לצד הירידה בהתפשטות הקורונה בישראל, חלק מהיישובים הערביים והדרוזיים נמצאים בימים האחרונים במגמה הפוכה, של עלייה בתפוצת המחלה. היישוב הדרוזי מג'דל שמס, שנמצא בסגר של חמישה ימים החל מאתמול (שני), הוא אחד מכמה יישובים וערים גדולות בחברה הערבית והדרוזית בהן נרשמה עלייה בתחלואה. זאת על אף שהחברה הערבית 'יצאה' מהגל השני יחד עם החברה היהודית (מלבד החרדים), ועתה חוזרת לשיעורי תחלואה גבוהים.

לפי ניתוח שערך פרופ' ערן סגל, מומחה למדעי המחשב ממכון ויצמן, הירידה בתחלואה בחברה הערבית בשבוע האחרון נמוכה בהרבה מבשאר המגזרים, וכוללת גם עלייה קלה במספר החולים הבינוניים והקשים. 14 מהיישובים עם אחוז התוצאות החיוביות הגבוה ביותר בשבוע האחרון היו יישובים מהחברה הערבית והדרוזית – בראשם מג'דל שמס, דיר חנא, כפר כנא, מג'ד אל כרום, אום אל פחם, פראדיס, דיר אל אסד ונצרת. סגל מציין כי ביישובים אלו מספר הבדיקות ביחס לאוכלוסייה אינו גבוה.

בנוסף, בארבעה יישובים אובחן בשבועיים האחרונים מקדם הדבקה (R) גבוה מ-1, המעיד על התפשטות המחלה, כולם יישובים ערביים או דרוזיים. מלבד מג'דל שמס, שכבר נמצאת בסגר, מדובר בערים גדולות: טייבה (מקדם הדבקה גבוה במיוחד של 1.75), אום אל פחם ונצרת.

"בלי השקעה מהמדינה, לכפר קאסם יהיה קשה יותר מתל אביב"

פרופ' ניהאיה דאוד, מומחית לבריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וחברה בפורום האזרחי 'צוותי המומחים של הקורונה', אומרת שהיישובים הערביים נמצאים מלכתחילה בסיכון להתפרצויות תחלואה עקב מצבם הכלכלי-חברתי הקשה. "ראינו בגל השני ריכוז תחלואה מאוד גדול ביישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך, לא רק ביישובים הערבים והחרדים, אלה גם בערים החלשות בפריפריה כמו אשקלון, אשדוד ושדרות", אומרת דאוד, המתמחה בחקר אי שוויון בבריאות, "אני לא אתפלא אם הדפוס הזה יחזור על עצמו שוב ושוב".


פרופ' ניהאיה דאוד, המחלקה לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון וחברה בצוות המומחים של הקורונה (צילום: אלבום פרטי)

דאוד מציינת שבנוסף למדדי תכנית הרמזור להיקפי התחלואה בכל יישוב, מדיניות הטיפול במגפה צריכה להתייחס גם למדדים נוספים שיבטאו את מצבם הכלכלי של היישובים, ואת הפערים בתקציבים ובכוח אדם בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה. "הרמזור של גמזו לוקח בחשבון רק את התחלואה, ולא את הפערים ביכולת לבצע תכניות לשיפור התחלואה. מדיניות חברתית-כלכלית יכולה לשנות התנהגות, אבל זה דורש השקעה מצד המדינה. אחרת, יהיה יותר קשה לעיר כמו כפר קאסם מאשר לעיר כמו תל אביב."

לשאלה מה נדרש כדי להתמודד עם המצב ביישובים הערביים, אומרת דאוד כי "צריך השקעה בהסברה, בדיקות, חקירות אפידמיולוגיות ובידודים. אבל טיפול בקורונה דורש גם הסתכלות על הבעיות הכרוניות של היישובים הערבים."

לדברי דאוד, מרכיב הכרחי נוסף בהתמודדות הוא מינוי פרויקטור קורונה לחברה הערבית שהוא רופא בריאות הציבור. הפרויקטור הנוכחי, איימן סיף, מגיע מתחום המנהל הציבורי, ושימש בעשור האחרון כמנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה ובמשרד לשוויון חברתי

"צריך מתווה חתונות שמקובל על האנשים, ושאפשר לאכוף אותו"

לדאוד יש הצעה לטיפול באחד הגורמים המרכזיים לעליית התחלואה – אירועי חתונות גדולים. במקום לאסור עליהם לחלוטין, היא מציעה לאפשר אותם בצורה מפוקחת. "אני חושבת שצריך לבנות מתווה נכון של חתונות. עבדנו על מתווה כזה בוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא הקורונה, וזה לא מיושם. צריך לדבר לאנשים בגובה העיניים, ולבנות יחד איתם את המתווה. אם רוצים חתונות אז שיהיה רק באולם, עם עשרה שולחנות בלבד, וכל משפחה יושבת לחוד. המתווה צריך להיות מקובל על האנשים ושיהיה אפשר לאכוף אותו."

"הטעות הבסיסית שקרתה זה סגירת אולמות החתונה, והעבירו את החתונות לחצרי הבתים, וככה איבדו שליטה. ביישובים האדומים התקיימו חתונות למרות שבתי הספר נסגרו – זה אבסורד. המדינה הייתה צריכה לסגור את החתונות, כמו שהיא יודעת להפעיל כוח ולסגור בתי ספר. היו בעיות אכיפה – או שהמשטרה הייתה נחמדה מידי, או שראשי הערים הרגישו לא בנוח להפעיל לחץ על הבוחרים שלהם או קרובי משפחתם. יש פה עניינים פנימיים לא פשוטים. אני הצעתי מתווה בו צריך לבקש אישור חתונה מרשות המקומית, והרשות תעזור לאנשים להבין איך לקיים חתונה בתוך המתווה.

"לא מספיק השקיעו בסוגיית החתונות – כדאי אפילו להציע לציבור כמה אופציות למתווי חתונות ושיחליטו מבין האופציות, כדי שירגישו שותפים לתהליך. יש הרבה דברים כאלה שאפשר לעשות כדי לקרב את הציבור להנחיות, ופשוט לא עושים אותם. זה מוריד את האמון בצורה משמעותית, ולכן אנחנו רואים חוסר הקפדה על ההנחיות."