מזבח לאל פּאן, מהמאה השנייה לספירה, התגלה בחפירות בשמורת הטבע הבניאס. המזבח הנושא כתובת ביוונית התגלה בחפירה שנערכה לאחרונה במתחם המקדשים לאל פאן במערה בשמורה. בחפירה התגלה מתחם פולחן רומי בחזית המערה, עליו נבנתה מאוחר יותר כנסיה ביזנטית. בוני הכנסייה השתמשו במזבח רומי כאבן בנייה.

החפירה בוצעה על ידי פרופ' עדי ארליך ורון לביא מהמכון ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, ביוזמת אגף ארכיאולוגיה של רשות הטבע והגנים. מטרתה של החפירה היא לחשוף את העתיקות שבחזית מערת פאן, כמו גם להכשיר את השטח לביקורי קהל, תוך שימור השרידים החשופים לטובת הדורות הבאים.

על פי ד"ר אבנר אקר, מאוניברסיטת בר אילן, שקרא את הכתובת, מדובר במזבח שהוקדש על ידי אדם בשם אתנאוס בן סוסיפטרוס שהגיע מאנטיוכיה הרחוקה, עיר חשובה שכיום ממוקמת בגבול בין טורקיה לסוריה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אותו אדם הקדיש את המזבח לאל פאן ההליופוליטני, שילוב של שני אלים: פאן, אל הרועים לו הוקדש המתחם בתקופה הרומית, והליופוליטנוס שהוא כינוי של האל היווני זאוס, בגרסה פולחנית שרווחה באזור. בנוסף ציינה הכתובת שהמזבח הוקדש מכספו הפרטי של המקדיש, ובעקבות נדר שהוא נדר. על פי דו"ק אקר, מדובר בנוסח מקובל להקדשות בתקופה הרומית.

פרופ' ארליך, ממנהלי החפירה,  ציינה כי "השילוב בין שני האלים בכתובת הוא מעניין, כמו גם הגעתו של אדם ממרחק מאות קילומטרים כדי להקדיש מזבח בבניאס העתיקה.  גם השימוש של המזבח כאבן בנייה בתוך קיר בשלב הנוצרי ראויה לציון, ויתכן שזה נעשה מסיבות פרקטיות של ניצול המזבח כאבן, אך גם אולי כמעשה מכוון של השפלה וניצחון הנצרות על עבודת האלילים שקדמה לה".

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ״ל רשות הטבע והגנים, "ארץ ישראל מלאה הפתעות. כל יום עוסקים עשרות ואף מאות אנשים בחפירות ארכיאולוגיות בניסיון למצוא את אוצרות הארץ בכדי שסוף סוף נדע מה באמת היה כאן".

"הממצאים המרתקים שנחשפו בפרויקט זה", הוסיף, "יוצגו באתר לטובת ציבור המבקרים בעתיד הקרוב, כחלק מהנגשת המורשת לציבור המבקרים".

ד"ר יוסי בורדוביץ', ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים המלווה את הפרויקט מראשיתו: "שיתוף הפעולה של רשות הטבע והגנים עם אוניברסיטת חיפה בחפירה זו, ועם האקדמיה בכלל, הוא מבורך , פורה ותורם רבות למען חשיפתם של הממצאים הארכיאולוגיים בישראל והנגשתם לציבור הרחב".

במיתולוגיה היוונית, פאן הוא אל הרועים ועדריהם, ומייצג גם את המוזיקה הפסטורלית והשעשועים. היוונים ראו בו האנשה של הטבע, שמצד אחד מושך ומפתה בסגולותיו המרגיעות, אבל עשוי להתחלף בזמן קצר לסוער ומסוכן. בגלגולו המאוחר, במיתולוגיה הרומית, הוא נקרא בשם פּאונוס. דמותו של פאן מוצגת, בדרך כלל, כ"סאטיר", יצור בעל חצי גוף תחתון של תיש וחצי עליון של אדם עם קרניים וזקן תיש.