מאות אלפי ישראלים שמחפשים עבודה מנסים להבין את כללי המשחק החדשים בשוק. ״הדבר המרכזי שהקורונה עשתה לשוק העבודה״, אומרת עינב בוימפלד, מנהלת מחקר בחברת Alljobs, ״זה להחזיר את השוק תוך זמן קצר מאוד עשר שנים אחורה״.

״בעשור האחרון שוק העבודה היה, מה שאנחנו קוראים לו, שוק של עובדים. באנגלית יש פתגם ׳המועמד הוא בכיסא הנהג׳. הכוונה היא שהעובדים הובילו והכתיבו את הטון. הם היו בעלי הקלף החזק בשוק העבודה והמעסיקים בדרך כלל חיזרו אחריהם״.

איך זה נוצר?
״שיעור האבטלה היה בשיא השפל שלו, וכח המיקוח היה אצל העובדים. הם החליפו בממוצע עבודה כל שנתיים, בשנים האחרונות זה אפילו ירד לשנה וחצי״. בוימפלד אומרת את הדברים וממהרת לסייג ששוק העבודה הוא לא מקשה אחת, ״הדבר הזה כמובן לא נכון לכל התעשיות וכל התחומים״.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

איך הקורונה שינתה את שוק העבודה?
״מה שעשתה הקורונה זה שהשינויים האלה, שחלחלו לשוק ושינו אותו במשך שנים, חזרו אחורה בבת אחת. פתאום המעסיקים הפכו להיות אלה שמחזרים אחריהם, כי בעידן הקורונה יש אלפים שכל שבוע נפלטים למעגל האבטלה והמעסיקים נמצאים בעמדה של מיקוח וכוח, ככה השוק עבר ברגע אחד להיות שוק של מעסיקים. זה השינוי המשמעותי ביותר בעיניי ביחסי הכוחות בשוק״.

עינב בוימפלד (צילום: אלבום פרטי)​

ההתאוששות של המשק לא מאזנת את השוק בחזרה?
״אחוז האבטלה גבוה מאוד גם עכשיו, וגם כשיש תקופות של התאוששות המשק אנחנו רואים שההתאוששות בשוק העבודה היא איטית יותר מהציפיות. מבחינת נפחים והיקפים של גיוס, בשיא המשבר באפריל מצבת המשרות הכללית במשק נחתכה בכ-60%, עכשיו אנחנו רואים שהיא מעט מתייצבת אבל היא עדיין עומדת על 80%-70% תפוסה ממה שהיה לפני המשבר. זאת אומרת, עסקים חזרו לגייס אבל לא באותם הקיפים ועוצמות שהם היו מגייסים באותה תקופה בימים רגילים״.

זרז לשינויים בשוק העבודה

בוימלפד אומרת שלדעתה הקורונה לא המציאה שום דבר, היא רק זירזה כל מיני תהליכים שהתחילו עוד לפניה. ״כל הנושא של עבודה מהבית לדוגמה, ראינו איך בשנים האחרונות היו חברות שהתחילו עם המודל הזה וזה היה נחשב לאחת ההטבות הטובות שמעסיקים יכולים לתת, אבל היה חשש גדול מהצד של המעסיקים שפחדו מאובדן שליטה, ולכן אפשרו את זה רק במנות מאוד קטנות או שלא אפשרו עבודה מהבית בכלל.

״ואז הגיעה הקורונה ובעצם הכריחה מעסיקים לאפשר עבודה מהבית, והם גם ראו בעצם שהשד לא נורא כל כך, שזה אפשרי, זה עובד ואפילו טוב ורצוי. היום חלק גדול מהמעסיקים אפילו דוחף לזה״.

