תוכנית ראשונה להכשרת עובדים לתעשיה, בתקופת הקורונה, יוצאת לדרך. בעלות של כעשרה מליון שקלים יוכשרו כ-800 עובדים במקצועות הנדרשים בתעשייה. בהתאחדות התעשיינים מברכים על התוכנית שסוף סוף יוצאת לדרך ומקווים שהיא תהיה ראשונה ולאחריה יבואו עוד. ברשות התעסוקה רואים בשיטת 'ההכשרה במקום העבודה' כמודל המועדף.
"אני משוכנע שברגע שנגמור לאייש את התכנית שהשקנו עכשיו ל-800 העובדים הראשונים, ימצאו גם תקציבים להכשרת עוד עובדים" אומר ל'דבר' נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר "בשיחה עם מנכ"ל שירות התעסוקה הבנו שיש נכונות לשתף פעולה ולבנות יחד באופן מהיר תכנית הכשרה מקצועות התעשייה. מאז שמשרד האוצר הקצה את התקציבים, בניית התכנית לקחה שבוע. התכנית התלבשה על תכניות אחרות ונעשו התאמות לתקופה ולצרכים".
על פי התוכנית שיצאה לדרך ביום רביעי האחרון, הכשרת העובדים תפעל בשיטת ה-OJT – On the job training . במסגרתה העובדים שיתקבלו לתוכנית יועסקו במפעלים ויקבלו את ההכשרה שלהם תוך כדי העבודה, כך שהעובד יוכשר באופן אופטימלי לביצוע המשימות להן הוא נדרש בעבודה. בגין כל עובד שישלים את המסלול ההכשרה יקבל המעסיק מענק של 16,000 שקלים.
"כל התהליך מתנהל באופן דיגיטלי" מסביר ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל מחקר ותכנון בשירות התעסוקה. "עד ל-15 בנובמבר מעסיקים יכולים להגיש בקשה לקבלת המענק באתר שירות התעסוקה. תוך חמישה ימים מתאריך סיום הגשת הבקשות נחזיר להם תשובה, והם יוכלו לגייס עובדים. הם שולחים את רשימת העובדים שהם גייסו, כשהם יכולים לגייס לבד או להיעזר בשירות התעסוקה לצורך הגיוס".
"זה לא תהליך לגמרי חדש", מוסיף פינטו. "שירות התעסוקה מפעיל את התהליך הזה כבר מ-2016. מה שעשינו עכשיו זה לפשט אותו מאוד. בגלגול הקודם שלו, כל חודש המעסיק היה צריך 'להתחשבן' איתנו, להגיש תלושי שכר בפקס או במייל, שהיה נבדק בצורה ידנית, מה שיצר תהליכי בדיקה ארוכים ועבר זמן רב עד שהמעסיק קיבל את המענק. היום התהליך מתרחש בשתי פעימות, הכל דיגיטלי והבקרות יקרו בדיעבד, מה שיזרז את המענקים".
למה הכשרה בשיטה הזו יעילה?
"מהיום הראשון העובד בעצם מועסק. אנחנו אומרים למעסיק: בוא תיקח עובד, תראיין אותו, או שאנחנו נראיין אותו ונמיין בשבילך 10-5 מועמדים, והוא בוחר את האדם שהוא רוצה להתקדם איתו. הוא מעסיק אותו, ואנחנו בעצם מסבסדים את השכר של אותו עובד, ובזה מפצים אותו על העובד הוותיק שהוא מעמיד לטובת הכשרת העובד החדש".
ומה הייתרון מבחינת העובד?
"העובד עצמו מועסק בחברה, מקבל שכר ונהנה מכל הזכויות הסוציאליות שמגיעות לו מהיום הראשון ואנחנו בודקים שהמעסיק באמת הכשיר ולימד אותו את מקצועות הלימוד הרלוונטיים למקצוע".
כיצד עובד יוכל להיות חלק מההכשרה?
"זה בעצם תלוי יותר במעסיק מאשר בעובד. אם יפנה אלינו דורש עבודה וירצה שובר, זה יהיה תלוי בשוברים שיחולקו למעסיקים באיזור שלו. אם לדוגמא מעסיק מחפש נגר מאיזור הדרום והוא פנה אלינו לעזרה בגיוס, נפנה לדורשי העבודה שמחפשים עבודה בנגרות באיזור הדרום. לאחר מכן העובדים יעברו תהליך סינון שמתאים אותם למעסיק הרלוונטי".
"עדיף מאוחר מאשר אף פעם"
ד"ר פינטו מדבר על שני מסלולים של מענק. "יש מסלול של 10,000 שקלים לעובדים שמשתכרים בין 5,800 ל-8,600 שקלים, ומסלול נוסף לעובדים המשתכרים ב8,600 שקלים ומעלה של פיצוי בגובה 16,000 שקלים, מה שמפצה על כחודש וחצי עד חודשיים של הכשרתם"
אנחנו מדברים כרגע על 800 עובדים, יש כמליון מובטלים. זה מעט מידי ומאוחר מידי?
"עם תקציבים נוספים, נוכל להכיל הרבה יותר מזה. כרגע זה לא הרבה ואפילו טיפה בים. האוצר כרגע נתן תקציב לפעילות ניסיונית, אבל במידה והתהליך יהיה אפקטיבי והמעסיקים ירצו אותו, יהיו תקציבים נוספים".
"אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו צריכים לנצל את הזמן להכשרות מקצועיות, וגם ברגע שיש לנו כל כך הרבה דורשי עבודה, אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות שנוצרה כדי למלא את החסר במקומות שצריך. שירות התעסוקה בסוף מרץ תחילת אפריל כשהתחיל המשבר התעסוקתי של הקורונה כבר אמר שהוא רוצה 'להוציא מהלימון לימונדה' ולנצל את הזמן להכשרות מקצועיות".
אנחנו כבר תשעה חודשים בתוך המשבר. למה אתה חושב לקח כל כך הרבה זמן לתקצב את התוכנית הזו?
"פנינו לאוצר ולחצנו על האוצר, אבל בתחילת המשבר המדינה חשבה שהקורונה היא 'זבנג וגמרנו', שבאה מהר ותיעלם מהר, ולא רצו להוציא סכומים גדולים של כסף. ביוני-יולי כשהיו כמות חוזרים מאוד גבוהה לעבודה שוב חשבו שהבעיה תיפתר מעצמה, אבל בגל השני כבר הבינו שהקורונה לא תיעלם כל כך מהר".
"כשהייתה את ההבנה הזו באוצר הקימו צוות תעסוקה, בסוף יולי-תחילת אוגוסט, ואז התחילה הפוליטיקה שגם עקבה את הדברים. דרשנו מהאוצר לצאת מהר לדרך ולנצל את הזמן, התעשיינים היו איתנו והאוצר הבין את הצורך, וקיבלנו את התקצוב הראשוני הזה. עדיף מאוחר מאשר אף פעם".
עד כמה התכנית רלוונטית למצב התעסוקה במשבר הקורונה?
"רק 20% ואפילו פחות מדורשי העבודה היום הם אקדמאים. יש הרבה צעירים והרבה אנשים חסרי הכשרות, סביב 45% הם צעירים עד גיל 35 שעוד לא בחרו את הקריירה שלהם, לצד אנשים רבים שמצאו את עצמם מחוץ למקום העבודה והם שוקלים שינוי כיוון בקריירה. זה בדיוק הזמן לעשות את קפיצת המדרגה הזו."
רוצים לראות השמות שמצליחות
"הזמן הוא קריטי. כשחסרים עובדים מקצועיים ואין בשוק, זה לא יעזור שיהיו רק בעוד חצי שנה", מסביר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים המייצג את הצד השני של העיסקה. מבחינתו שיטת ה-OJT שנבחרה, היא האופציה הרלוונטית היחידה כרגע למשק. "חוץ מזה שה OJT הוכיח את עצמו ככלי הכי יעיל, הכשרות שקורות בכיתות או בקורסים עם מפגשי לימוד המוניים לא יכולות להתקיים בקורונה בשל מגבלת ההתקהלות, ולכן זו גם בעצם הדרך היחידה".
מלבד האפשרות לקיים אותה בזמן קורונה, מה הייתרונות של התוכנוית הזו עבור המעסיקים ועבור העובדים?
"ראינו שהכשרות שנעשו על ידי מכללות בעבר בצורה שהיא רחוקה מהמעסיקים לא המשיכו לתעסוקה במקצוע, מהרבה סיבות. לפעמים העובד מסיים את ההכשרה, מגיע לרצפת העבודה ומגלה שהתפקיד לא מתאים לו, או שהוא לא מתאים לתפקיד, או שסביבת העבודה או המעסיק לא מתאימים לו. ב-OJT אתה בעצם נקלט ומוכשר במקום שבו אתה אמור להמשיך ולעבוד. אם תהיה אי התאמה אפשר לעלות על זה מאוד מוקדם."
"הסיבה השניה היא שזו ההכשרה הכי ספציפית", מסביר ד"ר תומר. "אם לדוגמא רתח אורביטלי מוכשר בתוך מקום העבודה לעבודה הספציפית שהוא צריך, למשל עבודה עם צינורות תת ימיים או עם צ'יפים אלקטרוניים, ככה הוא מוכשר לא רק לתפקיד, אלא לתפקיד וגם לתפקוד. כך סיכויי ההצלחה בהשמה הם הרבה יותר גבוהים. מה שאנחנו רוצים זה גם עובדים עם הכשרות, אבל גם השמות שמצליחות. כי כשמשקיעים זמן וכסף בהכשרת עובד שבסוף לא עובד במקצוע התסכול הוא מאוד גדול".
את המצוקה הקיימת היום בתעשייה תולה תומר בשנים של הזנחת תחום ההכשרה המקצועית: "במשך הרבה שנים מערכי ההכשרות במדינת ישראל לא כל כך עובדים, ולהרבה תעשיינים חסר כוח אדם מיומן. כתוצאה מכך חלק מהמפעלים עובדים בפריון נמוך, חלק מהם מעסיקים אנשים שכבר רוצים מאוד לפרוש, וממש מתחננים אליהם שימשיכו לעבוד, פשוט כי אין להם חלופה".
כמה שכר עובד כזה ירוויח?
"קשה להגיד, כי יש קשת של תפקידים. מה שכן, בתפקידים עם הכשרה אנחנו בטח לא מדברים על שכר מינימום, והשכר הממוצע בתעשייה גבוה מהשכר הממוצע במשק. אדם עם הכשרה "שווה" יותר והפריון שלו גם גבוה יותר. רתח רגיל לדוגמא יתחיל ב8,000 שקלים בחודש, רתח אורביטלי יתחיל ב14,000".