא הנתונים על פרק הזמן הנדרש להליכי הדיגום והבדיקה, כדי שיוכל לזהות את "צווארי הבקבוק" ולהסירם, וכך לקצר ולייעל את התהליך ולקדם את קטיעת שרשרות ההדבקה.
המבקר ממליץ גם לבחון דרכים לייעול ולקיצור של תהליכי הבדיקות, ביניהן דרכים לקביעת מסלול מקוצר לקבלת הפניה לבדיקה, ושימוש בטכנולוגיות חדשניות שכבר קיימות כיום. כמו כן מומלץ שמשרד הבריאות יסיר חסמים המונעים מאנשים לבצע את הבדיקה, למשל המתנה בטלפון לקבלת מענה לצורך קבלת הפנייה לבדיקה.
בנוסף ממליץ המבקר למשרד הבריאות להנחות את קופות החולים, מד"א, המעבדות, ושאר הגורמים העוסקים בלקיחת דגימות ובטיפול בהן, לקבוע שיטה סדורה ותקפה לבצע בדיקות איכות בשלב הדגימה, שאינה מתבססת על בדיקות אקראיות, לנתח את הגורמים לתוצאות השגויות של הבדיקות ולהביא לצמצום מספרן.
עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד הבריאות לבחון את העלות של בדיקות קורונה לצוותים מול התועלת הגלומה בהן, לשקול את התדירות הראויה של בדיקותיהם ואת סוג הבדיקות המתאים והיעיל לשם כך.
