דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י' בניסן תשפ"ד 18.04.24
20.5°תל אביב
  • 15.0°ירושלים
  • 20.5°תל אביב
  • 19.3°חיפה
  • 21.6°אשדוד
  • 19.1°באר שבע
  • 30.4°אילת
  • 21.7°טבריה
  • 17.7°צפת
  • 20.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

חושב אחרת / ד"ר רועי לוי: שימוש מגוון בפייסבוק יכול להפחית את הקיטוב הפוליטי הרגשי

דונלד טראמפ וג'ו ביידן (צילומים: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais)
דונלד טראמפ וג'ו ביידן (צילומים: AP Photo/Pablo Martinez Monsivais)

לוי חשף דמוקרטים ורפובליקנים לכלי תקשורת שהם אינם מזדהים איתם פוליטית כדי לראות איך זה ישפיע עליהם. המסקנה מפתיעה: דעות קשה לשנות, אבל אפשר להפחית את השנאה

טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

הבחירות האחרונות בארה"ב ייזכרו כנראה כנקודת שיא בתהליך חברתי המכונה "פולריזציה", קיטוב, בו החברה מתחלקת לשני מחנות עם מעט מאד נקודות חפיפה ויכולת לשוחח. מחקר חדש ופורץ דרך של החוקר הישראלי, ד"ר רועי לוי, שופך אור על נקודה חשובה ומשפיעה בתהליך הזה – החשיפה לכלי תקשורת מהצד השני של המתרס.

ד"ר רועי לוי (צילום: אלבום פרטי)
ד"ר רועי לוי (צילום: אלבום פרטי)

לוי, חוקר כלכלה פוליטית, נמצא בימים אלה בפוסט דוקטורט באוניברסיטת 'MIT'. המחקר שפרסם, "מדיה חברתית, צריכת חדשות ופולריזציה: עדויות מניסוי שטח", התקבל לאחרונה לאחד המגזינים הכלכליים החשובים בעולם – "אמריקן אקונומי ריוויו".

שני מאפיינים הופכים את המחקר של לוי לרלוונטי במיוחד: הראשון הוא שמדובר במחקר שדה המתבסס על ניסוי רחב היקף, 38 אלף משתתפים, בסביבת הפייסבוק ה'טבעית' שלהם, ולא בחדר מעבדה. השני, ואולי החשוב מכל, הוא שניתן להסיק ממנו מסקנות של ממש, גם למטרות מדיניות, אך גם מסקנות אישיות.

בזמן האחרון יש עיסוק גובר במושג קיטוב, אבל תמיד הייתה מחנאות פוליטית. זה מושג חדש? מה השתנה?
"בשדה האקדמי זה לא מושג חדש, הוא קיים מאז שנות ה-80 וה-90, כשחוקרים הראו ירידה בשיתוף פעולה בין נציגי המפלגות בקונגרס. אבל כן, בזמן האחרון יש תחושה שהמגמה הזאת מתחזקת בתוך החברה שמתחלקת לשני מחנות נפרדים. בעבר אדם יכול היה לתמוך במועמד דמוקרטי לנשיאות ובמועמד רפובליקני לסנאט. היום אנשים פחות מוכנים לשקול את זה.

את המחקר המלא אפשר לקרוא בקישור הבא

"יש הרבה עדויות שהקיטוב הרגשי גדל. דמוקרטים ורפובליקנים יותר שונאים אחד את השני. בקורס שלי אני מראה לתלמידים 15 גרפים, וכמעט כולם מראים נתונים ברורים של עלייה בקיטוב. אבל לא בכל התחומים המגמה ברורה: יש הסכמה על זה שהקיטוב הרגשי עולה, לגבי הקיטוב בדעות זה הרבה פחות ברור. לא בהכרח התרחקנו בדעות, מה שהשתנה הוא יותר הרגשות. הרגשות בין קבוצות שונות שליליים יותר. הייתי קורא לזה קיטוב רגשי".

העלייה בקיטוב הרגשי, כפי שמכנה אותו לוי, הביאה אותו לעסוק בשאלה כיצד העובדה שאנשים נחשפים לחדשות שתואמות לדעותיהם הפוליטיות משפיעה על הדעות והרגשות שלהם. "יש מושגים שאתה שומע היום הרבה, 'תיבות תהודה' או 'בועות פילטר' (נטיית האלגוריתמים של אתרי אינטרנט להתאים את התוכן שהם מציעים לעמדתו המקדמית של המשתמש – ט.כ), רציתי לראות איך זה משפיע.

