סוקר העל נייט סילבר נשאל בשבוע שעבר האם הוא מרגיש לחץ גדול יותר במערכת הבחירות הנוכחית לעומת זו של 2016, אז נכשלו מרבית הסקרים בניבוי עלייתו של טראמפ. סילבר ענה בתסכול: "אנחנו מחשבים את הסיכויים נכון. אנחנו לא קובעים מה יקרה. בעולם רציונאלי יותר לא היה אכפת לי אם הסיכוי של 1 מ-8  שאנחנו נותנים לטראמפ הוא שיתממש. אבל במציאות, האם אני אהיה עמוק בזבל ותעשיית הסקרים תהיה עמוק בזבל? סביר להניח, אבל אני לא שם על זה, כי אין שום דבר שאני יכול לעשות עם זה."

האמון בסקרים אחרי המשבר של מערכת הבחירות הקודמת הפך בארה"ב לסוגיה לאומית. כלי תקשורת רבים, בהם גם האתר 538 שסילבר עומד בראשו, פרסמו כתבות שכותרתן "האם עלינו להאמין בסקרים הפעם?" הסוקרים עומדים על כך שהופקו לקחים, וחלקם אף מציינים שהטעויות ב-2016 היו ברובן בטווח המתקבל. עם זאת, הפעם הם מקפידים להישאר מסויגים ולהבהיר כי מדובר בתחזית בלבד.

ד״ר אמנון כוורי, ראש ההתמחות הפוליטית בבית ספר לאודר בינתחומי בהרצליה, כתב מאמר על הטיות הקשורות לאופן עריכת הסקרים, והשפעתם על התפיסה של מגמות בחברה (פולריזציה). בראיון ל'דבר' הוא מסביר את בעיות העומק של הסקרים היום (ובסוף יש גם תשובה).

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ד"ר אמנון כוורי. מה הבעיה עם הסקרים?
"הדיון הזה מאד בולט היום במדעי המדינה, מה בעצם הסקרים מבטאים. בסקרים היום יש מגבלות גדולות, וביניהם אחוז היענות נמוך – 10% היענות ואפילו פחות. להרחיב את התשובה לכלל האוכלוסייה לפי מודל זה לא קשה. השאלה היא האם יש משהו שמאפיין את מי שכן בוחר לענות לסקר."

מתנדב במטה קלינטון מגיב לתוצאות הבחירות בערב בחירות 2016 (צילום: AP)

ומה בדקתם במחקר?
"המאמר טוען שסקרים לא משקפים נכון את מידת הפולריזציה (תופעה סוציולוגית של הקצנת החברה לשני מחנות נפרדים ללא חפיפה, ט.כ) במציאות.

ד"ר אמנון כוורי, ראש ההתמחות הפוליטית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה (צילום: אלדד רפאלי)

"אם אחד מתוך עשרה עונים לסקר, צריך לחשוב מי זה האחד הזה. בסקרים יש הטיה שגורמת למעורבים יותר פוליטית לענות, זה כבר ידוע. מה שהוספנו הוא שההטיה הזאת גורמת למשקל יתר לבעלי עמדות הנחרצות. זה מפספס את האמצע. יש פילוג גדול אבל לא גדול כמו שמתארים".

איזה עוד הטיות יש בסקרים?
"אם הבחירות טעונות מאד, כמו מערכת הבחירות הזאת, זה משפיע. דונלד טראמפ הוא אדם שלא פשוט לעכל. הוא דורס מוסכמות של הפוליטיקה האמריקאית. במצב כזה, הפוליטיקה כל כך אמוציונלית, ויש שאלה גדולה האם הסקרים יכולים להביא את זה לידי ביטוי. אם אני תמוך טראמפ נלהב אגיד את עמדתי. אם אני קצת פחות נחרץ, אני לא בטוח שאגיד את עמדתי. אולי לא נוח לי עם העמדה הזו.

"דוגמה יפה לזה היא שאחת השיטות שהצליחה יפה יחסית לנבא את תוצאות הבחירות הקודמות זה סקרי טלפון, בהם צריך רק להקיש מספר בהתאם למי שאתה בוחר. זה סקר שלא לוקחים ברצינות. חלקם מנוהלים בכלל על ידי הקמפיינים רק כדי לגרום ללכת להצביע. הטכנולוגיה הכי פרימיטיבית של סקרים הצליחה לנבא טוב יותר".

הלקחים של 2016

הסיבה בגללה במרכז הסקרים נמצא הסיכוי לניצחון, ולא מידת התמיכה, נובעת משיטת האלקטורים הנהוגה בבחירות לנשיאות ארה"ב. לפי השיטה, מדינות ואפילו ערים ספציפיות יכולות לקבל משקל מכריע בקביעת התוצאה הסופית, מה שמוסיף על הקשיים בניבוי התוצאות. "המדינות האדומות אדומות, הכחולות כחולות" מסביר כוורי. "מי שיכריע אותן זה כמה אלפים. הבחירות הקודמות הוכרעו על 80 אלף איש".