איזה עוד מגמות קיבלו דחיפה?
״יש את סיפור הרובוטים והמכשירים האוטומטיים שיתחילו להחליף את בני האדם, אז היום פועלים בעולם משהו כמו שלושה מיליון רובוטים. זה דבר שעם הקורונה מתחזק עוד יותר, בגלל ההעדפה לתת שירות ללא מגע. היום כשאת נכנסת לסופר, למקדונלד'ס או לסופר פארם את רואה את הקופות הממוחשבות ואפשר להבין שאם היום יש 3 קופות ממוחשבות ושני קופאים אז בשנה הבאה יהיה כבר 4 קופות ממוחשבות וקופאי אחד, ועוד שנתיים יהיו רק קופות ממוחשבות״.

״הטכנולוגיה מכחידה מקצועות מסויימים אבל לצידה היא מייצרת גם מקצועות חדשים״ (צילום:AP Photo/Peter Dejong)

לטענת בוימפלד אין צורך לפחד מהרובוטים שיחליפו את העובדים, ״לא מדובר על החלפה של מקצועות שלמים אלא בדרך כלל מדובר על החלפה של פעולות. הטכנולוגיה מכחידה מקצועות מסויימים אבל לצידה היא מייצרת גם מקצועות חדשים״.

אנשים מחפשים עבודה חיונית שנדרשת גם בסגר

״באופן כללי, עובדים מחפשים לעבוד איפה שיש עבודה. היום רואים גידול בביקוש בקרב עובדים שמחפשים עבודה בתפקידים של נהגים, שליחים, עובדי אדמיניסטרציה, מכירות שטח, מחסנאים. ההתעניינות מצד דורשי העבודה תמיד הולכת לכיוון של התחומים שמגובים במספר גבוה של משרות. בנוסף, זו התנהגות שתואמת מאוד את המגבלות במשק.

״אנשים מחפשים לעבוד במשרות שהן חיוניות ומובטחות במצב החדש, משרות שתפקדו ועבדו גם במהלך הסגרים. אנשים מחפשים ביטחון, ובדרך כלל נוהרים למקומות שיבטיחו להם את זה. מקומות שבהם תמיד יש עבודה, קל יחסית להתקבל אליהם, תפקידים שמאפשרים קידום בתוך הארגון״.

בוימפלד מגבה את טענותיה בנתוני אתר Alljobs. שם נרשמה עלייה של כ-50% בממוצע בחיפוש של תפקידי מכירות שונים, עלייה של 75% בביקוש לתפקידי מחסנאים, זינוק של 284% בביקוש לעבוד בתפקיד מנהל/ת שירות לקוחות. תחום נוסף שנמצא בעלייה הוא השליחויות עם 85% עליה בביקושים וסדרני נסיעות שם נרשמה עליה של 113%.

״באופן כללי, עובדים מחפשים לעבוד איפה שיש עבודה. היום רואים גידול בביקוש בקרב עובדים שמחפשים עבודה בתפקידים של נהגים, שליחים, עובדי אדמיניסטרציה, מכירות שטח, מחסנאים״ (צילום: Settawat Udom / Shutterstock.com)

מה המעסיקים מחפשים?
״מצד המעסיקים, אנחנו רואים שמגייסים הכי הרבה לתפקידים כמו מחסנאי, אדמיניסטרציה ומכירות שכמעט תמיד צריך כי אלה תחומים שעוטפים כמעט כל עסק, אבל מצד שני יש גם עלייה בביקוש לעובדים בתחומי הנדסת התכנה, סייבר, תכנות, אבטחת מידע, אנליטיקה״.

למה דווקא במקצועות האלה יש עליה בביקוש?
״אלה מקצועות שיש אליהם טירוף של ביקוש בזמן האחרון גם בגלל שחברות היום צוברות אצלן המון נתונים ומידע וגם בגלל המעבר למכירה באונליין שאילץ עסקים רבים לפתח אתרים ואפליקציות ולהחזיק ולהגן על המון מידע של לקוחות ברשת.

״גם הביקוש לשליחים, למחסנאים ולנהגים הם תוצאה של המעבר למכירה אונליין. כשאתה מגביר את המכירה ברשת אתה חייב להגביר גם את כל המערך שמסביב: אחסנת הציוד, ההובלה והמשלוחים ללקוחות. תרבות הצריכה כאן שינתה את שוק התעסוקה״.

