כ-19 אלף בני אדם בישראל חווים מדי שנה אירוע שבץ מוחי, שבו כל דקה בטיפול היא קריטית. עבור תושבי הפריפריה, הסכנה לחיים או לנזק מתמשך גבוהה יותר, עקב המרחק מבתי החולים. בשנה הקרובה יצומצמו הפערים בין תושבי הצפון לתושבי מרכז הארץ בתחום, עם הקמתה של יחידת צנתורי מוח במרכז הרפואי פוריה הסמוך לטבריה.

שבץ מוחי מתרחש כאשר זרם הדם למוח נפסק, ואיתו החמצן שחיוני לחיי תאי המוח. במיעוט ממקרי השבץ הזרם נפסק בגלל דימום, וברוב המקרים הוא נפסק בגלל סתימה בכלי הדם המספקים דם למוח. רק בבית החולים ניתן להסיר את הסתימה ולהחזיר את זרם הדם למוח.

כדי להסיר את הסתימות בכלי הדם המובילים דם למוח, ישנן שתי דרכי טיפול המחייבות הגעה לבית חולים. הראשונה היא תרופת ה-TPA, שממיסה קרישי דם וניתנת דרך הווריד, אך ניתן לתת אותה רק עד 4.5 שעות מהופעת התסמינים. אם עברו יותר מ-4.5 שעות, ואם הקריש יושב בכלי דם גדול ומסכן חלק גדול מהמוח, ניתן לפתוח את הסתימה על ידי צינתור – פרוצדורה פולשנית שבה רופא עם מיומנויות מיוחדות שולף את הקריש מתוך כלי הדם במוח.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

היכולת לבצע צנתור מוח קיימת כיום בתשעה בתי חולים בלבד: איכילוב בתל אביב, בילינסון בפ"ת, שיבא בתל השומר, אסף הרופא בצריפין, הדסה ושערי צדק בירושלים, רמב"ם בחיפה, לגליל בנהריה וסורוקה בבאר שבע. לבתי חולים אלו יצטרף השנה גם פוריה.

"זו הצלת חיים"

ד"ר ארז און, מנהל המרכז הרפואי, אומר ל'דבר' שמדובר בתרומה משמעותית לצמצום הפערים, שבמציאות הישראלית של היום, אינה מובנת מאליה. "הקמת היחידה היא בשורה אדירה", הוא אומר בשיחה עם 'דבר', "המשמעות היא שכל הגליל המזרחי, רמת הגולן, כבר לא יצטרכו לשלוח את החולים לבתי החולים באזור חיפה ונהריה. זה אומר קיצור זמן משמעותי, שמשמעותו הצלת חיים, כי אפשר גם למות משבץ מוחי, או הקטנה משמעותית של הנכות במידה שמדובר בנזק מוחי שאפשר לחיות איתו."

מה קורה כיום לתושב הצפון שעובר שבץ מוחי ונזקק לצנתור?
"תחום צנתורי המוח מרוכז כיום בבתי החולים הגדולים, שרובם במרכז הארץ, וגם באזור חיפה ונהריה. לכן זה משהו שמאוד בער בעצמותינו. בכל אזור הגליל המזרחי, רמת הגולן ועמק יזרעאל, זה שחולים שיש להם אירוע מוחי מופנים לבתי החולים באזור שלנו – זיו בצפת, העמק בעפולה או הנצרתים.  הם מגיעים, ואז עושים להם סריקת סי-טי, עוברים אבחנה, ואז, כשאנחנו מבינים שהם צריכים צנתור מוח, אנחנו מעלים אותם עוד פעם על רכב ושולחים אותם לרמב"ם בחיפה, שזה עוד שעה נסיעה."

"עד שהם מתכוננים ועושים מה שצריך זה עוד חצי שעה. בסך הכל זה עיכוב של שעה וחצי בפרוצדורה, שאנחנו יודעים שהזמן מאוד מאוד קובע. הזמן שווה חיים של מאות נוירונים במוח.

"לזה צריך להוסיף את השלב שלפני, ההגעה לבית החולים, שגם בהן מאבדים זמן יקר. הנסיעות באזור שלנו הן ארוכות, זה יכול לקחת חצי שעה-שעה ואף יותר עד שהאמבולנס מגיע. זה לא תל אביב, שתוך עשר דקות יש אמבולנס. ואז צריך לנסוע לבית החולים. כלומר בסך הכל יכול להיות עיכוב של ארבע-ארבע וחצי שעות עד שהמטופל יעשה צנתור מוח וישחרר את החסימה שיש לו."

