משרד התקשורת הודיע היום (ראשון) לחברות התקשורת שעליהן לצמצם מיוזמתן את כמויות ה"מנויים הרדומים" שמשלמים על שירותי אינטרנט מבלי שהם מקבלים אותם".

"אנו מצפים כי בנקודת הדיווח הבאה, ישקפו הנתונים את צמצום התופעה באופן משמעותי ביותר", כותב איתן כסיף, סמנכ"ל בכיר ומנהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת. "יש להעביר התייחסות לשאלה כיצד פועל בעל הרישיון למנוע את הישנותה".

לא קובעים כללים מחייבים

משרד התקשורת לא קבע כללים מחייבים בנושא זה, ומסר כי רק לאחר דיווחי החברות יחליט האם לקבוע כללים מחייבים.

נושא המנויים הרדומים היה קיים באופן משמעותי בחברות הסלולר, אלא שמוקד הבעיה לא היה נעוץ בתשלומים קבועים, אלא ברצון החברות לקבל בחזרה את מספרי הטלפון לאחר תקופה ללא שימוש במכשיר.

בשנת 2006, קיים משרד התקשורת שימוע בנושא מנויים רדומים לחברות הסלולר, וקבע בשנת 2008 את הכללים בהם הגדיר מהו מנוי רדום וכיצד יש לנהוג בו.

בזק דיווחה היום לבורסה על המועד החדש: "בזק בינלאומי נערכת לצמצום התופעה. החברה ובזק בינלאומי בוחנות אם יש במכתב הנוסף כדי להשפיע על הערכת היקף מחיקת הערך האפשרית בספרי החברה כפי שדווח בעניין זה". חברת בזק כבר הודיעה על מחיקה אפשרית של בין 200 ל-300 מיליון שקלים בשוויה של בזק בינלאומי, בשל הכללת הכנסות ממנויים רדומים בדיווחיה הכספיים.

גורם בקבוצת בזק אמר ל'דבר': "לא מדובר בהליך אכיפה רגיל. גם בכרטיסי אשראי ובשירותים נוספים יש מנויים משלמים, שלא בהכרח משתמשים בשירות. אנו נערכים ברצינות לטיפול בתופעה".

משרד התקשורת לא מטפל בתשלומי העבר

גם אם משרד התקשורת מטפל בצמצום התופעה, הרי שהוא לא מטופל בתשלומי העבר, שנאמדים בכ-50 מיליון שקלים בשנה. במקביל לפעולות משרד התקשורת לצמצום תופעת המנויים הכפולים, הוגשו מספר תביעות ייצוגיות כנגד חברות תקשורת בנושא. חברת פרטנר דיווחה היום לבורסה על הגשת שתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בעניין זה.

שעור לא ידוע של "מנויים רדומים" לא מקבלים שירות אינטרנט, אך ממשיכים לשלם את דמי המנוי בכדי לשמור על כתובת המייל שלהם, אותה קיבלו מהספק האינטרנט לפני שנים רבות. לא קיימת הסדרה מטעם המדינה או מסלולים בשוק לרכישת כתובת הדוא"ל, אותה ניתן להפעיל עם שרת דואר חליפי, או לתשלומים מופחתים בגין שימוש בשירות תיבת דוא"ל בלבד, או לשירות "עקוב אחרי" לתיבה דוא"ל חדשה.