כיתות א' עד ד' חזרו השבוע ללימודים בקפסולות, עם חובת עטיית מסיכה ובלי ערבוב בין קבוצות תלמידים. מורות מספרות על האתגרים שיוצר המתווה החדש.
חזרה לשגרה ויצירת ודאות
"מדובר בילדים קטנים, ואתמול כשהם חזרו ממש אפשר היה לראות שהם פשוט מפחדים מהסיטואציה", אומרת יובל, עוזרת הוראה בבית ספר בתל אביב, "המחנכות עזרו להם להיכנס לכיתה, להרגיע. חוסר הרציפות מערער את הילדים, ואנחנו קודם כל מחויבים להבין איך אנחנו מחזירים אותה".
הקפסולות
"הילדים צריכים להיפגש עם ילדים שהם עוד לא מכירים, בגלל מבנה הקפסולות", אומרת מרים מגנהיים, מחנכת ומורה בירוחם, "עם זאת, בגלל גילם הקטן, רוב הילדים מחזקים קשרים יחסית בקלות״.
"בבית הספר יש הפרדה מאוד ברורה בין החדרים, לפי הקפסולות", אומרת יובל, "הילדים לא יכולים יותר להיפגש עם כל החברים שלהם, אחרי שלמדו להכיר אותם מתחילת השנה. זה מבאס אותם. אחר הצהריים והצהרונים מפצים על כך״.
המסכות
"לא פשוט לילדים להיות עם מסכות כל הזמן, אבל אני דואגת לאפשר לכל התלמידים את התחושה שאפשר לצאת להתאוורר מתי שרוצים", אומרת מגנהיים. "אני אוהבת את זה שהכללים ברורים וחד משמעיים, שכולם צריכים ללבוש מסיכות כל הזמן. אנחנו לא רוצים לחזור לסגר שוב, ולדעתי הילדים מבינים את זה, אפילו הקטנים״.
"ההנהלה וכל הסגל החינוכי מקפידים מאוד על המסכות. זה מאוד חשוב לכולם ומקפידים להעיר כל כמה דקות", אומרת יובל, "אין מה לעשות, הילדים מורידים את המסכות, זה מייאש ומקשה על יום העבודה. המון פעמים זו התעסקות שחוזרת ונשנית הרבה מאוד פעמים. מלהעיר כל הזמן בזום שיפתחו מצלמות, זה הפך ללדרוש שישימו מסכה כל הזמן. אני אישית חושבת שהם מבינים שזה לבריאות שלהם. מבחינתי, אני כבר ישבתי בבידוד בגלל תלמיד, ולכן אני לא מתכוונת לחזור על כך בשנית, גם אם זה ייקח ממני את כל האנרגיה הנפשית".
יום שלם עם אותה קבוצה
"הילדים לומדים עכשיו במשך הרבה מאוד זמן אותו מקצוע, בגלל שכל קפסולה יכולה להכיל רק שלושה מורים", אומרת טל שרון ברנע, מורה לאמנות בבית ספר בתל אביב. היא רואה יתרון בזמן הארוך עם כל קבוצה: "מבחינתי, כיתות ג' הולכים לצאת אומנים עד סוף השנה".
עם זאת, מגנהיים רואה בכך אתגר שלא כל המורים מתמודדים איתו בקלות. "צריך לאפשר למורים ללמד בצורה נכונה. זה נכון במיוחד למורים שלא מלמדים את התחום הדיסצפלינרי שלהם"
השלמת הפערים הלימודיים
חלק מהתלמידים לא הצליחו ללמוד מרחוק במשך חודש וחצי. כשמדובר במיומנויות בסיסיות כמו קריאה וכתיבה, המורים נדרשים לוודא שאף ילד לא נשאר מאחור. מגנהיים מציינת ש"יש ילדים שלא למדו בכלל בחודשיים האחרונים".
ללמד את כיתות ה'-ו'
"קשה להמשיך ללמד את הכיתות שלא מגיעות לבית הספר, ב׳זום׳ מבית הספר עצמו", אומרת ברנע, "התשתיות בבית הספר לא מספיק טובות ובחלק מהזמן לא היה אינטרנט והשיעור נתקע באמצע. לעיתים גם אין איפה לשבת. אי אפשר שכל המורות יתכנסו בחדר המורים, בגלל הצפיפות והרעש, ואין אצלנו הרבה כיתות פנויות". מגנהיים אומרת שבבית הספר שלה נבנו מרחבים מיוחדים למורים שיוכלו ללמד ב׳זום׳ את התלמידים שלא נמצאים בבית הספר".
לאן עכשיו
ברנע: "המורים ממש שמחו לחזור לבית הספר, צוות ההוראה חושב הרבה איך אפשר יהיה להמשיך את שגרת המפגשים החינוכית, בין אם זה בבית הספר ובין אם בפארקים ובמרחבים בחוץ״.
