ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום (שני)  הוראת שעה לחוק הבטחת הכנסה של שר הרווחה חיים כץ. הצעת החוק של השר, שעברה הרבה תיקונים בדרך, עוסקת בתמרוץ ליציאה לעבודה, כך שהורים למשפחות חד-הוריות לא יפגעו מקיצוץ בקצבה אם יתחילו לעבוד.

על פי ההצעה תקיים המדינה פיילוט לפרויקט למשך שנתיים, ובו יגדלו הכנסותיהן של אמהות למשפחות חד-הוריות ואחרים ללא פגיעה בקצבאות אותן הן מקבלות.על פי ההחלטה שהתקבלה היום,  ינוכו 25% מהבטחת הכנסה או תשלומי מזונות של חד הוריות עד סך 3,200 ש"ח, במקום ניכוי של 60% כפי שנהוג כיום. בנוסף, בניגוד לנוסח הראשוני של הצעת החוק, לא תישלל אוטומטית זכאותן של אימהות חד הוריות שמקבלות הבטחת הכנסה ותשלומי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, לקבל גם מענק עבודה. אך התוספת אותה יקבלו תנוכה ממענק העבודה. הטבות כספיות נלוות שמקבלות אימהות חד הוריות לא ייפגעו, אם הכנסתן לא עולה על כ-7,600 שקלים.

כמו כן, הגדלת התמריץ לעבודה מדווחת בהיקפים מלאים תביא לגידול במעבר לעבודה במסגרות מדווחות לרשויות המס, כך שיובטחו התנאים הסוציאליים הנלווים של המשפחות החד הוריות. כיום  20,771 הורים למשפחות חד הוריות המקבלות גמלת הבטחת הכנסה או מזונות לא עובדים כלל.

"החוק הזה הוא סדק בקיר. החוק ממתין הרבה שנים לעבור, לא יהיה כלום אם לא נתחיל" אמר השר כץ בוועדה, "לפיילוט שיש כרגע 10,865 נשים שייהנו מתוספת בעקבות החוק הזה ואפס נפגעים. היו כל מיני נקודות בדרך שהבנתי שאנחנו טועים ועשינו תיקון".

"כשעושים מו"מ צריך לדעת מראש שאי אפשר לקבל הכל בבת אחת" הוסיף כץ, "בסופו של דבר בחוק נשים חד-הוריות עם שני ילדים יקבלו 562 ₪ תוספת בחודש. יש כאלה שיגידו שזה מעט וכאלה שיגידו שזה הרבה – אבל עם זה מתחילים, אם הייתי יכול הייתי מביא יותר. אני חושב שזו התוצאה הכי טובה שהייתי יכול להביא ברגע נתון וזה בסיס לשינויים אח"כ. העניין המרכזי שבמקום לקבל את המענק בתחילת השנה, רק בסוף השנה אישה תוכל לבחור אם היא מקבלת את מענק העבודה או את מס ההכנסה השלילי וכך היא תוכל לראות מה יותר משתלם לה. יחד עם זאת הוועדה צריכה לחשוב על הקמת תת וועדה לכל נושא המזונות, שתבדוק את הנושא ויחד נטפל במצב".

שר הרווחה, חיים כץ. צילום: אבי חיון.

הצעת החוק היא תיקון חקיקה ראשון הנוגע למשפחות חד הוריות מאז ה'גזרות הכלכליות' של 2003. לקראת תקציב 2015 הסכימו יאיר לפיד, שהיה שר האוצר ומאיר כהן, שהיה שר הרווחה,  על חקיקה והוספת תקציב לנושא, אך הממשלה נפלה לפני שהתכנית יצאה לפועל. בשנת 2003 הנהיג שר האוצר דאז וראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו, שורה של קיצוצים בשירותי הרווחה שפגעו באופן קשה ביותר באימהות החד הוריות. בעקבות גזרות אלו, החלה מחאת האימהות החד הוריות שצעדו לירושלים והקימו אוהל מחאה מול הכנסת, מנהיגת המחאה הייתה ויקי כנפו שצעדה מביתה במצפה רמון לירושלים.

"הילדים הם המפסידים פה"

הסוגיה העיקרית לה לא ניתן מענה בהצעת החוק הנוכחית, הוא התייחסות לסוגיית המזונות.  כיום, בהמשך לתנאים שנקבעו בשנת 2003,  אישה שבעלה לא משלם את דמי המזונות, מקבלת אותם מהביטוח הלאומי.  אולם גובה דמי המזונות להם היא זכאית מקוצץ בהתאם לגובה השכר אותו היא מרוויחה. כלומר, יש קשר בין דמי המזונות להם זכאים הילדים ובין פרנסת האישה. לאחר שנושא זה עלה שוב ושוב בוועדה ולאחר ששר הרווחה המליץלטפל בנושא, מינה יו"ר הועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) תת-ועדה בנושא בראשות ח"כ מירב בן-ארי (כולנו). על פי ההערכות, 5,000-6,000 נשים נפגעות ממנגנון זה.

