שוק ההון האמריקני מתבונן בבחירות הקרבות לנשיאות ברגשות סותרים: הנשיא טראמפ הוביל מדיניות שהיטיבה עם האליטה הפיננסית, בעיקר בהפחתת רגולציה ומסים, צעדים שממשל דמוקרטי עלול להחליש. מנגד, המשק האמריקני זקוק לחבילת סיוע והמשך שלטונו של טראמפ עלול לעכב אותה ואף להקטינה.

בשורה התחתונה, כפי שאמרו יועצי השקעות בגולדמן זאקס בפודקסט המיועד למשקיעי החברה, התוצאה המיטבית מבחינתם היא ניצחון לביידן, אבל בלי רוב גדול בסנאט שיאפשר שינוי של חוקי המשחק.

את הסנטימנט של וול סטריט אפשר לראות גם במספרים: על פי פרסום באתר הכלכלי CBNC גייס המועמד הדמוקרטי 74 מיליון דולר מאנשי האליטה הפיננסית, הרבה יותר מטראמפ שקיבל כ-20 מיליון דולר, ויותר מכל מה שקיבל ברק אובמה בשתי הפעמים בהן זכה בבחירות גם יחד. אך שיא הגיוס שייך עדיין להילרי קלינטון, שקיבלה 87 מיליון דולר בתרומות מאותו ציבור של מנהלי קרנות וחברות פיננסיות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הצורך המידי: חבילת סיוע

בכל הנוגע לחבילת הסיוע, בוול סטריט מתמודדים עם מתח מובנה. היעדר תכנית סיוע תקציבי יוביל להחלשת החברות הנסחרות, וגורר כבר עכשיו את ערך המניות מטה. מצד שני, מספר התבטאויות מצד משקיעים בוול סטריט מצביעות על חשש מפני שיעור הגירעון והחוב הגדלים, שלשיטתם יבריחו משקיעים מהשוק האמריקאי, ויורידו את ערך השקעותיהם.

שר האוצר סטיב מנוצ'ין יוצא מפגישה בקונגרס עם יו"ר ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, לאחר שלא הצליחו להגיע להסכמה על תוכנית הסיוע החדשה. (AP Photo/Andrew Harnik)

חלקים גדולים מהמפלגה הרפובליקנית מתנגדים לסבב גדול נוסף של סיוע, ויעדיפו חבילת סיוע בהיקף של כטריליון דולר, היקף שגם המשקיעים בוול סטריט מבינים שלא יספיק כדי לאזן את המשק האמריקאי. מהצד השני, המפלגה הדמוקרטית צפויה לאשר חבילת סיוע גדולה בהרבה, בסדר גודל של 2-3 טריליון דולר. נוסף על כך, אם ביידן יבחר הוא צפוי לקדם תכנית השקעות בהיקף של כ-2 טריליון דולר נוספים.

אלכס פיליפס, הכלכלן הפוליטי הראשי של מחלקת המחקר של גולדמן סאקס, אמר בפודקאסט של בנק ההשקעות כי על אף שביעות הרצון הכללית של וול סטריט מארבע השנים האחרונות, המשקיעים מקווים הפעם דווקא לניצחון דמוקרטי.

פיליפס בחן את תגובותיהם של משקיעים בשוק ההון לחדשות בנוגע לתוצאות הבחירות. "אם מסתכלים בתחזיות של המשקיעים רואים שהתוצאה הכי סבירה מבחינתם היא ניצחון דמוקרטי, כולל השתלטות על הסנאט ברוב של 51", אומר פיליפס. "ככה, הדמוקרטים יוכלו לאשר חבילה פיסקלית גדולה מספיק, מבלי להיות מסוגלים לבצע שינויים מרחיקי לכת אחרים".

בוול סטריט מקווים: "בלי שינויים רגולטוריים גדולים"

נושא אסטרטגי יותר שמעסיק את האליטה הפיננסית הוא מסים ורגולציה על שוק ההון. טראמפ עצמו כבר רמז על כוונתו לקדם קיצוץ מס נוסף בתחילת כהונתו השנייה, דבר שקורץ למשקיעים בוול סטריט. על פי פיליפס הסכנה שעולה מניצחון דמוקרטי הוא שינוים רגולטוריים או שינויים בחוקי המס. הדבר הגרוע ביותר מבחינתם הוא ממשל דמוקרטי שיגדיל חזרה את מס החברות או יעמיס רגולציה על השקעות ספקולטיביות בשוק ההון. מדובר בחשש ממשי במקרה של ניצחון דמוקרטי סוחף.

