המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה אתמול להטיל מגבלות חדשות על הקצאת קרקעות לשדות סולריים קרקעיים. בתרחישים שהציג משרד האנרגיה דובר על צורך בתוספת של 12,000 מגה-ואט אנרגיה סולרית. במשרד האנרגיה הציגו חלופות לפיהן האיזון בין שטחים מבונים לשטחים פתוחים יתבסס על הקצאת בין 36,000 ל-84,000 דונם לשדות סולריים קרקעיים. המועצה דחתה את החלופות שהציג המשרד והחליטה להגביל את ההקצאה ל-20,000 דונם בלבד ולבחון את המצב בעוד שנתיים.

הקצאה זו היא פשרה, שכן בדיון היו גורמים כמו המשרד להגנת הסביבה שדרשו לא להקצות קרקעות חדשות בכלל, או החברה להגנת הטבע, שסברה שיש להקצות 10,000 דונם בלבד. יש לציין כי עד כה הוקצו לשדות סולריים כ-70,000 דונם, מתוכם נוצלו, בהערכה, כ-30,000 דונם בלבד.  

חלוקת הקרקע של האנרגיה הסולרית. (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

במשרד האנרגיה סבורים כי השטחים למתקנים קרקעיים עליהם החליטה המועצה בסופו של הדיון, לא מאפשרים עמידה ביעדי הממשלה ל-2030, שהם 30% אנרגיות מתחדשות במשק החשמל.  

 הכי זול, אך עם הכי הרבה קרקע 

 שדות קרקעיים מהווים היום את הפתרון הזול ביותר לייצור חשמל בישראל, בעלות של עד 14 אגורות לקוט"ש. במקרים בהם השדות מוקמים ליד תשתית חשמל קיימת, העלות תרד אפילו עד ל-8 אגורות לקוט"ש. בשביל ההשוואה, עלות חשמל מגז נעה בין 27-30 אגורות בשיטת מחזור משולב וכ-50 אגורות בשיטת מחזור פתוח, ללא חישוב העלות החיצונית של זיהום האוויר ופליטת גזי החממה. 

יש להבין ששדות סולריים דורשים הרבה שטח. אם התכנית להרחבת תחנת הכח דוראד, המופעלת על גז, עשויה להוסיף כושר ייצור של 650 מגהואט, בעזרת הקצאה של 5 דונם קרקע נוספת. הרי שייצור דומה בשדות סולריים יצריך 6,500 דונם של קרקע, או יותר מ8,000 דונם מצרפיים של גגות סולריים.

 מן ההחלטה עולה שהמועצה שולחת את רשות החשמל ומשרד האנרגיה לאתר את השטח הנדרש לא על הקרקע, אלא מעליה – מעל גבי שטחים בנויים וחקלאיים. 

הפקת חשמל בשטחים מבונים (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

 עוד הוחלט כי המועצה הארצית, אחת לשנתיים, תתעדכן ממוסדות התכנון וממשרד האנרגיה על היקף התכניות המאושרות והמקודמות, וההספק של כלל המתקנים המאושרים לאנרגיה מתחדשת, והיקף השטח למתקנים קרקעיים יעודכן במידת הצורך. 

 החיסכון בקרקע גם בהולכה ובתחנות כח בגז 

עיקרון החיסכון בקרקע בלט גם בסעיפי ההחלטה לגבי  על מנת למזער את השפעתם המרחבית קווי ההולכה, לפיה "תינתן עדיפות לניצול קווי הולכה קיימים או לשדרוגם, וכן להרחבה של רצועות הולכה קיימות. באזורים בנויים יוטמנו ככל הניתן קווי הולכה, וישולבו במנהרות תשתית קיימות או מאושרות. כמו כן תיבחן האפשרות להטמנה בשטחים מוגנים לפי תמ"א 1". 

בתחום תחנות הכח בגז ובהתאם להחלטת הממשלה מאוקטובר, לא יקודמו תכניות חדשות למיתקנים לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, למעט שדרוג או שחלוף של יחידות ייצור באתרים קיימים של תחנות כוח עד לסוף שנת 2023 או החלטה אחרת של הממשלה.  

בנוסף, בכפוף לעקרונות לדיון בתכנית להקמת תחנת כח במוסד תכנוני: קרבה לאזורי הצריכה, תוך צמצום רשת ההולכה; העדפה לתכנון תוספת יחידות ייצור שתעשה באמצעות שדרוג או הרחבה של אתרים קיימים; הצורך במתן עדיפות לקליטה של אנרגיה מתחדשת ברשת ההולכה; העדפה ליחידות ייצור שאותן ניתן להקים בטכנולוגיה מיטבית. 

רשות החשמל ומשרד האנרגיה חוששות שלא יעמדו במשימה

אתמול בחלק הפתוח של הדיון, אמר מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, כי על מנת לעמוד ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות במשק החשמל בשנת 2030, "צריך לעבוד חזק בכל הכיוונים ולאט לאט להגביר".

החלטת המועצה הארצית מעמידה כמה קשיים בפני המשרד והרשות החשמל – ייצור סולרי על גבי שטחים מבונים סובל מחסמים רבים יותר והוא גם משמעותית יקר יותר מסולרי על גבי שדות קרקעיים.

בעשור האחרון, משרד החקלאות לא אפשר קיום ניסויים בדו-שימוש בקרקע חקלאית, לייצור משולב של אנרגיה וחקלאות, מגמה שרק מתחילה להשתנות. בהודעת משרד הפנים, בירכו מרדכי כהן, יו"ר המועצה הארצית, דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון ואדירי על ההחלטה. בדיון הפנימי, כמעט כל המשתתפים העדיפו את החיסכון בקרקע על פני מתן גמישות המבוקשת על ידי משרד האנרגיה ורשות החשמל. עמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות, לפיכך, תהיה קשה יותר וגם יקרה יותר.  

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל: "יש סתירה פנימית צורמת בהחלטת המועצה. ההחלטה קובעת מתן עדיפות לקליטת חשמל ממתקני אנרגיה מתחדשת ברשת ההולכה, שכן זו הדרך היחידה לבטל תחנות כח של גז טבעי. אבל באותה נשימה, היא קובעת עדיפות למתקנים בדו-שימוש ומבנים. ועדות התכנון משתמשות בעדיפות זו ומבטלות תכניות למתקנים סולאריים קרקעיים חדשות לבקרים. בעולם מקדמים גם וגם, והגיע הזמן שנלמד מאחרים שמצליחים. לאנרגיה מתחדשת יש מחיר קרקעי שהמועצה הארצית מסרבת לשלם, ובפועל חוסמת יוזמות ומנציחה את השימוש בגז".

החברה להגנת הטבע: "במשך שנים, נאבקנו למען קידום אנרגיות מתחדשות, שאינן פוגעות בשטחים הפתוחים ובמערכות האקולוגיות. אנו מברכים את המועצה הארצית, על קביעת עקרונות שייתנו עדיפות ברורה לגגות ולמרחב הבנוי ולהגבלת הקמתם של מתקנים קרקעיים, זוללי שטחים. משאב הקרקע נמצא במחסור חריף בישראל, והמערכות האקולוגיות המיוחדות שלה, כולן, נשענות על משאב הקרקע. לכן, גם כשמקדמים אנרגיות מתחדשות, יש להבטיח שהן לא תהיינה על חשבון השטחים הפתוחים".