מגמת האלימות כלפי מורים במערכת החינוך העל יסודי ממשיכה להיות יציבה – כך לפי מחקר המעקב שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה ושפורסם היום על ידי ארגון המורים הארצי.

לפי המחקר בשנת 2016 דיווחו 32,400 מורים על אלימות מילולית שהופנתה כלפיהם, 4,800 מורים דיווחו על פגיעה ברכושם ו-3,000 מורים נתקלו באלימות פיזית שהופנתה כנגדם. מדובר על מגמה יציבה ללא שינוי, ואף גדילה של דיווחים על אלימות כלפי מורים בשנים האחרונות.

על הצד החיובי, המחקר מראה כי חלה ירידה ניכרת באלימות בסביבה האירגונית של בית הספר ובינהם גילויי אלימות מצד הורי התלמידים (ירידה ממוצעת של יותר מ-5%), דיווחים של מורים על פגיעה במורים אחרים ודיווח על פגיעה ברכוש בית הספר.

שיעור מקרי האלימות כלפי מורי העל-יסודיים. גרפיקה: דבר ראשון.

ארגון המורים קורא למשרד החינוך לשינוי חד בסדרי העדיפויות שלו על מנת לטפל בתופעה. בין היתר הוא מציין את המלכים הבאים: הצבת יעד ברור של משרד החינוך להורדה של שיעור האלימות, שיפור תשתיות בית הספר, הורדה של צפיפות הכיתות ועוד.

רן ארז, יו"ר ארגון המורים, הביע כעס על סדר העדיפויות של משרד החינוך בהקשר למאבק באלימות כלפי המורים: "ישנה סטגנציה בכל הקשור באלימות נגד מורים, יש ריצה מתמדת עבור זכאות לבגרות שהופכת לעגל הזהב של משרד החינוך. אי אפשר להגיע ככה להישגים וכל מה שמפרסמים זה פסאדו-הישיגים."

ארז נתן מספר דוגמאות המבטאות את אותו סדר עדיפויות עליו דיבר, אחת מהן היא אופן טיפול בתי הספר והמדינה באלימות כלפי מורים: "היום זה לא מובן שתלמיד שהרים יד או אגרוף על מורה לא יוכל להמשיך ללמוד באותו בית הספר". ארז סיפר על מקרה בו פנה מורה מבית ספר טשרניחובסקי בנתניה אל הארגון לאחר שתלמיד תקף אותו באגרוף בעקבות ויכוח על ציונים ושכעבור השהייה של שלושה ימים חזר התלמיד ללמוד בבית הספר כאילו שדבר לא ארע.

רן ארז. צילום: דבר ראשון

עוד ציין ארז, כי במהלך שנת הלימודים תשע"ו הוגשו כ-30 תלונות במשטרה של מורים נגד תלמידים, וזאת מתוך תיעוד של כ-3,000 תקיפות של תלמידים כלפי מורים. ההסבר לכך לטענת ארז, הוא שמורים רבים מפחדים להגיש תלונות נגד אלימות שמופנית כלפיהם וזאת כדי לא להסתבך משפטית. "לא מעט הורים מגיעים לטענות כלפי מורים באמצעות עורכי דין, הדבר הזה יוצר לחץ גדול אצל המורים והם מעדיפים לטאטא את מקרי האלימות מתחת לשטיח בשביל לא להתמודד מול עורכי הדין. בלתי אפשרי להמשיך במצב הקיים." בסוף דבריו קרא ארז למורים לא לפחד ולהתלונן במשטרה אם הותקפו על ידי תלמידים.

כמענה חלקי למצב הזה, דורש ארגון המורים לקבוע את מעמדם המשפטי של המורים בבתי הספר העל יסודיים, שמוגדרים כעובדי מדינה רק בכל הקשור לתנאי שכר, כעובדי מדינה לכל דבר. כך פגיעה בהם תחשב בקרב המשטרה ומערכת המשפט כפגיעה בעובד מדינה – מעמד הנושא עמו ענישה חמורה יותר.

עוד התייחס ארז לסדר העדיפויות של המדינה והתייחסות שרי החינוך למעמדו של המורה: "אי אפשר להגיע למניעת אלימות כאשר הכיתות שלנו צפופות מאוד, כאשר השעות הפרטניות הפכו להיות מאגר של שעות שמנהלים מחלקים לבעלי תפקידים במקום להשתמש בהם לעזרה לתלמידים. עד השנים האחרונות משרד החינוך ראה בתלמיד לקוח והלקוח תמיד צודק, והתלמיד במרכז וכל השאר צריכים לשרת אותו, בין היתר, גם המורים. בתקופתו של שי פירון הוא ניסה לשנות את הדברים אבל זה לא ממש הצליח, השר הנוכחי עוד לא התפנה לסוגיה הזו ואנחנו רוצים להעלות את הנושא על סדר היום."

בשביל לקדם את המהלכים המוצעים, דורש ארגון המורים לבחון אם תקציב החינוך מנוהל נכון ובאופן יעיל על ידי משרד החינוך על מנת להילחם באלימות. "אנחנו לא דורשים יותר תקציב אלא בדיקה מקיפה של התנהלות משרד החינוך עם הכספים, יש הרבה כסף במערכת שהולך לאיבוד על הדברים הלא נכונים."