"בכל פעם שאני רואה ערימה של ספרים ברחוב אני מרגישה שמחה", אומרת יעל נצר מתל אביב, מייסדת קבוצת הפייסבוק 'ספרים ברחוב'. הקבוצה היא רק אחת מכמה קבוצות פייסבוק שמוקדשות לספרים שהונחו (או הושלכו) במרחב הציבורי ולאנשים שאוהבים לחטט בערימות, להציל ספרים נטושים ולמצוא מציאות.

יעל נצר (צילום: אלבום פרטי)

את הקבוצה הקימה נצר, מרצה מן החוץ למדעי המחשב באוניברסיטאות בן גוריון וחיפה, לפני כשלוש שנים, כי עבורה העיסוק בספרים עזובים "משמח, מסקרן ומזכיר נשכחות. אפשר למצוא הפתעות, ספרים ששכחת מהם, תמונות וחתימות".

לטיפול בענייני הקבוצה צירפה "מתישהו את אחת ממוצאות הספרים הנאמנות להיות מנהלת יחד איתי". והחוק היחיד שקבעה ומחייב את החברים הוא "שמפרסמים רק ספרים שמוצאים ברחוב. מבחינתי זו פשוט שמחה כל פעם שמישהו מוצא ספרים ומעלה תמונה".

"הזדמנות לתת לספרים חיים"

בקרב חברי הקבוצה, שמונה כיום 5,333 חברים אוהבי ספר, יש מחלוקת האם ראוי להשאיר ספרים ברחוב. "האם עיריית תל אביב מודעת לספרים המתגוללים ברחובותיה?" תוהה חברה בקבוצה, "האם היא עושה משהו למענם? למען הסופרים שכתבו אותם?"

התהייה מבוססת על מראות קורעי לב, כמו למשל זה של ספרייה שלמה שנזרקה לפני כמה ימים ברחוב ארבע הארצות בתל אביב. באישון לילה הונחו על ספסל ופוזרו על המדרכה מאות ספרים וביניהם מאות ספרי ארכיאולוגיה.

ערימת הספרים שנזרקו ברחוב ארבע ארצות בתל אביב. "יש אנשים שלא יכולים לראות ספרים יתומים ולא לקחת" (צילום: אור אלכסנרוביץ')

"נשאר משהו?" תוהה אחד מחברי הקבוצה. "בדרך כלל ספרים נאספים בבוקר על ידי אנשים התברואה", עונה לו מישהו. "אני שם כרגע, ונראה שהרוב נזרקו לפחים פה", מדווחת אחרת, ומצרפת תמונה של פח ירוק מלא בספרים, "ממש קצת נשארו על הספסל". "מבאס ברמות קשות", מגיב חבר נוסף. "פאקינג שיט! מה נסגר עם אנשים? לפחות שיתרמו אותם לאיזו ספרייה עירונית או משהו", כותב מישהו, ואחר שופך מים צוננים על הדרישה הנזעמת: "אף ספריה עירונית לא מעוניינת בספרים האלה".

ספר עזוב ברחוב בתל אביב (צילום: דבר)

"זו לא טרגדיה שמוציאים ספרים לרחוב", אומרת נצר, "ספר זה חפץ רצוי ומעניין והוא לא חייב להיות מונח בספריה ביתית. אני לא אוהבת למשטר. אני רואה בזה הזדמנות שהספרים יגיעו לידיים חדשות, לתת להם חיים".

"הספרים של אבא משוטטים ברחבי העיר"

כדי למנוע השלכת ספרים, התעוררו בשנים האחרונות יוזמות עירוניות להקמת ספריות באוויר הפתוח, לרווחת התושבים, כמו תחנות הקריאה שהקימה עיריית באר שבע בכמה נקודות בעיר.

ספריית רחוב בבאר שבע. "זו לא טרגדיה שמוציאים ספרים לרחוב" (צילום: טל כרמון)

או יוזמות פרטיות, כמו הספרייה שהקימה במו ידיה שרית פרקול לזכר אביה דב פרקול ז"ל, מורה דרך וחבר בקואופרטיב דן, שנפטר לפני שנה. "אבא שלי אהב מאוד לקרוא, כמעט כל יום בחייו קרא ספר ואני קיבלתי ממנו את אהבת הספרים. אני לא יכולה לראות ספר ולא לאמץ אותו, יש אנשים שלא יכולים לראות ספרים יתומים ולא לקחת".

