מדינות העולם נחלקות לכאלו שמתמודדות עם מגיפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות ואלו שחושבות שאפשר פשוט להתעלם מהמצב. ארה"ב, ברזיל וצ'כיה הן שלוש דוגמאות למדינות שרושמות נתוני שיא בהדבקה ובתמותה אבל מתקשות להגיב למשבר.

ארה"ב: חבילות הסיוע נתקעו בגלל  פוליטיקה

ארה"ב היא ללא ספק אחת המדינות שבה הטיפול במשבר הקורונה היה מהגרועים ביותר. אחרי שעברה את השיא של הגל ראשון באמצע חודש יולי, כבר בספטמבר מספר המקרים החדשים חזר לעלות, והוא עומד היום ברמה הגבוהה ביותר שבה היה מאז תחילת המשבר, עם כמעט 140 אלף מקרים חדשים ביום. מעבר לזה, בארה"ב לבדה נרשמו 7.5 מיליון מקרי קורונה, שמהווים חמישית מכלל המקרים העולמיים עד כה, זאת על אף העובדה שבארה"ב חיים רק 4% מאוכלוסיית העולם.

איך המדינה העשירה ביותר בהיסטוריה של העולם כולו נכשלה עד כדי כך בהתנהלות עם המשבר? הרבה מההאשמות הוטחו בנשיא היוצא, דונלד טראמפ, שסירב להכיר בחומרת המגיפה שבועות אחרי ההתפרצות בארה"ב, ואמר בראיון שהוא "אוהב לגרום למחלה להיראות פחות גרועה ממה שהיא" כי הוא "לא רוצה ליצור פאניקה". כל זה בלי להזכיר את העובדה שהוא בעצמו חלה במחלה בתחילת אוקטובר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אבל חלק גדול מקשיי ההתמודדות של ארה"ב עם המגיפה קשורות במאפיינים כלכליים חברתיים שקדמו למשבר הקרורונה. כך למשל, הממשל הפדרלי לא מימן בדיקות קורונה, מה שהאט באופן משמעותי את קצב הבדיקות. בנוסף, התנאים בהם חיים אוכלוסיות עניות, בעלות גישה מוגבלת יותר לשירותי בריאות ולעיתים קרובות ללא יכולת להיכנס לבידוד, הביאו לזינוק במספר החולים. לאמריקאים שחורים יש סיכוי גדול פי שלוש לחלות בקורונה לעומת אמריקאים לבנים, וסיכויים כפולים למות מהמחלה.

בתחילת התפרצות המגיפה נראה היה שממשל טראמפ דווקא מגיב באופן שקול ואחראי למגיפה. כבר במרץ אישר הקונגרס האמריקאי חבילת סיוע חסרת תקדים, שכללה גיבוי לדמי האבטלה, ותשלומים ישירים לאזרחים. אבל שם פחות או יותר העסק נתקע כשלאישור השלב השני של חבילת הסיוע המפלגה הרפובליקנית התנגדה. בינתיים חלק מתכניות החירום שאושרו במרץ פגו כבר בסוף חודש מאי.

ברזיל: חילקו מענקים ואז קיצצו אותם

מלבד ארה"ב, לתקופה היה נדמה שברזיל היא המדינה שמתמודדת באופן הגרוע ביותר עם מגיפת הקורונה. שיא מגיפת הקורונה בברזיל הייתה בסוף יולי, אז נרשמו מעל ל-67 אלף מקרים חדשים ביום, ועד כה מתו בה 148 אלף בני אדם.

ברזיל הפכה לסמל של טיפול כושל במגיפה לא רק בגלל מספרי החולים העצומים, אלא גם ואולי בעיקר בגלל התבטאויותיו של נשיא המדינה ז'איר בולסנרו, שחזר שוב ושוב על הטענה שמדובר ב"שפעת קטנה". כמו טראמפ, גם בולסנרו נדבק בעצמו במחלה וגם הוא התנגד שוב ושוב להטלת הגבלות על המשק הברזילאי.

נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו (צילום: AP Photo/Eraldo Peres)

למעשה משרד הבריאות הברזילאי לא הציג תכנית להתמודדות עם המשבר. במקום זאת, הממשלה הורתה לצבא להתחיל בייצור מוגבר של תרופה בשם הידרוקסיקלורוקין, שלא קיימת כל הוכחה שיש לה השפעה חיובית על חולי קורונה. החלטות על הגבלות, איפה שהוטלו, התקבלו ברמה האזורית והמקומית, ולא ברמת הממשלה הפדרלית.