השאלה הגדולה ביותר היא מי בדיוק יצביע. "בנאדם שהגיע לקלפי, מה הוא ישים בקלפי זה פשוט לנבא. מצביע טראמפ אנחנו יודעים מי הוא. ביידן יודעים מי הוא. השאלה היא מי יגיע".

אז איך קרתה הטעות בבחירות הקודמות?
"אחד הדברים שקרו בבחירות הקודמות זה הערכה לא נכונה של מי ילך להצביע. מדובר באוכלוסייה לא מאד גדולה במדינות המידווסט שלא הצביעה כל כך בעבר, ויצאה להצביע בכמויות גדולות. הייתה הערכת חסר של הציבור הזה ושל מידת התסכול שלו מהמערכת".

"הפספוס הוא בסופו של דבר נקודתי. אם מסתכלים בסך הקולות, פגעו כמעט בול. באותן מדינות שהן פספסו, הטעות היא בטווח האפשרי. במישיגן הפער היה 0.2%, בוויסקונסין  0.9%, זה 27 אלף קולות. בעיר מילווקי, עיר שחורה עם תמיכה למפלגה הדמוקרטית, 40 אלף איש שהצביעו ב-2012 לא יצאו להצביע. עיר אחת זה מספיק".

ונלמד מזה לקח?
"עשו שינויים במודלים. את כל הדברים שציינתי לגבי הטיית סקרים מכירים בתעשייה, ומנסים להכיל בתוך התוצאות. הם גם יודעים שאסור להם לטעות ועושים הערכות שמרניות יותר.

"מעבר לזה, נעשו שינויים. בבחירות האחרונות לא התייחסו לדוגמה להשכלה כמרכיב שמנבא, מה תהיה ההתנהגות שלהם. מהדברים האלה למדו. יש רצף של טעויות דגימה רבות. ברובן הגדול אנחנו לא מגלים את זה כי הטעות לא משנה את התמונה הגדולה. במצב בו המירוץ הוא צמוד, שם יש פספוס."

בבחירות האלה יש הרגשה שגם הסוקרים מחולקים בין רפובליקנים לדמוקרטים. יכול להיות שהסקרים מוטים?
"ההטיה היא בשיקולים שהם עושים. כל סקר מבוסס בסופו של דבר על איזשהו מודל של החברה, אתה שואל כמות מסוימת של אנשים וממנה מרחיב לשאר החברה לפי המודל שיש לך. לדוגמה אני הולך לדגום במדינת וויסקונסין. איזה משקל אני נותן לאזור הכפרי, ואיזה לעירוני? איזה משקל אני נותן להצבעה בבחירות הקודמות? להשכלה, לשביעות הרצון הכללית?

"אני יכול לא להסכים עם המודל של סוקר כזה או אחר, יש פה החלטה סובייקטיבית. אבל הפער הוא במודלים. אני לא חושב שסוקר רציני ישחק עם המספרים".

ואם הם טועים, זה אומר שהמודלים על החברה לא נכונים?
"כן, אבל התחזיות הרציניות מתבססות על מגוון סקרים ועל מגוון מודלים. הם מביאים לידי ביטוי את השיקולים שעושים הסוקרים השונים, ומתוך כך גם מגוון של 'תמונות עולם'. נייט סילבר לדוגמה לוקח כל סקר שנחשב מהימן מספיק ונותן לו משקל אמינות בהתאם למה שאנחנו יודעים עליו – האם היה מדויק בעבר, השוואה לסקרים האחרים, ואיך עובד המודל.

"את כל הסקרים ביחד מכניסים למודל, ממנו מנסים לנבא שינוי, לראות תנודות. מאד חשוב לו למצוא מגמות. העובדה שכרגע טראמפ עולה בסקרים זה דבר מדאיג לדמוקרטים".

אפשר להאמין לסקרי הבחירות לנשיאות ארה"ב 2020?
ד"ר כוורי משתהה. "אף פעם אין וודאות אמתית וחשוב להבין את זה. עם זאת, בפער של למעלה מ-5% במדינה מסוימת, הסקרים  צריכים לטעות מאד כדי להגיע למהפך. זה הפער בחלק מהמקומות, אבל זה יכול להשתנות. אני לא חושב שכל הסקרים לא שווים שום דבר, והם גם לקחו שולי ביטחון.

"עם זאת, בסוף זה יקבע במדינות כמו פניסלבניה, בהן הפער לטובת ביידן גדול מאד היום, או בפלורידה בהם הפער קטן יותר ומצטמצם, אבל קיים. נכון לעכשיו היתרון הברור לביידן, למרות כל ההטיות והקשיים לסקור את הציבור. בתקופה הזאת להילרי היה יתרון של 5%, היתרון שלו מתקרב לדו ספרתי. זה הבדל גדול, אבל השבוע הקרוב יהיה מאד משמעותי."