בעבר אדם יכול היה לתמוך במועמד דמוקרטי לנשיאות ובמועמד רפובליקני לסנאט. היום אנשים פחות מוכנים לשקול את זה"

"שאלת הקשר בין המדיה שהאנשים צורכים, האופן בו הם צורכים אותה, וההשפעה של זה על ההתנהגויות והדעות שלהם היא נושא שתמיד עניין אותי. אין הרבה מחקרים זהירים שמציגים ממצאים בצורה שיטתית בנושאים האלה".

לוי מסביר שבתחום הכלכלה הפוליטית, ניסויי שדה רחבי היקף הם עדיין דבר נדיר יחסית. "היה לי חשוב לבדוק את זה בסביבה הכי אורגנית, בסביבה הטבעית בה אנשים צורכים חדשות. בפייסבוק שלהם".

לייק אחד ומה שבא בעקבותיו

היתרון הגדול של הניסוי שערך לוי הוא הפשטות שלו: ההתערבות שלו בהתנהגות המשתתפים מינימלית, ורובו מתבצע ב"סביבת החיים" הטבעית שלהם – פיד הפייסבוק שלהם.

בשלב הראשון הוא פרסם מודעה שקראה למשתמשים לענות על סקר קצר, שבחן את העדפתם הפוליטית. 38 אלף בני אדם ענו על הסקר, ובסופו חולקו אקראית לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה אפשרות לעשות לייק לעמודים של כלי תקשורת עם השקפה שמאלית, השנייה לעמודים של כלי תקשורת המזוהים כימניים, והשלישית היוותה קבוצה מעורבת ושימשה כקבוצת ביקורת. "היופי הוא שזה כל הניסוי בעצם. אני לא משלם להם, אבל ברגע שהם עושים לייק הפיד קצת משתנה. הם לא חייבים לעשות לייק, אבל יותר מחצי עשו".

מי שנחשף לצד השני, פיתח גישה פחות שלילית לגביו. החשיפה לתמונת העולם של הצד השני לא שכנעה אותו בצדקתם כנראה, אבל אולי היא גרמה לו להבין שיש שם עולם ערכי שלא צריך לבטל"

לוי טוען שאלה שבחרו לעשות לייק לעמודים שתואמים את דעתם ראו 64 פוסטים נוספים בשבוע. אלה שעשו לייק לעמודים שמייצגים דעה שונה משלהם ראו כ-35 פוסטים נוספים בשבוע.

הפער מעניין.
"לפער הזה יכולים להיות כמה הסברים. אבל האלגוריתם כנראה חושף אותך לדברים שדומים לך. אני חושב שזו אחת ההוכחות החזקות לאיך האלגוריתם של פייסבוק עובד".

לוי עקב אחרי המשתתפים בכמה דרכים: הוא עקב אחר ה'דאטה' שלהם בפייסבוק (לייקים, שיתופים וכו'), ביקש מקבוצה קטנה להתקין תוסף שאוסף מידע על אתרי החדשות בהם הם משתמשים, ולאחר חודשיים ביקש מכל המשתתפים לענות על סקר נוסף. "הסקר השני עסק בשני דברים מרכזיים: איך השפיעה החשיפה לכלי תקשורת אחרים על הדעות של המשתתפים, והאם התפיסה שלהם את הצד השני השתנתה".

מן הסתם אף אחד לא יהפוך מדמוקרטי לרפובליקני בשבוע.
"בגלל זה התמקדתי בנושאים שהיו על סדר היום באותה תקופה והיה עליהם דיון תקשורתי. באותה תקופה דיברו על החזקת נשק, חקירות טראמפ, הסכמי סחר. נושאים שהיו על הפרק. לא שינוי דעה מוחלט, אלא יחס לנושאים ספציפיים".

אני לא משלם להם, אבל ברגע שהמשתתפים בניסוי עושים לייק הפיד קצת משתנה. הם לא חייבים לעשות לייק, אבל יותר מחצי עשו"

ואיך בודקים את היחס לצד השני?
"השאלות לא היו כמה אתה מסכים או מזדהה, אלא שאלות כמו עד כמה אתה יכול לראות את הפרספקטיבה של הצד השני; האם אתה חושב שצריך לקחת בחשבון את עמדות הצד השני; איך אתה מרגיש כלפיהם בסרגל חום של בין 1 ל-100".

