ועדת העבודה והרווחה דחתה הבוקר (רביעי) את הצעת החוק שתאפשר להמשיך ולשלם את ימי הבידוד לעובדים. על פי הצעת החוק הממשלתית, שנוסחה בעקבות ההסכמות בין ההסתדרות, נשיאות המעסיקים והאוצר; היומיים הראשונים לבידוד יהיו על חשבון ימי המחלה של העובד, והיתר יתחלק בין המעסיק והמדינה.

חיים כץ, ״תביאו מודל מעודכן״ (צילום מסך מתוך שידור הועדה)

מיקי זוהר, יו״ר הקואליציה אמר: "חשוב לנו שהחוק הזה יעבור בוועדה. אנחנו בתקופה מאוד קשה כלכלית לבעלי העסקים. הדבר הנכון לעשות זה שהכל יהיה על חשבון המדינה".

על פי פסיקת בג"צ, היה על הממשלה להסדיר את הסוגיה עד היום, 28 באוקטובר, לאחר שזה פסל את תעודת המחלה הגורפת שהנפיק משרד הבריאות. המתווה המוצע ביקש לחלק את נטל ימי הבידוד בין העובדים, המעסיקים והמדינה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במהלך הדיון דרש יו״ר הוועדה, חיים כץ, שהמדינה תישא באופן מלא בעלויות הבידוד, לכל הפחות עבור עסקים קטנים של עד 23 עובדים. בהצעה המקורית המדינה תממן את ימי הבידוד של עובדים בעסקים שבהם עד 10 עובדים. למה כץ דורש דווקא 23? ״ח״י ועוד חמסה״, לדבריו. לאחר שנציגי משרד האוצר לא נענו לדרישה, פיזר ח"כ חיים כץ את הדיון מבלי לאשר את הצעת החוק.

"ההתכנסות שלנו פה היא בעקבות החלטת בג"ץ. ההסדר שלפניכם נעשה בתיאום והסכמה עם ארגוני העובדים והמעסיקים", אמר איציק דניאל מאגף התקציבים באוצר, במהלך הדיון. "ביקשנו ארכה מבג"צ עד היום, ה-28 באוקטובר. פסיקת בג"צ (לפיה לא יכול נטל התשלום ליפול על המעסיקים בלבד, נ.צ) נכנסת ממחר לתוקף. ההסכם הזה הוא עסקת חבילה שיש בו מנגנון מאוזן בין העובדים והמעסיקים. בעיננו ההסדר הזה ראוי".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ואמר בדיון: "אני חושב שהצעת החוק הזו כשתעבור בכל דרך שתהיה היא הישג למעסיקים כי בפעם הראשונה אנחנו מורידים מעלינו לפחות שני שליש מהעלות. אני תומך כמובן במתווה שגובש. זה הסדר מאוזן. כן, אני גם רוצה יותר. אבל אני סומך ידי עליו".

הצעת החוק מתבססת על הסכמה בין האוצר, ההסתדרות והמעסיקים (צילום: פלאש90, דוברות ההסתדרות, הילה תומר)

נשיא התאחדות החקלאים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים דובי אמיתי: "למדינה לא יקרה שום דבר אם תיקח את מלוא העלויות. מהבדיקה הבינלאומית שעשיתי אין מדינה שלא לקחה למעלה מ-85% מהעלות על עצמה".

להחריג קופות חולים וגופים נתמכים

הצעת החוק שהוגשה על ידי הממשלה מבקשת להחריג מהזכות לשיפוי גופים המתוקצבים על ידי המדינה, גופים נתמכים ב-25% מתקציבם ומעלה, את קופות החולים ותאגידי הבריאות, וכן מוסדות חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבם במישרין או בעקיפין בשיעור של 40% ומעלה. כמו כן, מבקש נוסח הצעת החוק להחריג גם מעסיקים של עובדים שהסתננו לישראל מאפריקה.

ח״כ מיקי זוהר, ״הדבר הנכון שהמדינה תממן״ (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

בדומה לחופשת מחלה רגילה, גם במקרה של בידוד, היום הראשון לבידוד על פי הצעת החוק יהיה על חשבונו של העובד, ואילו בימים השני והשלישי יקבל העובד 50% משווי יום מחלה. הצעת החוק קובעת שעובדים, שלרשותם אין ימי מחלה זמינים ונדרשים להיכנס לבידוד, יקבלו בתקופת הבידוד 70% משווי ימי מחלה, שיממונו במלואם.

החוק יאפשר לעובדים הנדרשים להישאר בבית עם ילד עד גיל 10 בבידוד, לקבל ימי מחלה בתקופה זו ללא הגבלת זמן. עובדים הזכאים להסדר מיטיב באשר לתשלום דמי מחלה (תשלום מלא מיום המחלה הראשון), המדינה תשתתף גם במחצית העלות הנוספת המוטלת על המעסיק.

התשלום בגין ימי הבידוד יהיה בכפוף להצהרת העובד. עובדים הממשיכים לעבוד מהבית בתקופת הבידוד לא יהיו זכאים לתשלום (ולא יגרעו להם ימי מחלה), אך במידה ועבודתם היא חלקית, יהיו זכאים לדמי בידוד בגין השעות בהן לא עבדו.

עובדים שחוזרים מחו״ל והצעת הרשימה המשותפת

עובדים הנדרשים לבידוד בשל חזרתם מחו"ל שלא במסגרת עבודתם לא יהיו זכאים לפיצוי בגין ימי הבידוד, אולם עובדים שנסעו לחו"ל בשליחות מעסיקם יהיו זכאים לפיצוי מלא כבר החל מיום הבידוד הראשון.

שיפוי המעסיקים יעשה באמצעות הביטוח הלאומי, אשר ישופה בעצמו מאוצר המדינה בגין עלויות יישום החוק. משרד הבריאות יעדכן את המוסד לביטוח לאומי האם העובד בגינו מבוקש השיפוי אכן היה בבידוד.

חברי הכנסת אוסמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) הגישו הצעת חוק חלופית, לפיה גם עובד שנעדר מעבודתו בשל הטלת סגר או מגבלה אחרת הנובעת מנגיף הקורונה, המונעת ממנו את ההגעה למקום העבודה, ואף במידה והוא נדרש להישאר בבית לשמור על ילדו בשל סגירת מוסדות החינוך, יזכה לתשלום על ימים אלו. לצד זאת, מבקשת הצעת החוק לאסור על פיטורי עובד שכזה, הנעדר ממקום עבודתו – הגנה שלא קיימת כיום בחוק הישראלי.​