ההכרזה על ג'ו ביידן אמש (שבת) היא לא החלק האחרון בתהליך בחירת נשיא ארה"ב. במסגרת מערכת סבוכה, שעברה כיוונונים עדינים על פני מאות שנים, יש עדיין לוח זמנים של מספר שבועות, במהלכו יבחר חבר האלקטורים את הנשיא ה-46.

ההכרזה על ניצחונו של ביידן אתמול היא למעשה ציבורית ולא פורמלית, כשבפועל מי שעומד מאחוריה הם רשתות התקשורת הגדולות שחוזות לו ניצחון על בסיס נתוני ספירת הקולות. התהליך הפורמלי שיכתיר את ביידן לנשיא רק התחיל.

במקביל להתקדמות ההליך הפורמלי, הצהיר הנשיא בפועל דונלד טראמפ כי בכוונתו לערער על תוצאות הבחירות. עד כה נראה כי הצהרה זו לא תפסה ברמה הציבורית, וגם כלי תקשורת ומנהיגים המזוהים עמו בירכו על תוצאות הבחירות. כדי לגרום לשינוי התוצאות יצטרך טראמפ להציג ראיות חזקות מאד לשיבוש תהליך הבחירות.

נקודות המפתח בשבועות והחודשים הקרובים

בחירת האלקטורים: כשאזרחי ארה"ב מצביעים עבור אחד המועמדים, הם למעשה מצביעים עבור האלקטורים שמייצגים  את המדינות בהן הם חיים. אותם אלקטורים מחויבים, ברוב המקרים, לתמוך במועמד שזכה לתמיכה הרחבה ביותר במדינות שהם מייצגים. לכל מדינה מוקצה מספר אלקטורים בתאם למספר הנציגים שלה בסנאט ובבית הנבחרים. הכללים לבחירת האלקטורים עצמם משתנים ממדינה למדינה, אך ככלל, הרשימות שלהם נקבעות בוועידות מקומיות או בוועדות המרכזות של כל מפלגה. המספר הכולל של האלקטורים עומד על 538.

אישור התוצאות והאלקטורים: אחרי יום הבחירות, כל מדינה סופרת את הקולות בקלפיות ומאשרת רשמית את התוצאות. כשהליך זה מסתיים, חייב כל מושל מדינה להכין, ב"מהירות האפשרית", מסמכים שידועים בשם "אישורי אימות" של תוצאות הבחירות. האישורים כוללים את שמות האלקטורים, ואת מספר הקולות להם זכו המועמד המנצח והמועמדים המפסידים. האישורים, שנושאים את החותם הרשמי של כל מדינה, נשלחים לארכיונאי הרשמי של ארה"ב.

ה-8 בדצמבר: המועד האחרון לפתרון כל מחלוקת על תוצאות הבחירות ברמת המדינה. עד תאריך זה חייבים להסתיים כל ההליכים המשפטיים סביב התוצאות, או תהליכי הספירה מחדש של הקולות.

ה-14 בדצמבר: האלקטורים מצביעים בקלפיות במדינות השונות. ל-33 מדינות ולמחוז קולומביה (המחוז הפדרלי העצמאי בו נמצאת הבירה וושינגטון), יש חוקים או תקנות של המפלגות שמחייבים את האלקטורים להצביע למועמד שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר. בחלק מאותן מדינות ניתן אפילו להחליף אלקטורים שמצביעים אחרת או להטיל עליהם סנקציות משפטיות, כך לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי.

אחרי ספירת פתקי ההצבעה לתפקיד הנשיא וסגנו, האלקטורים חותמים על שישה "אישורי הצבעה". האישורים, יחד עם כל המסמכים הרשמיים הקשורים להליך, נשלחים בדואר רשום למספר בעלי תפקידים, בהם גם נשיא הסנאט.

ה-23 בדצמבר: המינויים חייבים להימסר לכל בעלי התפקידים אליהם הם נשלחו. אם הם לא נמסרים, החוק מאפשר מספר דרכים אחרות להעביר את התוצאות לוושינגטון.

ה-6 בינואר: בית הנבחרים והסנאט מתכנסים לישיבה משותפת לספירת קולות האלקטורים. אם אחד המועמדים קיבל 270 קולות או יותר, נשיא הסנאט, כרגע סגן הנשיא מייק פנס, מכריז על התוצאות.

חברי הקונגרס רשאים להתנגד לתוצאות שהגיעו מכל מדינה בזמן שמכריזים עליהן. ההתנגדויות חייבות להיות בכתב ומטעם חבר אחד מבית הנבחרים וחבר אחד מהסנאט, לכל הפחות.

אם ההתנגדות עומדת בתנאים מסוימים, הסנאט ובית הנבחרים מתכנסים בנפרד לדון בנושא במך שעתיים, לכל היותר. בסוף הדיון מצביע כל גוף אם לקבל או לדחות את ההתנגדות.

עם החזרה לישיבה המשותפת, מוכרזות תוצאות ההצבעה. כל התנגדות להצבעת האלקטורים של מדינה מסוימת חייבת לקבל אישור גם מבית הנבחרים וגם מהסנאט כדי למחוק את הקולות שבמחלוקת.

אם אין מועמד שזוכה לפחות ל-270  קולות של אלקטורים, בית הנבחרים מכריע את תוצאות הבחירות, בהתאם לתיקון ה-12 לחוקת ארה"ב. במידת הצורך, בית הנבחרים בוחר את הנשיא דרך הצבעה ורוב רגיל.

ה-20 בינואר: הנשיא הנבחר מושבע לתפקיד והופך לנשיא ארה"ב.