התוצאות הפתיעו אותך?
"כן. האמת שהן הפתיעו אותי. למחקר היו שלוש תוצאות עיקריות: הראשונה היא שמה שאנשים רואים בפיד שלהם משפיע מאד על האתרים שהם נכנסים אליהם. אם הפיד שלך אקראית נהיה יותר שמאלני, אתה תלך ליותר אתרים שמאלניים, גם אם זה לא תואם את תפיסת העולם שלך. זה לא הפתיע אותי, אבל זה מאד משמעותי. זה מלמד על הכוח הגדול של האלגוריתם. אנשים נכנסים למה שנגיש, לא לפי הדעות שלהם.

"התוצאה השניה היא שהדעות של אנשים לא השתנו בכלל, וזה הפתיע אותי. אנשים נכנסו וקראו כתבות באתרים המנוגדים להשקפת עולמם, אבל הדעות שלהם על ענייני השעה לא זזו והם ענו בסקר כמו מי שהשקפת עולמו דומה לשלהם ולא נחשף לתקשורת אחרת.

"התוצאה השלישית היא שהקיטוב הרגשי כן הושפע מזה. מי שנחשף לצד השני, פיתח גישה פחות שלילית לגביו. החשיפה לתמונת העולם של הצד השני לא שכנעה אותו בצדקתם כנראה, אבל אולי היא גרמה לו להבין שיש שם עולם ערכי שלא צריך לבטל. אני ציפיתי שדעות יהיה יותר קל לשנות מאשר רגשות, או מה חושבים על הצד השני, אבל זה הפוך".

"חשוב לשמור על ערוץ פתוח"

הקיטוב הוא כבר מזמן לא רק נושא לדיון אקדמי, אלא סכנה ממשית לחברה. בציבור הליברלי בארה"ב לדוגמה, נתפס טראמפ כליצן במקרה הטוב, וכרודן משוגע במקרה הרע. בציבור הרפובליקני רואים בו רבים כמושיע האומה. שני הציבורים האלה לא גרים באותם המקומות, לא קוראים את אותם עיתונים, לא צוחקים מאותן בדיחות ואולי, במידה מסויימת, לא חווים את אותה מציאות. הפער הזה הוציא אותם להצביע בשיעור חסר תקדים והגביר את החשש ממהומות אלימות עם היוודע התוצאות, עד כדי חשש ממלחמת אזרחים. בישראל ניתן לייחס פערים כאלה למחלוקת האדירה סביב דמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מחלוקת המקבלת ביטוי בכל מערכת בחירות, ובמושגים כמו ישראל הראשונה וישראל השנייה. גם בישראל נראה כי מפלס ההבנה בין הצדדים יורד ובמקביל, עולה מפלס האלימות.

יכולתם של הצדדים להכיר בלגיטימיות של השקפות עולם אחרות ולהפחית את הקיטוב הרגשי עלולה להתגלות כמכרעת בשנים הקרובות.

לוי אומר כי תוצאות הניסוי גרמו לו לחשוב על השימוש שלו במדיה, ולעשות לייקים לכמה עמודים שסותרים את עמדותיו. "במחלקה בה לימדתי ב'ייל' יש מנוי ל'וול סטריט ג'ורנל', עיתון שאני לא מזדהה עם העמדות שלו ולא קראתי בעבר. אז התחלתי לקרוא שם כמה טורים בכל פעם, לפעמים אני מתעצבן, לפעמים קצת משתכנע. אבל חשוב לשמור את הערוץ הזה פתוח".

פייסבוק יכולה לשלב התראה: '80% מהחדשות שאתה קורא הן מאותו צד של המפה הפוליטית, היית רוצה לגוון?'"

מה משמעות הממצאים לדעתך?
"אם אתה פסימי תגיד שתוצאת המחקר מטרידה. אנשים צורכים היום יותר כתבות דרך פייסבוק, כנראה מהצד הפוליטי שלהם. זה אולי יכול להראות שהאלגוריתמים מגדילים את הקיטוב הרגשי, מקשים עליהם להזדהות ולהבין את הצד האחר. מצד שני, בגלל שהמחקר מראה שאנשים כן מוכנים להיכנס לאתרים מהצד השני, אפשר אולי לחשוב איך לשנות את זה. המסקנה שלי היא שאפשר לעודד אנשים לשנות את צריכת החדשות שלהם בלי לכפות עליהם שום דבר".

איך ניתן לעשות את זה?
"פייסבוק יכולה לשלב התראה: '80% מהחדשות שאתה קורא הן מאותו צד של המפה הפוליטית, היית רוצה לגוון?'. גם המלצות העמוד של פייסבוק יכולות לגוון. אפשר, באמצעים עדינים, ובלי התערבות גדולה, להוביל לגיוון בחשיפה של אנשים לדעות משני הצדדים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!