החלטת הממשלה המאפשרת את פתיחת חנויות הרחוב נכנסה לתוקף היום (א'). בשכונת פלורנטין בתל אביב, שמרבית החנויות בה סגורות, האווירה מסויגת. "אם תהיה מערכה שלישית אני לא יודע מה נעשה", אומר אחד הסוחרים.
במרכז ביג ברגבה, נפתחו רק חלק מהחנויות, בעוד שחנויות אחרות, נראה שנסגרו לצמיתות. פתיחת חנויות הרחוב מבליטה דווקא את הסורגים הסגורים, עם שלטי "להשכרה" שתלויים עליהם. סימנים לחנויות רבות שלא הצליחו לשרוד את התקופה הקשה. מי שבכל זאת פותח מדבר על ההפסדים הכואבים ועל החששות שהפתיחה היא רק זמנית עד לסגר הבא שמחכה כבר מעבר לפינה. ובכל זאת יש מי שגם מתרגש מהאפשרות להסתכל שוב ללקוחות בעיניים.
"הנגלה הבאה של הסגר תגיע, מקווים שתגיע מאוחר ככל האפשר"
"זה נחמד שלקוחות נכנסים פיזית ורואים את הפנים, אבל בואו נגיד ככה, את השלט שהיה לנו על הדלת שעובדים במתכונת של סטודיו ומשלוחים לא זרקתי לפח עדיין" אומר עודד מרכוס (37), מבעלי חנות "3D factory" המתמחה בהדפסת תלת מימד. "פתחנו ואנחנו מקווים שיגיעו היום אנשים, היו כבר שיחות טלפון מאנשים שאמרו שיגיעו היום" מוסיף יניב יולביץ (25), מנהל החנות.
החנות של יולביץ ומרכוס נפתחה בתחילת השנה. רגע לפני פרוץ המגיפה הם ברחו מיפו שם החלה להיבנות הרכבת הקלה. "עוד לא הספקנו להנות מהמקום החדש כל כך", אומר יולביץ. "את האמת שיש לנו גם שלט שהחלטנו לא לשים עדיין, לא רוצים למשוך יותר מדי תשומת לב, לטמבוריה מעבר לכביש כבר באו עם 4 ניידות".
"אנחנו לא במצב גרוע כמו אולמות ומסעדות, כי עדיין יכלנו לעבוד און ליין, אבל יש ירידה גדולה. הלקוחות שלנו הן חברות שחלקן הפסיקו לעבוד, ואז הם לא מעבירים אלינו עבודה. זו מין שרשרת כזו" מסביר יולביץ.
מרכוס מספר שבנתיים הוא ושותפו לעסק, שאול, מפעילים את החנות בקפסולות כדי שאם אחד מהם ייכנס לבידוד, העסק יוכל להמשיך לפעול. "היום אני הולך ב13:00 והוא מגיע אחרי, אנחנו אף פעם לא ביחד בחנות". מבחינתו הפתיחה היא רק הפוגה בין הסגרים. "אנחנו יודעים שהנגלה הבאה של הסגר תגיע, מקווים שתגיע מאוחר ככל האפשר".
"אם תהיה מערכה שלישית אני לא יודע מה נעשה"
שחר שטרית (34), מוכר וסיטונאי תיקים, דווקא אומר שהוא מרגיש מאושר. "אני מאוד מתרגש. לא ישנתי בלילה מרוב התרגשות לפתוח היום". אבל למרות ההתרגשות, שטרית שומר על אופטימיות זהירה מאוד. "כרגע אנחנו פתוחים, אנחנו חייבים. אבל אני מאמין שיהיה סגר שלישי, כבר מכינים אותנו לזה", הוא אומר.
שטרית מספר שהחודשים האחרונים לא היו קלים, "ברוך השם עברנו אותם, אבל אם תהיה מערכה שלישית אני לא יודע מה נעשה" הוא מדגיש. "הנזק היה עצום, בעיקר בסגר הראשון. חזרו לנו צ'קים של לקוחות בסכום של קרוב ל200 אלף שקל. אנחנו עובדים המון עם סין, ואצלם קונים במזומן, ופה קונים באשראי".
"בעצם לא קיבלתי תשלום על כספים שכבר הוצאתי, הפסדתי מלא כסף. בהמשך היו הרבה לקוחות שסגרו, יש מי שפרס לתשלומים, כך שההפסד היה כבד. אבל אני בכל זאת מתרגש לפתוח. כרגע עוד לא מגיעים אנשים, אבל אני בטוח שעוד יום יומיים שלושה יגיעו אנשים ומוכרים לקנות".
