ג'ו ביידן הוא הנשיא הבא של ארצות הברית, כך הכריזו היום כל רשתות השידור הגדולות. לפי התחזיות יתמכו בביידן 290 אלקטורים לפחות, 12 יותר מהמינימום הדרוש להכרה בניצחון. לפי הספירות עד כה לביידן הצביעו 75.8 מיליון בוחרים, לעומת 70.5 מיליון בוחרים למועמד הרפובליקני דונלד טראמפ.
ההכרזה תהיה רשמית רק כאשר האלקטורים של המדינות השונות ייתנו את קולם, על פי הצבעת אזרחיהם, באירוע שיערך בדצמבר. האבטחה סביב הנשיא ה-46 הוגברה והוא צפוי לצאת בהצהרה עוד היום (שבת). ביידן ייכנס לתפקידו רק בעוד כחודשיים וחצי, ב-20 לינואר.
הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, טען כבר כי מדובר בהונאת בחירות ואיים לנקוט בצעדים משפטיים. בציוץ בטוויטר כתב "ניצחתי אתה הבחירות בהרבה". הוא צפוי לנהל את המאבקים המשפטיים הללו מעמדת הנשיא המכהן, ואנשי הקמפיין שלו כבר הודיעו שהוא לא צפוי להכיר בתוצאות הבחירות, כפי שמקובל בארה"ב.
בכל תקופת המרוץ לנשיאות קיבלו הנשיא וסגניתו תדריכים על סוגיית הקורונה והמשבר הכלכלי והחלו להיערך לקבלת האחריות על המדינה השרויה במשבר חברתי, בריאותי וכלכלי קשה. ביידן הקדיש גם אתמול זמן לדיונים בסוגיות אלו ונראה שהוא מנסה לסמן בכך שחילופי השלטון אינם ניתנים לערעור, למרות איומיו של טראמפ.
סגנית הנשיא, קמלה האריס, תהיה האישה הראשונה בתפקיד זה בתולדות ארה"ב. זהו הישג מרשים במיוחד כשמדובר באישה שאינה לבנה, היות והנשיא השחור הראשון, ברק אובמה, מונה רק בשנת 2008.
הטרגדיות האישיות והדרך הפוליטית הארוכה
ג'וזף רובינט ביידן נולד בנובמבר 1942 בפנסיבלניה, הבכור שבין ארבעה אחים, למשפחה קתולית ממעמד הביניים. הוא לא שירת במלחמת ויאטנם בגלל בעיה בריאותית, וב-1966, בעודו סטונדט למשפטים, נישא לניילה האנטר. בתחילת דרכו הפוליטית היה עצמאי ואף הזדהה עם מועמד רפולביקני, ובסוף שנות ה-60 התחבר למפלגה הדמוקרטית.
בשנת 1972, לאחר אחרי שכיהן כחבר במועצת מחוז ניו קאסל מטעם המפלגה, רץ לסנאט ב-1972. ביידן ניצח אז, מעמדת האנדרדוג, מועמד רפובליקני ותיק שזכה לתמיכת הנשיא דאז ריצ'ארד ניקסון.
זמן קצר לאחר שנבחר לסנאט נהרגה רעייתו ניילה ובתם נעמי בת השני בתאונת דרכים. שני בניו האחרים נפצעו בתאונה. בנו הבכור בו ביידן היה התובע הכללי של דלוואר ומת מסרטן ב-2015. ב-1975 התחתן בשנית עם ד"ר ג'יל ג'ייקובס, ולשניים יש בת אחת משותפת.
ביידן שימש כנציג מדינת דלוואר בסנאט במשך 36 שנים, שם מילא מגוון תפקידים. ב-1988 התמודד על המועמדות הדמקורטית לנשיאות, אך פרש בשלבים הראשונים של המירוץ בשל טענות כי גנב חלקים מנאומיו ומסר פרטים לא נכונים על הישגיו האקדמיים
הנשיא הנבחר התמודד על המועמדות הדמוקרטית גם ב-2008 , אך הפסיד לברק אובמה, שמינה אותו לסגנו. בתפקיד זה עסק במעורבות האמריקנית בעיראק וביישום החוק לשיקום והשקעה אחרי המשבר הכלכלי של 2008.
ב-24 באפריל הצהיר על מועמדתו לנשיאות במילים: "הערכים הבסיסים של האומה, מעמדנו בעולם, הדמוקרטיה שלנו, כל מה שהפך את אמריקה למה שהיא, נמצא בסכנה. זו הסיבה בגללה אני מצהיר היום על מועמדותי לתפקיד הנשיא".
