טקס פרס העובד המצטיין בעיר תל אביב התקיים ביום שני השבוע בפעם השביעית. האירוע מוקדש לזכרו של יהושע כצמן, מי שהיה שותף להקמת מוסדות הסתדרות רבים וביניהם מרכזי נוער וצעירים, סניפי הנוער העובד והלומד והאצטדיונים בלומפילד ואוסישקין בעיר תל אביב-יפו.

פרס העובד המצטיין נועד להוקיר את פועלם של 150,000 עובדות ועובדים בעיר. השנה כלל הטקס פרסים לעובדים מרשות ההגירה והאוכלוסין, מפעל הפיס, גלי צה"ל ועוד. לצורך ההחלטה על מתן הפרס מוקמת בכל שנה ועדה מקצועית שכוללת את נציגי ההסתדרות במרחב. השנה זכו בפרס עשרה עובדים, וכן ועד הפעולה של חברת הפניקס שהתאגדה לאחרונה בהסתדרות.

תמונה משותפת של כל העובדים המצטיינים בתל אביב לשנת 2016

צילום: דבר ראשון. תמונה משותפת של כל העובדים המצטיינים בתל אביב לשנת 2016

אולם רובינא בתיאטרון הבימה היה מלא מפה לפה בעובדות ועובדים ובמשפחות של מקבלי פרסי השנה, 1,000 איש בסך הכול. כל עובד מצטיין עלה בתורו לקבל פרס, כאשר לפני כן הוקרן סרט וידאו שמתאר את מקום העבודה, פועלו של העובד וראיונות קצרים עם עמיתים לעבודה. בתום הטקס שנמשך כשעה הוזמנו העובדות, והעובדים ובני משפחותיהם להישאר להצגה "משפחה עליזה" המוצגת בתאטרון הבימה.

"הפרס נועד לשבח את המצטיינים בשנה זו, המייצגים 150,000 עובדים ועובדות בעיר תל אביב-יפו. יחד נפעל למען קיום חברה צודקת, הוגנת, הומאנית ומוסרית", אמר יו"ר מרחב ההסתדרות בת"א, גרשון גלמן, העומד מאחורי הפקת האירוע שהפך זה כבר למסורת, "ההסתדרות מבטיחה תנופת עשייה במשק תוך שאיפה מתמדת לצמצום פערים ודאגה לרווחת העובדים המאוגדים".

המסייעת לניצולים: "אמרתי 'ננסה' ומאז אני פה"

אילנית לב, ראשת ענף השירות הרפואי ברשות לזכויות ניצולי השואה, זכתה בפרס העובדת המצטיינת מטעם הרשות. "אני מטפלת בוועדות רפואיות לניצולי שואה, שדרכן הם מקבלים סיוע רפואי ומטפלים אם הם נזקקים לכך. העבודה שלי היא בעיקר משרדית עם ניירת ומסמכים, ואם נדרשת התערבות אני משוחחת עם ניצולי השואה טלפונית".

– איך הגעת לעבוד ברשות?
"אתה מחזיר אותי כל כך הרבה שנים אחורה… יש לי חברה טובה שעובדת כאן, והיא הציעה לי לבוא. עבדתי אז בתל השומר במרפאת כאב, שגם זו עבודה עם אנשים שזקוקים לעזרה. בהתחלה לא רציתי, בסוף אמרתי 'ננסה', ומאז אני פה"

אילנית לב, עובדת מצטיינת ברשות לזכויות ניצולי שואה. צילום: מרחב מרכז של ההסתדרות הכללית.

אילנית לב (משמאל) עובדת מצטיינת ברשות לזכויות ניצולי שואה. צילום: מרחב מרכז של ההסתדרות הכללית.

– יש במשפחה שלך אנשים שהם ניצולי שואה?
"סבתא שלי ניצולת שואה מלוב, והיא אכן מקבלת סיוע מהרשות. אגב, עם כל החוקים שאושרו לאחרונה ומכלילים גם את יוצאי מרוקו ועיראק כניצולי שואה, יש הרבה אנשים שהופכים זכאים לסיוע"

– איך היה לך הטקס אתמול?
"היה ממש נחמד, נהניתי והתרגשתי. היו קצת מהמשפחה, הבת שלי במחנה קיץ בדיוק אבל היא מאוד מפרגנת".

החוקר: "סוף סוף רואים גם אותי"

עמית ארז עובד כבר 17 שנים במשרד הרווחה כחוקר ילדים וחקירות מיוחדות.  גם הוא זכה בפרס העובד המצטיין של המשרד, ציון דרך מקצועי ומרגש עבורו. "עברו לי מול העיניים 17 שנים של חקירות מכל הסוגים, חקירות מאוד מתוקשרות שאת חלקן עשיתי בלילות ובחגים כשהייתי תורן", סיפר עמית, "זה יכול להיות עד לרצח או אונס קשה, פדופיל שפוגע בהמון ילדים, מגוון בלתי נגמר של חקירות שאני לא יודע מאיפה להתחיל. ואחרי כל החקירות האלה, זו הפעם הראשונה שרואים אותי. תמיד כותבים בעיתון ש"הילד סיפר", אבל אני יודע מה זה לדובב ילד שלא רוצה לספר, ואז כשהוא מספר אני צריך להגיד אם אני מאמין לו או לא.

