כדי לסגור את פער אי הביטחון התזונתי בישראל נדרש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי 3.2 מיליארד שקלים, כך על פי הדו"ח הלאומי של המשרד להגנת הסביבה וארגון לקט ישראל לאובדן מזון והצלת מזון בישראל. בנוסף, חושף הדו"ח כי העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל הוא 3.2 מיליארד שקלים בשנה.
הדו"ח מציג לראשונה פרק העוסק בהשפעות הסביבתיות של אובדן מזון והצלת מזון ומכמת את העלויות הסביבתיות של אובדן המזון עבור המשק בישראל. על פי הדו"ח, משבר הקורונה יביא לתוספת של 145 אלף נפשות שייכנסו למצב של אי ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר. בנוסף, המשבר יביא להחמרת והעמקת אי הביטחון התזונתי בקרב כ-1,870 אלף איש שחיו באי ביטחון תזונתי בתקופה טרום משבר הקורונה.
השפעות אלה מגבירות על פי כותבי הדו"ח את החשיבות בהצלת מזון שיכולה לסייע במזעור הפגיעה הכלכלית עקב המשבר עבור משפחות נזקקות שנפגעו כלכלית, ולמזער את העלויות הסביבתיות של ייצור מזון שאינו נצרך בעתות אלו.
משפחה ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי 3,300 שקלים בשנה
כמחצית מהאובדן הוא בר הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד שקלים. אובדן מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל. סך העלות הכלכלית, הישירה והחיצונית, לטיפול בפסולת כתוצאה מאובדן מזון בישראל לשנת 2019, עומדת על כ-1.2 מיליארד שקלים. ממצאי הדו"ח מראים כי משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקלים בשנה, שהם שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. אובדן מזון בשלב הצריכה הביתית מהווה כ-55% מסך כל העלויות הסביבתיות של אובדן המזון. ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ-11%. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון.
העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל לשנת 2019 נאמדת בכ-3.2 מיליארד שקלים. מתוכה 1.4 מיליארד שקל כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים, 1.0 מיליארד שקלים מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-0.8 מיליארד שקלים עלות ישירה של הטיפול בפסולת. אובדן המזון מייצר כ-1.9 מיליון טון פסולת עירונית, שהם כ-35% מהיקף הפסולת העירונית בישראל.
אובדן מזון אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל, שווה ערך לפליטות גזי חממה מ-1.6 מיליון מכוניות בשנה – כחצי מכלל המכוניות בישראל. הפחתת היקפי אובדן המזון בישראל תסייע באופן משמעותי במאמץ הלאומי לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה אליהם התחייבה ממשלת ישראל בהסכם פריז שנחתם בוועידת האקלים של האו“ם בדצמבר 2015.
הפסד של 20.3 מיליון שקלים בשנה
ערכו של המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, הוא 20.3 מיליארד שקלים, המהווים כ-1.5% מהתוצר הלאומי. בתוספת אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת, סך האובדן עומד על כ-22 מיליארד שקלים.
לשם המחשה, נכתב בדו"ח כי עם אובדן המזון ירדו לטימיון גם 1,260 מיליוני קוט"ש חשמל, שווה ערך לכמות החשמל הנדרשת לייצור מחשבים ומיכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל בשנה; 70 אלפי טונות של דלק היכולים להספיק לתדלוק של כ-160 אלף מכוניות במשך שנה; 180 מיליוני ממ"ק של מים שפירים אשר יכלו למלא 56,000 בריכות אולימפיות ריקות במים או לאפשר לכל אזרח במדינה להתקלח פעם ביום במשך שנה, ו-1 מיליון דונם קרקע חקלאית, שווה ערך ל-20 פעמים שטחה של העיר תל אביב.
הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 880 מיליון שקלים בלבד. במקביל יאפשר הדבר לחסוך כ-80 מיליוני מ"ק מים, 250 מיליון קוט"ש חשמל מיוצר, אלפי טון דלק, כ-220 מיליון שקל כתוצאה מצמצום פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר וכ-160 מיליון שקל כתוצאה מצמצום עלויות טיפול בפסולת.
"לא גזירת גורל"
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "הדו"ח מלמד כי השפעות אובדן המזון על הסביבה ועל הכלכלה הן משמעותיות – אך זו אינה גזירת גורל. מהדו"ח עולה כי כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי אובד והופך לפסולת או עודפים אשר הטיפול בהם דורש השקעת משאבים נוספים. במקביל, יורדים לטמיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון זה: קרקע, מים, אנרגיה, פליטות מזהמים ועוד. בעת הזו של משבר כלכלי ובריאותי עולמי, עלינו לנצל באופן המיטבי את משאבי הייצור והסביבה במהלך שגם יסייע לאוכלוסיות מוחלשות".
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "מהדו"ח, ונוכח משבר הקורונה המתעצם, עולה יותר מתמיד חשיבות האימוץ של הצלת מזון ככלי מדיניות ממשלתי המשפיע על תחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות והכלכלה. דו"ח זה מוכיח שהצלת מזון אף תורמת לניצול יעיל וחסכון משמעותי במשאבי סביבה המצויים במחסור. הצלת מזון תורמת לצמצום אי הביטחון התזונתי של השכבות המוחלשות בשליש מהעלות, להגדלת התוצר והפריון במשק, להקטנת פערים בחברה והקטנת יוקר המחיה. אני מברך על כך שהשנה הדו"ח נכתב במשותף עם המשרד להגנת הסביבה, וכולי תקווה ששיתוף הפעולה יתרום להבנת יעילות הצלת המזון ולאימוצו ככלי משמעותי על ידי הממשלה".
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, שכתבו את הדו"ח: "ההפסד למשק הלאומי מאובדן מזון הסתכם השנה ב-20.3 מיליארד שקל, בנוסף לעלות סביבתית של 3.2 מיליארד שקל. בהפסד הזה ניתן היה לממן חמישית מתקציב סיוע הקורונה של המדינה. אובדן המזון הינו איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית. עלויות אובדן המזון לאורך כל שרשרת הערך והעלויות הסביבתיות של פסולת המזון מתגלגלים בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה. במיוחד השנה, לאור משבר הקורונה, יש חשיבות יתרה לגיבוש תכנית לאומית להצלת מזון".
