23.5 אלף מדורשי העבודה, מתחילת משבר הקורונה, הם יוצאי אתיופיה. פי 22 מחלקם היחסי באוכלוסייה. כך עולה מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו לרגל חג הסיגד המצוין היום (ראשון). הנתונים מתייחסים לישראלים שנולדו באתיופיה, ולא לבני העדה שנולדו בישראל.

העולים מאתיופיה מהווים 2% מכלל דורשי העבודה החדשים שנרשמו בשירות התעסוקה מחודש מרץ ועד אוקטובר, 1.12 מיליון בני אדם בסך הכול. בישראל חיים כיום כ-87 אלף ילידי אתיופיה המהווים כ-0.09% מאוכלוסיית ישראל.

בני 50-35: נפגעו יותר, חזרו יותר לעבודה

בקרב קבוצת הגיל המשמעותית ביותר בכוח העבודה, מבחינת מספר כמו גם ותק וניסיון, 50-35, נרשם פער ממוצע של 9.5% במספר דורשי העבודה בקרב עולי אתיופיה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בחודשים מרץ עד אוקטובר.

לצד זה, קבוצת גיל זו מהווה שיעור משמעותי יותר בקרב החוזרים לעבודה בקרב עולי אתיופיה מאשר באוכלוסייה הכללית. בחודש אוקטובר בני 50-35 היוו 47.6% מכלל החוזרים לעבודה בקרב עולי אתיופיה,  לעומת 34.2% באוכלוסייה הכללית.

גם שיעור המתפטרים בקבוצה זו בקרב עולי אתיופיה גבוה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בקבוצת גיל זו. ביוני, למשל, עמד שיעורם על 16.1% לעומת 8.8% באוכלוסייה הכללית. שירות התעסוקה מעריך כי הפער עשוי לנבוע מכך שעולי אתיופיה עובדים בשיעורים גבוהים יותר בענפי תעסוקה שנפגעו יותר ממשבר הקורונה.

נשים נפגעו יותר, גם בהשוואה באוכלוסייה הכללית

נשים היוו את רוב דורשי העבודה בקרה העולים מאתיופיה מאז פרוץ המשבר, בדומה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, שיעור הנשים ילידות אתיופיה בקבוצה זו גבוה יותר משיעור הנשים דורשות העבודה באוכלוסייה הכללית. בספטמבר היוו נשים בגילאים 50-35 68.7% מדורשי העבודה בקרב עולי אתיופיה, ובאוכלוסייה הכללית היוו נשים בגילאים אלה 62% מדורשי העבודה.

גם בחודש מרץ, תחילת המשבר, נרשם פער דומה, כשנשים היוו 63.2%  מדורשי העבודה ילידי אתיופיה, לעומת 56.7% באוכלוסייה הכללית.

בחודש ספטמבר 35% מקרב דורשי העבודה החדשים בקרב עולי אתיופיה היו במשלח היד של מטפלים בילדים וסייעי הוראה, עלייה של 15% לעומת חודש מרץ (כ-20%). מקצועות בולטים נוספים שנפגעו בקרב עולי אתיופיה בני 35-50 מאז פרוץ המשבר הם מוכרים בחנויות ועובדי הניקיון.