מחוץ למשרד האוצר קיים קונצנזוס פחות או יותר כבר מהיום הראשון למשבר: הממשלה צריכה להוציא כסף, והרבה. רק אתמול חזר והדגיש נגיד בנק ישראל בנאום בכנס ה-JEDG את מה שהפך להיות מנטרה קבועה מאז חודש מרץ.
בשיחה עם משקיעים אמריקאים וישראלים, ובנוכחות שר האוצר האמריקאי היוצא סטיב מנוחין, אמר הנגיד כי על אף העלייה ברמות הגירעון והחוב, והמשך העלייה החזויה, ישראל נמצאת במקום טוב באמצע לעומת מדינות אחרות בארגון ה-OECD. לכן גם יש מקום להמשיך ולהגדיל א את הוצאות הממשלה כדי לתמוך במשק.
הנגיד מהדהד מזה חודשים את מה שראשי הבנקים המרכזיים והארגונים הפיננסיים הבינלאומיים אומרים מרגע שהתבררו ממדי המשבר. כשאמר: "אנחנו צופים כי המשבר ימשיך לדרוש סיוע תקציבי וניהול גם בחזית הבריאותית וגם בחזית הכלכלית". כך משדר ירון שוב ושוב למשרד האוצר את המסר: המשק הישראלי לא יוכל להתמודד עם משבר הקורונה מבלי שהמדינה תיכנס באמצעים מאסיביים כדי לתמוך בעסקים שדורשים תמיכה ולעודד צמיחה ארוכת טווח באזורים שניתן לעודד כבר בשלב הזה של המשבר הבריאותי.
"בהסתכלות קדימה, הממשלה צריכה לנהל סידרי עדיפויות, ולפתוח במהלכים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה" אמר הנגיד, ברמיזה למשרד האוצר שעוד לא הגיש תקציב לשנת 2021 . צריך להניח בצד לרגע את החשש מהגירעון התופח, ולהתמודד עם מה שעומד בראש סדר העדיפויות- גיבוש תכנית כלכלית ארוכת טווח ליציאה ממשבר הקורונה בדומה לזו שהציג הנשיא האמריקאי הנבחר ג'ו ביידן. כזו שתכלול השקעה ממשלתית מאסיבית במנועי הצמיחה של המשק הישראלי.
לא רק שבמשרד האוצר מתעלמים כבר חודשים מהקריאות של הנגיד, אפילו את הכסף שכבר אושר להתמודדות עם משבר הקורונה הממשלה לא מוציאה. על פי דיווחי הביצוע של משרד האוצר, נכון לחודש אוקטובר נוצלו רק 65% מהתקציב שיועד לתכנית הכלכלית לשנת 2020, מה שמהווה פער של 12.7 מיליארד שקלים לעומת הסכום שכבר תוכנן לצאת בנקודה הזו של השנה.
אלא שנראה שמשרד האוצר אפילו לא מתכננים להוציא את מלוא הסכום שאושר להתמודדות עם המשבר. בכנס מכון אהרון שנערך ביום ראשון אמר החשכ"ל היוצא רוני חזקיהו כי הוא צופה שניצול החבילה הכלכלית של הקורונה לשנת 2020 יעמוד על 72 מיליארד שקלים מתוך 84.8 מיליארד. וכי רק 410 מיליארד שקלים ייצאו בפועל מתוך תקציב המדינה שעומד על 411 מיליארד. במילים אחרות, באוצר מתכננים כבר עכשיו לסיים את השנה כש-15% מהתקציבים לא מנוצלים, כ-13.7 מיליארד שקלים.
כל זאת כשחלקים קריטיים מהתכנית הכלכלית נמצאים בתת תקצוב ופוגעים יכולת של המשק הישראלי לחזור לעמוד על הרגליים. תכניות ההכשרה המקצועית, שבנק ישראל, ה-OECD וקרן המטבע העולמית כולם הגדירו כאחת מעמודי התווך המשמעותיים ביותר בתכנית התמודדות עם משבר הקורונה שיכול לסייע לעובדים לצאת במהירות רבה יותר מאבטלה ולחזור לשוק העבודה תקוע. הסיבה היא שלמרות העובדה שישראל נמצאת בחודש התשיעי של משבר הקורונה, רק 12.5% מהתקציב שיועד להכשרות המקצועיות במשרד העבודה אכן יצא.
למעשה, מתוך כ-400 מיליון שקלים שיועדו לתכניות האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, רק 30-50 מילייון שקלים התקבלו עד כה. בדיון של הוועדה לביקורת המדינה אמר ניצו ממרוד, המנהל החדש של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה כי "מאז החודשים מרץ-אפריל קיבלנו 50-30 מיליון שקלים בלבד, שרובם יועדו לשוברים להכשרה מקצועית. זו טיפה בים". ממרוד הוסיף כי "כרגע לא עלינו עדיין עם כל הדברים שאנחנו מתכננים כי אנחנו חוששים להציף את השוק במשהו שאנחנו עוד לא יודעים שיש לנו הכסף להפעיל אותו"
הגישה הרווחת במשרד האוצר, שרואה בכל שמירה על קופת המדינה יתרון, כבר לא תקפה בעידן הקורונה, ובטח שלא כשמדובר באחת התכניות החיוניות ביותר של המדינה להביא את המשק חזרה למסלול צמיחה ולהסיט את מאות אלפי המובטלים לתעסוקה חדשה. משבר הקורונה חושפת למעשה את ההתנגדות האידאולוגית להגדלת ההוצאה הממשלתית הרווחת במשרד האוצר כהתעקשות לשמור על קופת המדינה על חשבון המשק הישראלי כולו, גם כשנגיד בנק ישראל וההנהגה הכלכלית העולמית כולה אומרים אחרת.
