ועדת העבודה והרווחה קיימה הבוקר (שלישי) דיון בנושא תנאי העסקן של המטפלות הסיעודיות, ובתופעה של קשישים המבקשים במהלך תקופת הקורונה לקבל את הגמלה בכסף ולא בשעות טיפול.  

לקראת הדיון אמר יוסי ברבי, יו"ר איגוד עובדי הטיפול הסיעודי בהסתדרות: ״המדינה, באמצעות ביטוח לאומי, מקדמת את הנושא של גמלה בכסף. הגמלה בכסף שנותנים, הפועל היוצא שלה הוא ביטול כל הנושא של הטיפול הסיעודי, קריסה של כל המערכת, פיטורי עשרות אלפי מטפלות ומטפלים סיעודיים והפקרת המטופלים לידיים לא מקצועיות. המדינה פה מפקירה את הקשישים ואנחנו כהסתדרות לא ניתן למצב כזה לקרות״.

ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד), מ"מ יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

ח"כ טלי פלוסקוב, שניהלה את הדיון, אמרה: "אני מרגישה שיש פה ניצול. המטפלות דואגות למטופלים, והם ימשיכו לטפל כי איכפת להן". יו"ר איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי, יוסי ברבי אמר שאם לא היה פתרון יוכרז סכסוך עבודה ולא יהיה טיפול סיעודי. נתנאל אושרי מאגף התקציבים: "היישום צריך להיות דרך המכרז ולא דרך הסכם קיבוצי". 

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד (צילום: אלבום פרטי)

, יו"ר איגוד נתוני שירותי סיעוד, אמר בדיון: "ההסכם היה מותנה בזה שהאוצר יעביר את הכסף להעלאת השכר, ופעם אחר פעם זה נופל כי האוצר לא מעביר את הכסף. אין ספק שהגמלה הכספית היא רעה חולה ביותר כי היא חושפת העסקת עובדים בלי תנאים סוציאליים. המו"מ שאנחנו מנהלים עם ההסתדרות הוא במטרה להגיע להסכם קיבוצי. האוצר צריך להבין, גדלנו מ-170 אלף לכ-200 אלף קשישים שזכאים. בקורונה נוצר מצב שבגלל החשש אמרו לקשישים שיוכלו לקבל כסף". 

עו"ד חגי הראל מאיגוד עובדי האבטחה בהסתדרות התייחס לעיקרי ההסכם הקיבוצי: "המטפלות לא מקבלות תוספת ותק, יש הצעת חוק לצבירת ותק למטפלות, חשוב שזה יכנס להסכם כדי שיקבל תוקף של צו הרחבההיום מקבלות שכר מינימום, שכר מינימלי בעבודה מורכבת. אנחנו רוצים לשמר את הענף. מה שאנחנו יודעים שאוכלוסיית הקשישים גדלה, ואוכלוסיית המטפלות מצטמצמת וצריך לשמור על הענף. ברגע שתהיה הכשרה מקצועית נוכל גם להרים את התדמית של הענף. בנוסף, צריך להכיר במקצוע כעבודה מועדפת כדי שיהיה אפשר לגייס עובדים חדשים. הקושי המרכזי הוא שהאוצר רוצים שהתוספת תבוא מהמעסיקים". 

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר התייחס לטענות על גובה השכר ולהמרת שעות הסיעוד בכסף: "בנושא של השכר אנחנו חושבים שהשכר לא מתאים למטפלות שנדרשות לטפל באנשים קשי יום מבחינת היכולת שלהם לתפקד באופן עצמאי. ב-2018 פנינו לחשב הכללי וביקשנו לערוך שימוע עם החברות מה השכר הראוי והמתאים. לצערנו אנחנו לא קובעים את הדברים לבד. לא יעלה על הדעת שייקחו אנשים בשכר מינימום והם אלה שיסייעו. זה גם פתח למעשים נוראיים שעושים עם הגמלה בכסף".  

בהתייחס להמרת שעות הטיפול בכסף אמר שפיגלר: "הסיפור של המרת שעות בכסף, הוא תולדה של משבר הקורונה. אנשים שמקבלים שעות סיעוד הם ברובם אוכלוסייה בסיכון. אנשים פחדו שיכנסו אליהם הביתה אנשים. גם המטפלות נמצאים בכמה מקומות, אנשים פחדו ואנחנו חשבנו לנכון בנסיבות שהיו, ומדובר בזכות בסיסית שלהם,נתנו להם את האפשרות לעשות את זה.

"לא מדובר בימים כתיקונם. במצבים כאלה מתקבלות החלטות של כל מערכת בוודאי מערכת שמשרתת את הציבור הרחב. יש תלונות לכאורה שמנסים לעודד זכאים להמיר את שעות הסיעוד בכסף. מבחינתו לא יקום ולא יהיה, אנחנו מוציאים חוזרים, בודקים כל פניה לראות שהיא אכן מוצדקת ומבוססת. כנ"ל לבני משפחה שסועדים בני משפחה. לאחרונה ערכנו נוהל מסודר ומפרט באיזה מקרים ונסיבות להיעתר לבקשה כזו. במהלך הקורונה נוספו 26 אלף זכאים לגמלת סיעוד. גמלה בכסף קיבלו רק 16 אלף. אנחנו לא מקילים ראש. לא רוצים להפוך את האפשרות לקבל כסף למשנה סדורה".