"ברגע שתהיה לנו את היכולת הזאת, אפשר שהאמבולנס מלכתחילה יביא את המטופל אלינו ולא לבית חולים אחר, וזה יכול להתבטא בכשעתיים עיכוב, שזה משמעותי ביותר במידה שיש חסימה של עורק במוח."

"מי שגר בפריפריה מקבל טיפול פחות טוב. פשוט כך"

און מצביע על פערים משמעותיים בין שירותי הבריאות בפריפריה למרכז הארץ, שיכולים לעולות בחיי אדם. "תביני שבמרכז, יש בבילינסון מרכז לצנתורי מוח, בשיבא, באיכילוב, באסף הרופא. בתי חולים במרכז, במרחק עשר דקות אחד מהשני, לכולם יש צנתורי מוח. כלומר תושב המרכז תוך דקות מגיע לבית חולים עם יחידה לצנתורי מוח. אבל מי שגר בקצרין או גר בטבריה, בלי יכולת הצנתורים אצלנו, זה אומר שהוא מתעכב בשעות. זה אומר שמי שגר בפריפריה מקבל טיפול פחות טוב. פשוט כך."

"זו המשמעות של רפואה בפריפריה כיום. חוסר הגיון בכך שיש כל כך הרבה מרכזי צנתור במרכז הארץ, שהם במרחק זניח אחד מהשני, וכשבית חולים בפריפריה רוצה מרכז צנתורי מוח אז פתאום אומרים למה. זאת אומרת, אנחנו צריכים להסביר למה תושב בצפון צריך טיפול כמו במרכז. זו דוגמה לחלוקת המשאבים במדינת ישראל."

"אתה לא יכול להגיד למישהו 'שמע, שבוע הבא לך לרמב"ם ותעשה צנתור'"

יש הרבה שירותים רפואיים שחסרים כיום בפריפריה. למה בחרתם לקדם דווקא צנתורי מוח?
"אני בעד שהכל יהיה, אבל בצנתורי מוח הזמן הוא משמעותי. כלומר אם מישהו צריך לעשות איזה ניתוח, ועושים אותו רק ברמב"ם, אתה אומר אוקי, שבוע הבא תיסע לרמב"ם ותעשה את הניתוח. יש זמן, אין בעיה. פה הזמן הוא חיים. זה טיפול מציל חיים. אתה לא יכול להגיד לו שמע, שבוע הבא לך לרמב"ם תעשה צנתור. פה אתה נגד הזמן."

"ההתייחסות היום לחסימה במוח, לשבץ מוחי, היא כמו לשבץ לבבי. הזמן קובע כל שנייה. היום מי שיש לו חשד לאירוע לבבי מריצים אותו ישר לחדר צנתורים, והיום בכל מדינת ישראל יש חדר צנתורים. אין בית חולים בלי יכולת צנתורית, כי אנחנו אומרים, הזמן הוא קריטי. כמו שהזמן הוא קריטי בלב, כי כמו שתאי הלב מתחילים למות ככל שלא מגיעה אליהם אספקת דם, וככל שאתה מתערב יותר מהר ופותח את הסתימה ופחות תאים מתים, אותו דבר זה במוח. ולכן כשאת שואלת למה דווקא זה, כי זה מציל חיים."

מספר הפניות גדל פי 5 מאז הקמת יחידת שבץ מוחי

השלב הראשון בשיפור היכולת של פוריה לתת מענה לשבץ מוחי החל בשנה שעברה, עם הקמת יחידת שבץ מוחי בבית החולים. ד"ר ניזאר חוראני, מנהל היחידה, מציין כי היחידה נועדה לתת את הטיפול המיטבי למטופלים, לזרז את תהליך הקליטה וביצוע הדמיית CT, "על מנת לטפל בסתימה כמה שיותר מהר ולהציל כמה שיותר תאי מוח". ביחידה שש מיטות ייחודיות למטופלי אירועים מוחיים, ארבעה רופאים בכירים, וצוות של מטפלי פיזיותרפיה, ריפוי ועיסוק, שיקום ועבודה סוציאלית, בנוסף למשאבי המחלקה הפנימית עליה היחידה מבוססת.