דב פרקול ז"ל ובתו שרית (צילום: אלבום פרטי)

פרקול, מתרגמת ספרים ועיתונאית בעברה, החליטה להקים את הספרייה צמוד לחצר הבית בו התגורר האב ברחוב פרנקפורט בשכונת 'יד המעביר' בתל אביב. כבר במהלך השבעה עלה הרעיון: "עיצבתי כוננית ספרים וסידרתי בה חלק מהספרים שלו", היא מספרת. בכל ספר הטביעה שתי חתימות ייחודיות. אחת עם שמו של האב, שנת הלידה והפטירה שלו, והשנייה עם הסיסמה שהאמין בה: 'בית בלי ספרים זה כמו חדר ללא חלונות'.

ליד הספרייה תלתה דף עם תמונתו של אביה וסיפורו. "הזמנתי את העוברים והשבים לקרוא על אבא, לקחת ספר ולהחזיר, או לשים במקומו ספר אחר. אמרתי לעצמי שאני לא יודעת אם זה יעבוד, אבל אנסה, ופתאום אנשים נעצרו וקראו מה שכתבנו. השכנים הגיבו בהתרגשות וסיפרו לנו סיפורים על אבא. מישהי סיפרה על 'האיש החביב שתמיד הייתה אומרת לו בוקר טוב, והוא היה יושב בגינה וקורא ספר'".

ספריית הרחוב לזכרו של דב פרקול ז"ל. "השכנים הגיבו בהתרגשות וסיפרו לנו סיפורים על אבא" (צילום: אלבום פרטי)

קיומה של הספרייה עבר, לדבריה, מפה לאוזן, והיא מושכת אליה קוראים מהרחוב, אך לא רק. "בגלל שהרחוב מקביל לרחוב דיזנגוף, מחנים כאן מכוניות, אז גם אנשים שהם לא שכנים עצרו וראו. מישהי כתבה לי מייל שהיא ראתה את הרעיון ועשתה גם אצלה כזה".

בכל יום שישי פרקול מסדרת את הספרייה, "זורקת ומוציאה ספרים שאין להם קליינטים. בבית יש עוד מדפים עמוסי ספרים טובים, אז בכל פעם אני מחדשת את המלאי. השם שלו והספרים שלו משוטטים ברחבי העיר ואולי מעבר לעיר, ואנשים קוראים ויזכרו בו. אני מרגישה שאנחנו, אני והאחיות שלי, מנציחות אותו בדרך הזאת".

"אני תולעת ספרים, יש לי המון המלצות"

אביטל אלנברג משכונת שמבור בחיפה אוהבת להציץ מהחלון ולהתבונן בעוברים ושבים שבוחנים את הספרים בספרייה שהקימה סמוך לחצר הבית ברחוב מרגלית. "אין דבר יותר מחמם לב מלראות מהחלון בן אדם עוצר, מסתכל ולוקח ספר. אני רואה אותם, אבל נותנת להם פרטיות, למרות שאני תולעת ספרים ויש לי המון המלצות".

אביטל אלנברג (צילום: אלבום פרטי)

בעבר עבדה כמתכננת ספריות, ואת המבנה המתכתי, שנראה כמו שובך גדול, עיצבה וכופפה בעצמה. "לפני יותר משלוש שנים יצאתי עם מוצר חדש והחלטתי לראות אם הוא יכול להיות פופולרי. ייצרתי אותו קודם כל לעצמי כספריית רחוב".

את הספרייה מיקמה בירידה לוואדי, "שמאוד אהוב על תושבי השכונה", והיא מספרת שאנשים רבים שינו את מסלול הצעידה כדי "שיוכלו לעבור ליד הספרייה ולראות מה יש".