סוחר בבורסה בוול סטריט, בעקבות נפילות שערים חדות בצל מגפת הקורונה. אחרי זמן קצר הנפילות תוקנו. 9 במרץ 2020 (AP Photo/Richard Drew)

“אם הדמוקרטים ינצחו בסנאט בפער קטן מאד, ויחזיקו ב-50 מושבים, השנתיים הקרובות יהיו ככל הנראה בלי שינויים רגולטוריים גדולים", מסביר פיליפס. "לעומת זאת, אם הדמוקרטים יצליחו לנצח בעוד כמה מדינות ויכניסו רוב של 53-54, כבר מדובר באפשרות לבצע שינוים רגולטוריים או העלאות מס, ולא רק אישור חבילה פיסקלית. את זה המשקיעים לא רוצים לראות".

לכן, לטענת פיליפס, בוול סטריט אמנם מעדיפים הפסד של טראמפ, אבל כזה שמשאיר את מערכת הכוחות הפוליטיים בקיפאון.

הפריחה של וול סטריט וקיצוץ המס הגדול

טראמפ דווקא הביע רצון לאשר את תכנית הסיוע הפיסקלית כבר בחודש מאי, אבל נבלם על ידי מנהיג הרפובליקנים בסנאט מיץ' מקונל. למעשה, שוקי ההון נהנו מאד מנשיאות טראמפ, ובעיקר מהצעד הכלכלי המשמעותי הראשון שעשה כנשיא – קיצוץ המס הגדול, שהקפיץ את רווחי החברות.

תקופת נשיאותו של טראמפ הייתה מצוינת לוול סטריט, אבל לא רק בגלל מדיניות הנשיא. על רקע הריבית האפסית וצעדי ההרחבה הכמותית של הפדרל ריזרב, שוק ההון האמריקני נמצא בגאות חסרת תקדים מאז משבר 2008.

עם זאת, לפחות קפיצה אחת אפשר לשייך להחלטה שבוול סטריט אהבו במיוחד – קיצוץ המס הגדול בסוף שנת 2017. מדובר באחד הצעדים הכלכליים הגדולים היחידים שעשה טראמפ כנשיא, ותכנית מגירה של המפלגה הרפובליקנית כבר שנים. בהחלטת אחת קוצץ מס החברות מ-39% ל-20%. בתגובה לפרסום התכנית בסוף 2017 קפץ מדד S&P500 ב-7.5%.

צעד נוסף שעשה טראמפ וזכה לאהדה הוא ביטול חלק מרפורמת 'דוד פרנק' – הרגולציה שהוטלה על וול סטריט בעקבות המשבר של 2008. שינויים אלה הקלו חלק מההגבלות שהוטלו על הגופים הפיננסים, וכונו על ידי מתנגדיהם "מתנה לוול סטריט".

הצד השני של מלחמת הסחר

במקביל למלחמת הסחר המתוקשרת של הנשיא טראמפ נגד סין, הוא ניהל חזית נוספת וקריטית בעבור חלק מהמשקיעים הפיננסיים בארה"ב שזכתה לפרסום פחות נרחב.

שאלת ייבוא וייצוא המוצרים ומדיניות המכסים היא שאלה משנית בעבור וול סטריט. הפרס הגדול באמת, שאליו דוחפים השחקנים הפיננסיים הגדולים בארה"ב כבר שנים, הוא פתיחת שוק ההון הסיני להשקעות זרות. שוק ההון הסיני הוא השני בגודלו בעולם, ונכון להיום קיימות בו הגבלות משמעותיות כשמדובר בהשקעות של זרים.

בחסות היחסים החמים בין המדינות בחזית הפיננסית, החליטה בשנה שעברה הממשלה הסינית לאפשר בפעם הראשונה למשקיעים זרים להחזיק שליטה בחברות סיניות. מדובר היה בלא פחות מרגע היסטורי בעבור וול סטריט, ומספר חודשים לאחר מכן רכש בנק ההשקעות האמריקאי JP Morgan את השליטה בחברת פיננסים סינית ענקית. מורגן החזיקה כבר ב-49% מהמניות, והגדילה את אחזקותיה ל-51% בתמורה למיליארד דולר. כל יתר בנקי ההשקעות הגדולים בארה"ב עשו מהלך דומה בחודשים שעברו מאז.

הנשיא טראמפ מגבה מהיום הראשון את כניסת וול סטריט לסין, התבטא בעד פתיחות פיננסית גדולה יותר מצד סין ועל פי הדיווחים מדובר באחת מהדרישות האמריקאיות במו"מ הכולל עם סין.