מיכל געש אם חד-הורית לשלושה ילדים אמרה לחברי הוועדה כי "הפסקתי לעבוד והילדים קיבלו מזונות מהביטוח לאומי, כשעבדתי ב-3,000 ₪ קיצצו את המזונות לילדים ב-2,000 ₪. זה שאני מקבלת מזונות מהמדינה זה לא אשמתי, זו אשמת הבעל. לפי החוק החדש אם אני מרוויחה 4,000 ₪ אני מקבלת 77 ₪ לחודש. אני לא מבקשת קצבה, ביטוח לאומי מעביר את הכסף לילדים ואתם מחשבים את ההכנסה שלי וזה לא הוגן".

לאה וינצר, אף היא אם חד-הורית אמרה, "למה אתם פוגעים בילדים שלי? אני זכאית לצאת לעבוד, זה הכבוד שלי, מגיע לילדים שלי לראות אימא יוצאת לעבוד גם ככה האבא לא משלם להם. הילדים הם המפסידים פה, הם גדלים בעוני".

"העוול הזה, שמשנת 2003 מקזזים את המזונות, צריך להגיד המזונות הן לא קצבה" אמרה בן-ארי, "כל עוד ימשיכו לקזז זה יגרום לנשים לא לצאת לעבוד. אני לא מתה על החוק הזה אבל אני מסכימה שזה רגל בדלת, יש כאן הזדמנות היסטורית לשנות את המצב שהוא לא טוב".

תגובות מעורבות

רן מלמד סמנכ"ל עמותת ידיד למיצוי זכויות,אמר כי "עשר  שנים אף ממשלה לא עשתה דיון מעמיק בנושא האמהות החד הוריות והסרת החסמים המונעים מהן לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד. עשר שנים שאף אחד לא הסכים להסיר את החסם הנוגע למימון הביניים של תשלום מזונות הילדים. השינוי התחיל בממשלה הקודמת ונעצר ממש לפני השינוי הגדול, כמו שקורה במקרים רבים שהממשלה לא מצליחה להוציא את ימיה ומתפרקת"

"בזמן הזה המשכנו לסייע למאות אמהות חד הוריות שהמאבק על ההישרדות היומיומית שלהן הלך וגדל" ,הוסיף, "זה כלל סיוע במיצוי זכויותיהן, בהקשבה למצוקות, בעזרה בקבלת מענקים הלוואות וביטול חובות ואפילו בחתימה אישית על ערבויות על שכר דירה לנשים שפשוט לא היה מי שיחתום עבורן"

"שר הרווחה הביא בשורה, לראשונה מזה 13 שנים נשברה תקרת הזכוכית של הדיסרגרד (הסכום שאם מקבל הבטחת ההכנסה משתכר מעליו, מתחילים לקצץ לו מהקצבה, ט.כ.)" סיכם מלמד, "השר מתחייב לפעול להפרדת חוק המזונות מהבטחת הכנסה, גם אנחנו נניח בקרוב , בעזרת חברי הכנסת כמובן, הצעת חוק בנושא זה על שולחן הכנסת. האם זו תחילתה של דרך חדשה? אני מקווה שכן. למה? כי עד היום כל מה ששר הרווחה הבטיח לי שיעשה. הוא עשה".

מהקואליציה להבטחת תשלום מזונות ילדים נמסר בתגובה לאישור תיקון החוק כי "ממשלת ישראל, פעם נוספת, לא נותנת פתרון אמתי לעוול שנעשה לנשים גרושות שמקבלות החזר מזונות ילדים, בתיווך הביטוח הלאומי, כאשר מחברים בין מזונות ילדים לבין הכנסתן מעבודה. הצעת החוק של שר הרווחה הייתה הזדמנות היסטורית להביא לפתרון והוחמצה בגדול. בפועל החוק קושר בין קבלת מזונות למענק עבודה ודורש מהנשים לבחור ולכן לא מעודד נשים לצאת לעבודה"

עוד הוסיפו שם כי "כבודן של הנשים החד הוריות נפגע, משום שאינן יכולות לפרנס בכבוד ולשקם את ילדיהן ממשבר פירוק המשפחה. ניכר היה שחלק מהח"כים לא ידעו כלל על מה הם מצביעים."

"יישום של חוק המזונות בהתאם לתכנית המוצעת נותר לקוי" סיכמו, " משום שאין הפרדה בין הכנסת האם לזכות הילדים למזונות, ורחוק מכוונתו המקורית של השר להביא בשורה להורים העצמאיים".