בקמפיין הבחירות שלו הצהיר הנשיא הנבחר ג'ו ביידן על שורת צעדים משמעותיים לכלכלה האמריקנית: חבילת תמריצים גדולה, הגדלת ההשקעה בתשתיות, תכנית לתעשייה מזהמת פחות, שינוי במיסוי, חיזוק איגודים מקצועיים ועוד. הדרך ליישום מדיניות זו עוד ארוכה, ולמרות שביידן יכנס לתפקיד רק ב-20 בינואר, כבר בחודשיים הקרובים התמונה לגבי כוונתיו והאפשרויות הפתוחת בפניו תתחיל להבתהר.
במפלגה הדמוקרטית היום יש מחנה פרוגרסיבי שדוחף למדיניות כלכלית מרחיבה יותר, אל מול השפעה גדולה של כוחות שמרניים וחברות פיננסיות, ביניהם יצטרך ביידן לנווט. בסופו של דבר, הרבה תלוי ביכולת של הדמוקרטים לשלוט בסנאט, בלעדיה קשה לראות איך יוכלו להוביל מדיניות כלכלית אפקטיבית.
הקבינט החדש יסמן כיוון
עוד לפני שיכנס לתפקיד צפוי ביידן להתחיל להכריז על חברי הקבינט שלו.שני תפקידים מעוררים תשומת לב מיוחדת בהקשר הכלכלי: שרי העבודה והאוצר.
במחנה הפרוגרסיבי רבים מצפים שסנטור ברני סנדרס, שנתפס כסמל לעובדי חגורת החלודה, ימונה לתפקיד שר העבודה. לפי אתר פוליטקו המועמדת המובילה לתפקיד היא ג'ולי סו, מארגנת עובדים בעברה ומזכירת הסוכנות לעניניי עבודה של קליפורניה. באתר מציינים כי סביר שימנה בכל מקרה מועמד פרוגרסיבי לתפקיד.
הדרמה האמתית צפויה להיות במינוי שר או שרת האוצר הבאים. תפקיד זה יהיה אחד הראשונים עליהם יכריז ביידן, כדי לתת לאדם שייבחר זמן להיערך לתפקיד. אליזבט וורן היא המועמדת המובהקת של המחנה הפרוגרסיבי במפלגה, אך היא צפויה לעורר מחלוקת עם הסנאט הרפובליקני, וגם בתוך המפלגה הדמורטית עצמה. לפי אתר פוליטקו המועמדת המובילה לתפקיד ליאל בריינארד, היום בפדרל ריזרב, כמינוי פשרה בין הצדדים.
הקרב על ג'ורג'יה
השאלה הגדולה שתגדיר את השנתיים הראשונות של ביידן בתפקיד היא מי ישלוט בסנאט. הדמוקרטים זכו אמנם בנשיאות ושמרו גם על הרוב בבית הנבחרים, אבל לא הצליחו לזכות ברוב בבית העליון של הקונגרס האמריקאי, לפחות נכון לעכשיו.
בג'ורג'יה לא הצליח הסנאטור המכהן, הרפובליקני דיוויד פרדו להשיג יותר מ-50% במירוץ נגד המועמד הדמוקרטי ג'ון אוסוף. על פי החוק במדינה, נדרש כעת סבב נוסף, שיערך רק בינואר. על פי התחזיות, השליטה בסנאט תוכרע על ידי התוצאות בג'ורגיה, כך שמפת המושבים הסופית תיקבע רק בעוד מספר חודשים.
שליטה רפובליקנית בסנאט תקפיא את התכנית
רוב רפובליקני יהווה מכשול אדיר לממשל ביידן. תרחיש כזה ימנע, ככל הנראה, ביצוע של מרבית הצעות המדיניות אותם הבטיח הנשיא הנבחר לפני הבחירות. הסיבה המרכזית לכך היא השליטה בתקציב.
כדי לאשר הוצאות תקציביות, הנשיא נדרש לאישורו של בית הנבחרים ושל הסנאט. בתרחיש שבו הרפובליקנים מצליחים לשמור על הרוב בסנאט, הם יוכלו לדחות את התכניות הגדולות של הנשיא הנכנס, או לאשר אותם רק אחרי שינויים משמעותיים.
מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, צפוי להעמיד מחסומים בפני שני מהלכים משמעותיים במיוחד של הדמוקרטים: תכנית סיוע כלכלית שנייה להתמודדות עם משבר הקורונה, ותכנית השקעות נרחבת בתשתיות. האחרונה אמורה הייתה לסייע למשק האמריקאי לצאת ממיתון הקורונה, ולהיות הצעד הראשון במעבר של ארה"ב לאנרגיה נקייה ולהורדת פליטות הפחמן שלה לאפס עד 2050.
מקונל עשוי להגיע פשרה עם הבית הלבן בנושא התכנית הכלכלית, שתהפוך אותה למצומצמת בהרבה מהצעה המקורית של הדמוקרטים. לתכנית ההשקעות, לעומת זאת, צפוי הסנאטור מקנטקי להתנגד באופן מוחלט.
גם בחזית החקיקה ממשל ביידן יתקשה לקדם את הבטחותיו ללא שליטה בסנאט. הנשיא הנבחר הבטיח להעלות בחזרה את מס החברות, מ-21% ל-28% ולהחזיר את מדרגת מס ההכנסה הגבוהה ביותר לרמה של -39.6%. עוד הבטיח לקבוע מיסוי, בגובה מס הכנסה, על רווחי הון למי שמרוויח מעל למיליון דולר בשנה. אלא שגם כדי לקדם חקיקה כזו יהיה צורך באישור של הסנאט, וקשה לראות כיצד ניתן יהיה להעביר אותה בלי רוב דמוקרטי.
במקרה של ניצחון רפובליקני בג'ורג'יה, ביידן יוכל לנסות להשתמש בצווים נשיאותיים, כפי שעשה דונלד טראמפ מספר רב של פעמים בארבע השנים האחרונות. עם זאת, הרפובליקנים צפויים לעתור לבית המשפט העליון אם ביידן ינסה לעשות שימוש בצווים כדי ליישם מדיניות אליה מתנגד הסנאט. מרבית הפרשנים שוללים את האפשרות שממשל ביידן יוכל לקדם את ההבטחות המרכזיות שלו באופן הזה.
התכנית של ביידן
ניצחון של אוסוף בג'ורג'יה יהפוך את תמונת המצב. במקרה הזה, ביידן צפוי להתחיל לקדם חלק מהבטחות המרכזיות שלו כבר בחודשים הראשונים בתפקיד.
התכנית הראשונה שתצא לפועל היא תכנית הסיוע הכלכלית. הנשיא הנבחר בטיח לעשות שימוש בחוקים מתקופת מלחמת העולם השנייה כדי להסיט, במימון ממשלתי, את הייצור בתעשייה האמריקאית לציוד רפואי, שיסייע למערכת הבריאות בהתמודדות עם המגפה.
הוא צפוי גם לקדם העלאה של דמי האבטלה לעובדים בחל"ת, לצד שורה של תשלומים ישירים לחשבונות הבנק של אזרחי ארה"ב. במקביל, צפוי ביידן להכריז על שורה של צעדי סיוע נוספים לעסקים.
ממשל ביידן צפוי לקדם, כאמור, גם את תכנית ההשקעות בתשתיות והורדת פליטות הפחמן של ארה"ב. מדובר בתכנית בהיקף של כ-2 טריליון דולר לאורך עשור, שאמורה לסייע להאיץ את ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית. הנשיא הנבחר הבטיח גם להסיט את הרכש הממשלתי של ארה"ב לתוצרת אמריקאית, מהלך שאמור להגביר את הוצאות הממשלה על תוצרת מקומית בכ-700 מיליארד דולר.
לנגד עיניו של ביידן עומדת כנראה גם תקופת כהונתו של ברק אובמה כנשיא: בשש מתוך שמונה שנים בהן כיהן כנשיא התמודד אובמה עם קונגרס מפוצל, מה שמנע ממנו להעביר החלטות בצורה כמעט מוחלטת. במילים אחרות, מערכת הבחירות לסנאט בג'ורג'יה צפויה להיות סוערת במיוחד.