במישור הכלכלי, הממשלה הברזילאית עשתה, אבל מעט. בתחילת משבר הקורונה החליטה הממשלה לתת מענק חודשי של 116 דולר אמריקאי לכל משק בית שבו המפרנס הראשי מועסק בכלכלה הבלתי פורמלית. מדובר באנשים שלא עבדו באופן מוסדר, ולכן לא זכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי הברזילאי. למעשה, מדובר היה בתחליף לדמי אבטלה במימון המדינה, שרבים בברזיל טענו שאינו מספיק כדי לתמוך במיליוני העובדים העניים בברזיל.

להערכת הממשלה, כ-67 מיליון בני אדם, או 44% ממשקי הבית בברזיל זכו למענקים מהסוג הזה, דבר שלמעשה הוציא מספר גדול של ברזילאים מהעוני שבו היו לפני המגפה. למרות זאת, בגלל שההוצאות הגדולות איימו לפרוץ את מגבלת ההוצאה של ברזיל, הממשלה החליטה לקצץ במענקים החודשיים בחצי, והיום הם עומדים רק על כ-55 דולר בחודש. בכירים בממשל בולסנרו אפילו דחפו לביטול מוחלט של המענקים, דבר שלפי הערכות הממשלה צפוי להחזיר מיליוני ברזילאים לעוני.

ברזיל, למרות הגישה השמרנית, נמנעה ממודל החל"ת ויישמה דווקא מודל של העסקה גמישה. הממשלה אישרה במרץ סדרה של מענקים לעסקים, ביניהם סבסוד שכר עובדים, שאמור לאפשר למעסיקים להפחית את שעות העבודה תוך צמצום הפגיעה בשכר. במקביל, אישרה הממשלה לאורך תקופת הקורונה מספר מענקים מיוחדים שמטרתם תמיכה בענפים שנפגעו במיוחד מהמגיפה.

צ'כיה: פתחו את המשק במהירות ואיבדו שליטה

צ'כיה, כמו ישראל, זכתה לשבחים בתחילת משבר הקורונה, תודות לפעולות המהירות והאפקטיביות שביצעה ממשלתה כבר בחודש מרץ. עם זאת, בחודש אוקטובר כבר נרשם במדינה שיא של מעל ל-15,000 מקרים חדשים ביום, יחד עם שיעורי התמותה הגבוהים בעולם. אז מה השתבש?

צ'כיה הייתה אחת המדינות הראשונות לסגור את גבולותיה בחודש מרץ. הממשלה הצ'כית הטילה במהירות יחסית הגבלות על התקהלות וחובת עטיית מסכה בכל מרחב ציבורי. הממשלה גם קבעה הגבלות חמורות על המשק, ופיצתה את העסקים שנפגעו במענקים. הצ'כים אפילו אימצו את המודל הגרמני, שאיפשר לעסקים שיכלו להמשיך לפעול למרות ההגבלות להעסיק את עובדיהם בשעות גמישות, מבלי לפגוע להם בשכר. לתקופה ארוכה, צ'כיה נראתה כמו סיפור הצלחה.

אבל ההצלחה בבלימת מספר המקרים החדשים גרמה לראש הממשלה הצ'כי אנדריי באביס לתחושת ביטחון מטעה. תחת לחץ מגורמים רבים באופוזיציה ובמשק, עד לסוף יוני, באביס הסיר כמעט את כל ההגבלות. וצ'כיה חזרה לפעילות משקית כמעט רגילה, עם מספר נמוך של מקרים חדשים.

הזינוק במספר החולים קרה תוך כחודש. באוגוסט מספר החולים החדשים כבר חזר לעלות באופן משמעותי, ובספטמבר הגידול יצא מכלל שליטה. בחודש שעבר, לפני שמספר המקרים החדשים התחילו לרדת שוב, צ'כיה הייתה המדינה במצב הגרוע ביותר בעולם- אחרי ארה"ב.

נכון להיום, מתו 5,323 צ'כים מהמגיפה. הירידה הדרמטית במספר החולים קרתה תודות לסגר מלא נוסף אליו נכנסה המדינה לפני כשלושה שבועות. עם זאת, על אף הסגר, שיעור הבדיקות החיוביות עומד על 30%! שיעור גבוה במיוחד.