בתחילת הניחה בספרייה ספרים משלה. "אז עוד תכננתי ספריות והרבה ספריות היו נותנות לי עודפים. הקמתי דף פייסבוק ועשיתי פרסום. היום אני כמעט לא צריכה להביא ספרים לספרייה, היא פועלת מעצמה".

הספרייה שבנתה אביטל אלנברג. "היום אני כמעט לא צריכה להביא ספרים לספרייה, היא פועלת מעצמה" (צילום: אלבום פרטי)

הטיפול בספרייה דורש, לדבריה, עיסוק ברמה היומיומית: "בודקים שהיא מסודרת, שיש מספיק ספרים. בבית יש לי כוננית שבה אני שומרת עוד ספרים, כי בספרייה יש מקום רק לעשרה".

"אל תזרקו כשיורד גשם"

החורף המתקרב מעורר דאגה בקרב אוהבות הספרים. "אם כבר זורקים ספרים", אומרת נצר, "אז אל תזרקו כשיורד גשם. שימו אותם במקום מוגן".

פרקול מספרת שיצרה קשר עם מנהלת הספריות בתל אביב. "ביקשתי שיעזרו לנו לעשות ספרייה מטעם העירייה כי בחורף זאת בעיה. אנחנו מכסים בניילונים וזה פחות אסתטי. רצינו שהעירייה תתרום לנו ארון עם סגירה שקופה. הם אמרו שיבדקו, אבל עוד לא חזרו אלי".

הספרייה של אלנברג לא פועלת בימי גשם. "פעם ניסיתי לשים מטריה אבל לקחו אותה. לא כועסת. אני מניחה שמי שלקח היה זקוק לה".

"קחו ספרים, תקראו"

גיא סופר-זמרני, איש מחשבים ממושב מצליח, הקים ממש בימים אלה דף פייסבוק שמטרתו לאגד ולהנגיש את ספריות הרחוב ברחבי הארץ. "אני רוצה לעודד אנשים לקרוא יותר. יש עכשיו קורונה, החנויות סגורות, אבל יש לידכם ספריות. קחו ספרים ותקראו".

ספרייה ברחוב ברל כצנלסון בהרצליה. "אדם שקרא ספר ואהב אותו לא ירצה לזרוק, אז ספריות הרחוב הן פתרון מעולה" (צילום: דבר)

סופר-זמרני אוהב לקרוא: "יש לי מלא ספרים בבית, מדע בדיוני, מתמטיקה, מדע וידיעת הארץ", והאהבה שלו לספריות רחוב היא לא דבר חדש. "אני מגיע לספריות האלה כמה שנים, לוקח, מביא. השבוע הייתי בספריה מאוד מסודרת של עיריית הרצליה ברחוב ברל כצנלסון. פינה גדולה, מוארת בלילה, עם שלטים מסודרים".

גיא סופר-זמרני בספריית רחוב במזכרת בתיה. "אני רוצה לעודד אנשים לקרוא יותר. יש עכשיו קורונה, החנויות סגורות, אבל יש לידכם ספריות" (צילום: אלבום פרטי)

"לצערי", הוא אומר, "בכל יום נזרקים אלפי ספרים. לרוב האנשים אין מקום להחזיק אותם. עוברים דירה, לא רוצים להיסחב, ומצד שני, אדם שקרא ספר ואהב אותו לא ירצה לזרוק, אז ספריות הרחוב הן פתרון מעולה".

המלצות להקמת ספרייה ברחוב

לאלנברג החיפאית יש המלצות למי שמעוניין להקים ספריית רחוב: "זה מאוד פשוט. קודם כל, מניסיון העבר, זה צריך לשבת בשטח שלך ולא בשטח ציבורי, וחייב להיות מקובע עם ברגים, כי אם זו כוננית או קופסה, ייקחו לך".
פרט לכך, "ממה שאני רואה, זה מצריך תחזוקה של לפחות פעמיים בשבוע, להוציא ספרים קרועים ולאסוף זבל; וכמובן שאם לא עושים פרסום אנשים לא יידעו שזה קיים".

ספרייה בתחנת אוטובוס בשמשית. "אם כבר זורקים ספרים, שימו אותם במקום מוגן" (צילום: טל כרמון)