״אם אני מנתחת את המקצועות החזקים עכשיו הם נראים כמו שני קצוות״, אומרת בוימפלד, ״מצד אחד יש את מקצועות הדיגיטל וההייטק שצומחים וימשיכו גם לצמוח בעיני, שדורשים הרבה מאוד הכשרה, ומהצד השני כל מקצועות המעטפת, הלואו טק, שאלה תפקידים שניתן להתקבל אליהם בלי הכשרה. מי שהולך לאיבוד הוא בעצם כל מי שנמצא באמצע: תיירות, תרבות, אורח חיים, אירועים ועוד ועוד״.

את חושבת שההחלטה לתת דמי אבטלה עד יולי 2021 גורמת לאנשים לא לרצות לצאת לעבוד?
״אני חושבת שזה לא נכון, גם בדקנו את זה במחקר שעשינו בתום הסגר השני, שבדק בדיוק את השאלה הזו. ערכנו סקר גדול בקרב 600 עובדים ועובדות, וראינו באופן שאנשים באופן מוחלט מאוד רוצים לחזור לעבוד, ופשוט לא יכולים לחזור לעבוד. אנשים מחפשים לחזור לשגרה״.

״עלייה של 75% בביקוש לתפקידי מחסנאים״ (AP Photo/Ross D. Franklin)

את המחקר עליו מדברת בוימפלד ערכו Alljobs בשיתוף עם מכון שריד, והממצא העיקרי שלו הוא ש-86% מהעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו רוצים לחזור למעגל העבודה ורק 4% העידו שהם מעדיפים להישאר בבית. בנוסף, 56% מהמשיבים ציינו כי הם לא מוציאים עבודה, ורק 12% מהם חשבו שמקום עבודתם נוהג בהוגנות.

״יכול להיות שאם היינו מוציאים את המחקר הזה אחרי הגל הראשון אז היו מעט יותר אנשים שלא חיפשו לחזור כל כך מהר לעבודה. אנשים אז לא כל כך ידעו מה יהיה והלכו בין הטיפות. אבל אני חושבת שהגל השני והסגר השני נתן סתירת מציאות להרבה אנשים שהבינו שזה מצב ארוך, לא זמני ושאי אפשר להסתמך יותר על סלי הצלה״.

הנפגעים הישירים הם נשים, מיעוטים וצעירים

על פי הנתונים של בוימפלד, נשים הוצאו לחל"ת יותר מגברים, הרבה מהן נשארו בבית גם כשהיה כבר אפשר לחזור לעבוד. ״כשמצמצמים את מצבת העובדים אז העובדים החזקים נשארים והמוחלשים הולכים הביתה, וכשהילדים בבית ואחד ההורים צריך להישאר איתם. יותר כלכלי למשפחה שמי שיום העבודה שלו שווה פחות, שזה ברוב המקרים האישה, יישאר בבית

״זו בעיה יותר כלכלית ממגדרית בעיניי, כי לדעתי אם נשים היו משתכרות באופן שווה לגברים היינו רואים יחסי כוחות אחרים״.

מדברים הרבה על האבטלה בקרב הצעירים.
״נכון, גם כאן מדובר בעובדים מוחלשים שעוד לפני הקורונה הרבה מהם עבדו במשרות שאנחנו קוראים להן 'משרות זמניות' או 'לא קבועות' בשכר נמוך ולא התייצבו מבחינת קריירה. ככה שמראש הם נכנסו למשבר הזה בנקודת פתיחה יותר קשה.

״בנוסף לזה מדובר בקהלים שנטו לעבוד בענפים שנפגעו במיוחד מהקורונה כמו אירועים, מסעדנות, תרבות ופנאי, אמנות, בידור, תיירות ומלונאות. אנחנו גם רואים איך משרות שפעם נחשבו ל'משרות צעירים' היום מתמודדים גם עובדים מנוסים ומבוגרים יותר נדחקים אליהם, מה ששוב משאיר את הצעירים מאחור״.