הרשתות החברתיות מוצפות בפוסטים של בעלי מקצוע המציעים שירותים מגוונים, אבל לא בכל יום נתקלים בגאווה מקצועית כמו זו של אריאל איזנקוט. כך הוא כתב בשבוע שעבר (בפייסבוק) בשם בנו הצעיר:

"היום הגננת שאלה אותי, 'נועם, מה תרצה להיות שתהיה גדול?' עניתי 'אינסטלטור'. הגננת הייתה המומה. 'נועם, אתה לא רוצה לעבוד במחשבים או להיות טייס?' עניתי לה: 'לא. אני רוצה להיות אינסטלטור. אינסטלטור צעיר, הגון, מקצועי, ואמיתי כזה, שאומר מחיר מראש. שמחזיר את השם הטוב למקצוע. ששמח לעזור בכל בעיה ושאלה וזמין 24/7 וגם חוזר אם התקלה לא נפתרה. אני, כמו כל התינוקות חולם להיות כמו אבא שלי…"

קשה להישאר אדישים לטקסט כזה, אבל קשה לתפוס את האינסטלטור. גם כשהוא מתפנה סוף סוף לשיחה קצרה בשעת ערב, הידיים שלו חייבות להיות עסוקות. "רק רגע", הוא אומר, "אשים את האזנייה כדי שיהיה לי יותר נוח לדבר, אני בדיוק בבישולים".

***

איזנקוט (33), "אשדודי במקור", תל אביבי בהווה, מספר שתמיד אהב "להתעסק" בדברים. "מגיל 3 כבר הייתי מפרק ומרכיב צעצועים. פותח, מוציא הכל ומרכיב חזרה". בגיל 12 כבר התנסה, לדבריו, בעבודה בענף הבנייה. "לא בגלל שהייתי צריך. תמיד אהבתי לעבוד וחיפשתי להשתלב במה שמתאים לי, וזה מה שהתאים לי. לא הייתי ילד שהשתלב טוב במסגרות של הלימודים. תמיד הרגיש שמהלימודים לא יצא לי שום דבר בחיים, כי בכל מקרה לא אלך ללמוד באוניברסיטה כמו כולם. הרגשתי שזה לא בשבילי. תמיד הרגשתי שבשביל להצליח אתה לא צריך לעשות איזה תואר".

והעסיקו אותך בגיל 12?
"כן. מסתבר שכן. הייתי שובר מקלחות, מרים שקי מלט. את יודעת, הכל שחור כזה. התחלתי מלמטה".

לאינסטלציה הגיע בגיל 17, "בשביל השלמת ידע. חשבתי שבסוף אלך לבנייה, אבל הבנתי שיש בזה הכנסה טובה ונשארתי. עבדתי אצל אינסטלטור שהוא אחד התותחים".

אצל "התותח" למד את רזי המקצוע. "זה לא שהוא לימד, זה שאני התעקשתי ללמוד. בסופו של דבר הוא לקח אותי כפועל. לא הסתכלתי על העבודה כ'בוא נסיים את היום'. הגעתי בתור מישהו שמסתכל על מה שהוא עושה וחושב על זה גם בבית. בשביל להיות אינסטלטור טוב אתה צריך להיות בן אדם שמבין טכניקה, שמבין איך המערכת בנויה".

***

בגיל 18 הרגיש בטוח בידע שצבר ופתח עסק עצמאי. אחרי כמה שנים טובות במקצוע הוא מאמין שהתכונות החשובות ביותר לאינסטלטור הן מקצועיות, יושר ואמינות (לא בהכרח בסדר הזה). "יש הרבה רמאים בתחום", הוא אומר, "האתגר הוא להציג פנים יפות למקצוע".

בפוסט נוסף בשם בנו, כתב בשנה שעברה:
"היום אבא לקח אותי לים, והסביר לי  על חשיבות המילה "אמון", אמר שחשוב לסמוך על בני אדם גם אם יכול להיות שנתאכזב. הוא נתן לי דוגמה שהוא שמח שהרבה מחברי הקבוצה הזאת נותנים בו אמון ומזמינים אותו למרות השם הרע שנהיה למקצוע, ועוד יותר שמח שבסוף הם מרוצים וממליצים לאחרים. זה היה שיעור חשוב מאוד, אני מחכה לשיעור הבא עם אבוש. אני מקוה שיום אחד יתנו אמון גם בי".

מה הדבר שאתה הכי אוהב בעבודה?
"שאני טוב בה. זה הכל. ושאני יכול לעזור לאנשים. האמת, הסיפוק הכי גדול שלי הוא כשאני עוזר לזקנים, לניצולי שואה, אנשים שאין להם כסף. אם אני שומע על מישהו כזה אין לי בעיה לבוא לעשות בחינם".

מה אנשים לא יודעים על אינסטלטורים?
"וואי, מאיפה נפלת עליי עם השאלה הזאת. מה הם לא יודעים על אינסטלציה? שזה מקצוע מורכב. כל בעיה היא אתגר. המורכבות של פיצוץ צינור כזה או פיצוץ כזה, זה משהו אחר לגמרי. סתימה יכולה להיות מאד קלה ומאוד מורכבת".

למרות שהוא מתעסק גם בביוב, המילה "מגעיל" מעליבה אותו. "מה זה מגעיל? זה מגעיל אותך. אני נהנה מהמגעיל הזה. ברור שיש דברים שמגעילים אותי, אבל אין מה לעשות. אחרי המקלחת אני ואת שווים".

ונועם, הבן שלך, כבר רוצה להיות אינסטלטור?
"הוא רק בן שנתיים כפרה", הוא אומר בצחוק, "אבל אני קולט עליו שהוא גם ילד כזה טכני. זה הגנים שלי, מה לעשות".