ד"ר חוראני מציין כי בשנה שחלפה מאז הקמת היחידה, מספר הפניות לפוריה ממטופלים שעוברים אירועי מוח עלה פי חמישה. את העלייה בפניות הוא מייחס להצלחה במבצעי העלאת המודעות הציבורית שיזמה היחידה, דרך קשרים עם המרפאות הקהילתיות באיזור. בגלל שעניין הזמן כה חשוב כשמדובר בטיפול בחולי שבץ מוחי, יצרו אנשי הצוות גם קשרים עם מד"א ועם חברות האמבולנסים הפרטיות, שיעדכנו את היחידה כשאדם עם שבץ מוחי נמצא בדרך לבית החולים, כדי להתכונן מראש ולאפשר קליטה זריזה שלו.

שרי אריסון תרמה מכשיר, המדינה תקצבה בנייה

הקמת יחידה לצנתורי מוח היא שלב נוסף שמשדרג את יכולת הטיפול באירועי שבץ מוחי. "כדי שתהיה יכולת צנתורי מוח צריכים שלושה דברים. אחד זו יחידה לשבץ מוחי, שמנוהלת על ידי נוירולוג שמתמחה בשבץ מוחי. בנוסף צריך להיות המכשיר, שזה מכשיר מיוחד. אפשר לעשות צנתורים במכשיר רגיל שנקרא אנגיוגרפיה, אבל מה שמקובל בעולם בסטנדנרט הטיפול זה שעושים את הצנתור במכשיר מיוחד שנקרא ביפלאן. זה מכשיר שמסתכל על הפרוצדורה בשני מישורים, ואז הוא יכול לבנות אונליין תמונה תלת מימדית, מכיוון שבצנתור מוח הנושא המרחבי הוא מאוד חשוב.

"הדבר השלישי הוא רופא עם מיומנויות לצנתור מוח, שזו השתלמות שעושים בחו"ל. יש מספיק רופאים טובים בארץ שיכולים ללמד, אבל בחו"ל ההיקפים הרבה יותר גבוהים מבישראל, ויש אפשרות לעשות הרבה בזמן קצר. אז יש לנו גם רופא שחזר מההשתלמות הזאת, ד"ר ערן מאירוביץ'. ברגע שיהיה לנו את המכשיר והוא יהיה פעיל, בתוך כמה חודשים, אז הוא יתחיל לעשות צנתורי מוח."

המשאבים להקמת היחידה הגיעו מתרומה פילנתרופית וממשרד הבריאות. "מכשיר ביפלאן עולה 1.4 מיליון דולר. לשמחתנו, את המכשיר אנחנו קיבלנו כתרומה מקרן פילנתרופית של שרי אריסון. אנחנו מאוד מודים להם על זה, כי בלי זה לא היינו יכולים להקים. את המבנה עצמו אנחנו כבר בונים, משרד הבריאות התחייב לחמישה מיליון שקלים ואנחנו נוסיף קצת מהכסף שלנו. כששר הבריאות יולי אדלשטיין היה אצלנו בביקור ביקשתי ממנו שיעזור לנו, כי לא היתה לנו תמיכה, ולשמחתנו הוא הסכים לעזור במימון, אז יש לנו כבר את כל הכסף. תהיה לנו יחידה לתפארת, וזו בשורה אדירה לפריפריה. כמו שנאמר, גם לנו מגיע."

מתי היחידה תתחיל לפעול?
"עוד שמונה חודשים. כרגע בונים את המבנה. זאת מכונה מאוד גדולה, זה מכשיר מאוד מאוד גדול ובגלל שהוא בי פלאן אז עוד יותר כי אלו שני מכשירים שאחד משתלב בתוך השני. כמו מכשיר צנתור לב, שהוא מכשיר גדול, זה עוד יותר גדול."

המודעות והעירנות של הציבור הן מרכיבים קריטיים

ה-29 באוקטובר הוכרז כיום הבינלאומי למודעות לשבץ מוחי. הנוירולוגים ששוחחו עם 'דבר' מדגישים את החשיבות הקריטית בהגעה מהירה לטיפול ברגע שחווים חשד לשבץ מוחי – חולשה פתאומית באחד מצידי הגוף, סחרחורת סיבובית, כפל ראייה, סטיית זווית הפה, והפרעת דיבור.

ד"ר חוראני מדגיש כי הזעקת אמבולנס למי שחווה את אחד התסמינים יכולה להציל חיים או למנוע נכות. "שבץ מוח לא כואב כמו התקף לב, אז להבדיל מהתקף לב, אנשים לפעמים בוחרים לחכות בבית ולקוות שהתסמינים יעברו," הוא אומר. "חשוב מאוד לא לחכות בבית, אלא להגיע לבית החולים באמבולנס כי הזמן הוא קריטי וכל שנייה חשובה."