הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר (שני) דיון בהמשך לפרסום דו"ח מבקר המדינה מהשבוע שעבר על מצבם של הקשישים במוסדות חוץ ביתיים בזמן הקורונה. הוועדה דנה באחוזי התמותה הגבוהים יחסית לשאר האוכלוסייה ולחוסר הנתונים שמפרסם משרד הבריאות. אולם, כמו הדו"ח, גם הוועדה לא התייחסה למצבם הנפשי של הזקנים במוסדות הללו.

פרופ' רביע חלאילה, סגן נשיא מכללת צפת, מומחה וחוקר בתחום הזקנה והסיעוד וחבר בצוות המומחים של מכון 'זולת', התייחס בדיון לבעייתיות ולחוסר בדו"ח המבקר. "דבר ראשון שחזר על עצמו זה כל הנושא של המשפחות. הדו"ח מתעלם מתפקיד המשפחה וכל הנושא של הטיפול בשוהים במוסדות החוץ ביתיים. הדו"ח לא מפרט מה מנגנוני התמיכה שקיימים למשפחות דרך המשרדים השונים ולא מפורט האם הדו"ח בדק את שקיפות המידע שמועברת למשפחות", אומר חלאילה ומוסיף כי הדו"ח לא בדק את כל נושא יעילות הביקורים שקיימים היום, של המנגנון של ביקורים של חצי שעה בשבוע. "איך זה משפיע על הבדידות, הדרה חברתית בקרב הזקנים, כי אנחנו יודעים שהתופעות האלה יכולות להרוג את הקשישים".

פרופ' רביע חליאלה. (צילום: אלבום פרטי)

"דבר נוסף חשוב מאוד שהדו”ח לא עשה, זה אבחנה בין המוסדות השונים ובין המגזרים השונים", אומר חלאילה. "במוסדות שונים למשל, וזה בלט מאוד בדיונים, שיעורי התמותה בין דיור מוגן למוסדות לתשושים הוא שונה. הוזכר שם גם בדו”ח ששיעור התמותה של קשישים שנמצאים במוסדות כאלה הוא פי שישה מקשישים שנמצאים בקהילה, ופי 40 משאר האוכלוסייה. לא מסכים עם הטענה שקשישים הם שונים מהקהילה מכיוון שיש הרבה קשישים שמסיבות תרבותיות לא מגיעים לבתי אבות אבל מצבם יותר קשה. האוכלוסייה הערבית והחרדית שאנחנו יודעים על-פי מדדי הבריאות שאלה האוכלוסיות שסובלות יותר מירידה תפקודית ויותר ממחלות כרוניות ומרביתם (98%) נמצאים בקהילה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חלאילה מתייחס לעוד סוגיות שלא עסקו בהן ולטענתו צריך לבדוק אותן. "איכות הטיפול בקשישים, הטענה הזו שיש בקרה ופיקוח, אני אומר בשגרה הוא כנראה הרבה יותר טוב ממה שיש עכשיו וגם בשגרה הוא לא הכי טוב אנחנו יודעים מהעבר שהבקרות לוקות בחסר. יודעים שיש אלימות, הזנחה, תזונה ירודה ופצעי לחץ. אלה מדדים מאוד חשובים שצריך לבדוק בתקופת הקורונה במיוחד. עצם זה שהמשפחה לא נמצאת ליד הקשיש זה משאיר מרווח להתרופפות המערכת בבתי האבות".

בנוסף מתייחס חלאילה לנושא כוח האדם במוסדות. "אנחנו יודעים שכוח-אדם לוקה בחסר גם מבחינת מספר וגם מבחינת איכות כוח האדם הסיעודי והרפואי. אנחנו יודעים שיש מחסור באחים ואחיות ומחסור ברופאים גריאטריים שעוסקים בתוך המוסדות האלה לכן יש נטייה בעיקר בפרטיים להעסיק כוח אדם פחות מיומן, וכמובן שאיכות הטיפול תרד, ועם כל הדברים שמסביב עם הקורונה יש סיכוי שהבריאות תיפגע".

בית אבות בזמן הקורונה. למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

יו"ר הוועדה, חבר הכנסת עופר שלח (יש עתיד) אמר בדיון כי הנתון הבולט והמטריד ביותר הוא ששליש מהנפטרים מהקורונה אלו דיירי בתי אבות, "בשיעור פי שישה מבני קבוצת אותו גיל באוכלוסייה הכללית. את המשבר הזה צריכה לנהל מִנְהלת אופרטיבית מסודרת. בעולם שבו תוחלת החיים עולה כל הזמן, נושא הגריאטריה לא יכול להיות מנוהל בארבעה משרדים שונים שחלקם פיקטיביים. זה צריך להיות מרוכז במקום אחד".

לדברי שלח, אילו היה איחוד של יכולת רגולטורית וסמכויות ביצוע, כל הבעיות לא היו קיימות. "הוחלט על הבאה של 6,000 עובדים זרים לקשישים וזה לא קורה – דוגמה איך הדברים נופלים ביו הכיסאות. כמו כן, חובה להכניס את המשפחות לתוך כל הדיון הזה. האמון של הקהילה הוא קריטי ולא רק מנימוס, אלא לטובת הדיון וחייהם של הקשישים. ככל שניטיב לטפל בזה, כל התמותה תרד".

ראש תכנית מגן אבות ואימהות, פרופ' נמרוד מימון אמר בדיון כי לא ידע לפני כן לאן הוא מגיע. "בתי האבות היו החצר האחורית של הבריאות בישראל. המערכת הזאת צריכה לחיזוק ולמקום יותר גבוה בסדרי העדיפויות. תכנית 'מגן אבות ואימהות' גרמה לכך שכמות האשפוזים בבתי החולים ירדה משמעותית. הורדנו בכל שבוע את כמות המתים. ללא כל ספק – התכנית הזאת הביאה לכך שבתי החולים לא קרסו בשיא הגל השני. פועלים מתוך הבנה שנפילה של בית אבות יכולה לסגור את בתי החולים".