יש קבלת קהל, אבל אין קהל.
"פתחתי לקבלת קהל היום, אבל אין ממש קהל" מספרת תמר אברהמוב, רפדית ובעלת רפדיה, מתפרה וחנות בדים. "לאנשים אין כסף, אז על המותרות מוותרים. אנשים גם מדוכאים, לא בא להם לקנות. אף אחד לא רץ עכשיו להשקיע כספים בדברים שיכולים להידחות".
אברהמוב פתחה היום תחת עננת תסכול גדולה. בעלי הנכס של החנות הקטנטנה שלה מקשים עליה, ובגלל שהמחזור שלה קטן, היא לא קיבלה מהמדינה פיצוי מספיק. "קיבלתי מביטוח לאומי 700 שקלים וזהו, וזה בגלל שאין לי מחזור מספיק גדול. כאילו אם אין לי מספיק רווחים צריך לדרוך עלי עוד יותר ולקבור אותי".
"בעלי הבית נמצאים פה מעלי ולא מוותרים לי על השכירות, כלום. חודש גורר חודש, אנחנו כבר תשעה חודשים בתוך זה וזה לא נגמר", היא אומרת בתסכול. "עסקים קטנים פשוט מתרסקים, אנחנו בצרה צרורה. זה לא משנה אם זה מסעדה או מתפרה, כל העסקים הקטנים מחוקים. וכמובן אם פתחו היום זה לא אומר שלא יסגרו מחר".
גם מחוץ לעיר הפתיחה מהוססת
במרכזי הביג נראה שלא מתרגשים מהמכתבים ששולח מנכ"ל הרשת, חי גאליס. בשבוע שעבר גאליס קרא לבעלי החנויות לפתוח והודיע להם שהרשת חוזרת לחייב אותם חיוב שכר דירה ודמי ניהול מלאים. ביום שישי שיגר גאליס מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו הוא מסביר את הפתח המשפטי דרכו הוא מתכוון להעביר את החנויות במרכזי הביג כחנויות רחוב.
בשטח נרשמה מגמה מעורבת, כשחלק מהחנויות נפתחו, חלקן היו פתוחות כבר קודם, תחת ההכרזה עליהן כעסק חיוני וחלק נשארו סגורות. כך לדוגמא במרכז ביג ברגבה, חנויות קאסטרו, HANGER גלי כיתן ואניפט נשארו סגורות. חנויות לאלין, א.ל.מ. ריקושט נפתחו.
בעלי החנויות והזכיינים מהססים לפתוח והסיבות לכך מובנות. עברו שעתיים מהפתיחה הבוקר, וברשתות החברתיות כבר רצות התמונות מסניף ביג בקריית אתא. לשם נשלחו פקחים ושוטרים שהגיעו לאכוף את הסגר, על אף מכתביו של גאליס.
בריקושט, טענו המוכרות שגם לפני החלטה לפתוח את חנויות הרחוב, הם היו פתוחים, און אנד אוף. מצב דומה היה בחנות הצעצועים עידן 2000, שאפשרה לקונים להזמין ולבוא לקחת את ההזמנה גם בימי הסגר. נדמה כי הקו המנחה של כל רשת הוא הניסיון לנווט בסבך ההחלטות ולשרוד את המשבר, כשכל חנות וכל רשת מחשבת את אסטרטגיית ההישרדות שלה אחרת.
במגהספורט שמרו על הנוהל שהתפתח במהלך החודשים האחרונים של פתיחה החנות למכירה רק בדלת. תור משתרך מחוץ לחנות, המוכר מברר מה הקונים רוצים ומביא להם את המוצרים לדלת. בין לבין, בזמן שהמוכר מחפש זוג נעליים בחנות, בחוץ מתפתח ויכוח בין הקונים בתור: מה מותר לפתוח ומה אסור איזה נוהל טיפשי ובאיזה נוהל יש הגיון.
יש גם חנויות שנסגרו וספק אם יפתחו שוב. החנויות של סלקום ושל מחסני חשמל בביג רגבה, עומדות סגורות לאחר שפונו מסחורה ומציוד. נראה שבמתחם החליטו לנצל את תקופת הסגר ותנועת הקונים הדלילה לשיפוצים, כשחלקים שונים של המתחם סגורים בגדרות פח שמאחוריהן בוקע רעש העבודות.