"אנחנו יודעים שמה שאנחנו נכתוב יכול לחרוץ גורלות. אמנם אנחנו לא האחרונים שמחליטים אלא בית המשפט, אבל בית המשפט מסתמך עלינו. זה דורש להפעיל בכל חקירה שיקול דעת גדול מאוד על מה שהילד אומר לי"

– איך הגעת לעבודה הזו?
"רואיינתי לתפקיד של קצין מבחן כשעבדתי בפנימיה של ילדים עם הפרעות רגשיות והפרעות התנהגות. בעקבות הראיון קיבלתי הודעה שיש להם משהו בשבילי – להיות חוקר ילדים."

– איך תפקיד החוקר משפיע על החיים הפרטיים?
"כל חקירה שאני מקבל הופכת עבורי באותו לרגע לדבר הכי חשוב בחיים. לפעמים כשיש לי חשוד קשה, אני יכול להתכונן אליו לפני החקירה במשך שעות על חשבון הזמן החופשי שלי בבית, כי אני רוצה להיות סגור עליו ברמה הכי גבוהה שיש. אנחנו צריכים לעמוד במכסה מסוימת של חקירות וזה לא מעניין שיש לי עכשיו חקירה קשה שדורשת יותר הכנה. אני יכול לסמן וי, אבל מבחינתי אני מחויב לעשות את זה עד הסוף. זו דרישה מאוד קשה ולפעמים זה היה פוגע לי בשעות השינה. יחד עם זה, אני לא מקבל שום הנחות בבית בגלל התפקיד"

 העובד המצטיין עמית ארז, משרד הרווחה. צילום: מרחב מרכז של ההסתדרות הכללית.

העובד המצטיין עמית ארז, משרד הרווחה. צילום: מרחב מרכז של ההסתדרות הכללית.

– העבודה שלך כוללת מפגש עם ילדים ואנשים עם מוגבלויות שהם קורבנות של פשעים או כאלה שחשודים בביצוע פשעים בעצמם. איך מחזיקים מעמד?
"בחקירות שעשיתי למבוגרים עם מוגבלויות עבדתי בשיתוף המשטרה על מקרים קשים, מקרים של רצח, של חטיפה, למדתי מזה המון וקיבלתי הרבה הערכה מהשוטרים שעבדתי איתם. אני גאה להיות שייך ליחידה המופלאה הזו של אנשים שעושים עבודת קודש. אנחנו עובדים מאוד קשה, אבל יש סיפוק. הסיפוק הכי גדול הוא שהשופט בבית המשפט מאמץ בהכרעת הדין שלו את הערכת המהימנות שלי, וככה אנחנו תורמים לעשיית צדק."

בסיום השיחה, עמית מתעקש להודות למספר אנשים שבגללם לא היה מגיע לרמת המקצועיות שלו. "מי שעיצבה אותי מבחינה מקצועית היא אלין אלול, אשה משכמה ומעלה והיתה לי הזכות ללמוד ממנה את המקצוע ברמה הכי גבוהה שיש. יו"ר ועד העובדים שלנו, מזל גולן, שבזכותה העובדים כאן פחות שקופים וקולם נשמע. מיכל חמודות, מנהלת היחידה שלנו, שעושה עבודת קודש ובזכותה הצלחנו להתמודד עם עומס גדול שהיה כאן בחקירות לקראת הקיץ. וגם למנכ"ל משרד הרווחה אליעזר יבלון, שהיה קשוב לצרכים שאנחנו העלינו מהשטח והצליח למצוא מענה לכל בעייה".

מנהל המכבסה במלון: "נותן מאה אחוז, אפילו יותר"

רקש נאידו, מנהל המכבסה במלון דן בתל אביב, זכה בפרס העובד המצטיין מטעם המלון. "עליתי לארץ מהודו בגיל 27", מספר רקש, "הייתי באולפן באשקלון, אחר כך נסעתי לאילת ועבדתי שם שנתיים במלון דן. ב-2006 עברתי לתל אביב והמשכתי לעבוד במלון דן בעיר עד היום".

העובד המצטיין רקש נאידו, מלון דן ת"א. צילום: מרחב מרכז של ההסתדרות הכללית.

העובד המצטיין רקש נאידו, מלון דן ת"א. צילום: מרחב מרכז של ההסתדרות הכללית.

– איך היה לך הטקס אתמול?
"הטקס היה מצוין. בני דודים שלי היו, החבר'ה מהוועד וכמובן אשתי והילדות. הגדולה בת 6 והקטנה בת 4 והן מאוד התרגשו".

– איך אתה מרגיש בעבודה?
"אנחנו עובדים קשה, בייחוד עכשיו, בקיץ. המלון כל הזמן מלא, יש הרבה אירועים, באים הרבה עובדים ומלצרים. אני מבסוט ממה שאני עושה בעבודה, נותן מאה אחוז, אפילו יותר. כשאני נכנס לעבודה, אני לא מסתכל מה קשה, מה לא קשה, עושה מה שצריך".