50% מהמורים העידו על קשיים ביצירת תנאים נאותים ללמידה מרחוק, ו כ-50% מהמורים במגזר הערבי העידו על חיבור יציב לאינטרנט, כך עולה מסקר מקיף שפרסמה היום (רביעי). הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך. הסקר כלל שיחות טלפוניות, שערכה הרשות במהלך חודש אוגוסט, עם מדגם מייצג של 978 מורים.

פחות מ-40% מהמורים סברו שבתקופת הלמידה מרחוק בשנה שעברה נרשמה עמידה בתוכנית הלימודים במידה מספקת, ואילו השאר הרגישו כי היעדים הלימודיים הושגו במידה בינונית או מועטה.

הבעיה הקשה ביותר שציינו מורים רבים הייתה העומס שהוטל עליהם. בין היתר ציינו המורים את הצורך להמציא מחדש של אופני הלימוד, המעקב אחר התלמידים, השיעורים בזום והקשר מול ההורים ועוד.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רובם ציינו שהעבודה נהייתה קשה יותר, ודורשת מהם הרבה יותר שעות עבודה. במקביל, דיווחו כי הטענות על כך שהם "לא עובדים מספיק" הפכו לשכיחות.

גם הדיווחים על התנאים בבתי הספר מציירים תמונה עגומה למדי. שיעור גבוה של מורים דיווחו כי אין בבית הספר שלהם את התנאים הנאותים לקיום הוראה מרחוק, בדגש על מחסור בציוד היקפי, כמו אוזניות, מצלמות ומדפסות. מורים רבים דיווחו גם כי הרעש הכללי בסביבת העבודה מקשה גם הוא על העברת שיעורים מקוונים. מורים ציינו שיש ציפייה מהם להביא ציוד אישי מהבית שלהם להעברת השיעורים, דבר שנראה להם לא הוגן.

מרבית המורים דיווחו על כך שיש בידיהם את הידע, החומרים פדגוגיים והכלים להמרת הלמידה הכיתתית ללמידה מרחוק, זאת למרות שפחות מחצי מהם עברו הכשרה בנושא בשנתיים האחרונות.

עוד עלה מהסקר כי המורים היו אלו שהופקדו על יצירת רוב המטלות, המשימות והשיעורים  בלמידה המקוונת, ולא קיבלו או לא נעזרו במשרד החינוך או בבית הספר. עם זאת, רק מעטים מהמורים הביעו שביעות רצון מהכלים המצויים בידם. הקושי המרכזי, לדבריהם, היה בנושא ההערכה של הישגי התלמידים במבחנים ומטלות הבית,  שהפכו כמעט ללא רלוונטיות.

הפערים החברתיים התגלו באור חדש בתקופת הקורונה. מורים רבים דיווחו על צורך רב בסיוע לתלמידים מתקשים. על פי הסקר, במהלך הראיונות ציינו מורים שהתלמידים החזקים יותר נוטים  'ליטול את מושכות הלמידה' ולומדים באופן עצמאי, בעוד שהחלשים פעמים רבות "נופלים בין הכיסאות", ולא מצליחים לקיים למידה סדירה.

פחות ממחצית מההורים דוברי הערבית דווחו כי לרשות ילדם עומד מחשב לצרכי למידה, לעומת כמעט שני שליש בקרב דוברי העברית. הילדים בשכבות הגיל הצעירות הם הנפגעים העיקריים מחוסר זמינות לאמצעיים דיגיטליים. עוד נמצא כי קיים פער ניכר בזמינות למחשבים בין השכבות הסוציו-אקנומיות והמגזרים הדתיים.

מרבית השיעורים המקוונים התבצעו בזום, אך מורים רבים דיווחו על שימוש גם בתוכנות של גוגל, הילקוט הדיגיטלי של מט"ח ותוכנת המשוב. כמעט שני שליש מהמורים דיווחו כי הנחו את תלמידיהם לצפות בתכנים המצולמים שהוכנו על ידי משרד החינוך, והשימוש הנפוץ ביותר להשלמת הלמידה היה בשליחת התלמידים לשיטוט באמצעות האינטרנט.

מדיווחי ההורים עלו ספקות  באשר לאיכות ההוראה והלמידה שהתקיימו בתקופה זו. רבים ציינו שהמפגשים המקוונים התקיימו באווירה נעימה ורגועה. עם זאת, שיעור גבוה יחסית של הורים הביע ספק באיכות הלמידה.

למרות זאת מרבית ההורים דיווחו שהיו מעוניינים שאכן תתקיים הוראה מרחוק, אך במספר שינויים: הגברת הלמידה בקבוצות קטנות, קידום של מיומנויות למידה עצמאיות, והגדלה של שיעור המשימות והפרויקטים על חשבון הלמידה הסינכרונית.