940.3 אלף דורשי עבודה היו רשומים בשירות התעסוקה בסוף אוקטובר, ירידה של 5.6% מתחילת החודש, אז עמד המספר על 995.7 אלף כך על פי דו"ח 'דופק שוק העבודה שפרסם היום (ראשון) השירות. את הירידה הסבירו מחברי הדו"ח בכניסתן לתוקף של הקלות על המשק בשבועיים האחרונים של החודש. ירידה נרשמה גם במספר היוצאים לחל"ת, שהיוו באוקטובר 63.6% מכלל דורשי העבודה לעומת 65.3% בספטמבר.

סך הכל נרשמו באוקטובר 108.5 אלף דורשי עבודה חדשים. פחות מחצי ממספר הנרשמים בספטמבר, 249.5 אלף. מדובר גם במספר נרשמים נמוך מאשר באפריל,  החודש השני של הסגר הראשון, שעמד על 182.7 אלף. עם זאת, ציינו בשירות כי מדובר עדיין במספר שש-ספרתי גבוה.

על פי הדו"ח, 71% מדורשי העבודה החדשים שנרשמו באוקטובר עשו זאת על רקע יציאה לחל"ת. מנגד, היוצאים לחל"ת היוו 89.6% מסך החוזרים לעבודה. 16.1% מדורשי העבודה באוקטובר היו דורשי עבודה שפוטרו, בעוד קבוצת המפוטרים היוותה מיעוט מבין אלו שחזרו לעבודה (6.8%). נתון זה מצביע על כך שליוצאים לחל"ת סיכוי גבוה הרבה יותר להשתלב חזרה בשוק העבודה מאשר למפוטרים.

עוד מפרסם השירות התעסוקה כי, לפי נתוני הלמ"ס, בספטמבר 2020 עמד מספר המשתתפים הכללי בכוח העבודה על 4.075 מיליון איש, ירידה של 1.2% בהשוואה לחודש אוגוסט.

במקביל למספר הגבוה של דורשי העבודה, בעקבות הגל השני חלה ירידה במספר המשרות הפנויות, ובחודש ספטמבר היו 54.3 אלף משרות פנויות (לעומת 59.0 אלף משרות בחודש אוגוסט).

שיפור, זמני ככל הנראה, בחזרה לעבודה

כ-91.4 אלף בני אדם דיווחו באוקטובר על חזרה לעבודה, מרביתם עם תום הסגר, יותר מפי שניים מהמספר בספטמבר, כ-35.5 אלף.  המשמעות היא כי על כל אדם שחזר לעבודה באוקטובר, נרשמו בו מנגד כ-1.2 דורשי עבודה. זהו פער נמוך משמעותית בהשוואה לספטמבר, אז היו 7 דורשי עבודה חדשים על כל חוזר, ואף מאפריל, 3.4 דורשי עבודה חודשים על כל חוזר.

(מתוך דוח חודשי דופק שוק העבודה אוקטובר של שירות התעסוקה)

באוקטובר חזרו לעבודה 25.5% מכלל הנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר-אוקטובר,  נותן בולט בהשוואה לאפריל, אז חזרו רק 5.5% מנרשמי מרץ-אפריל. על פי שירות התעסוקה, נראה שהמשק הישראלי לומד להתאושש מהר יותר ממצבי סגר. העלייה המחודשת בתחלואה, ציינו, צפויה לשוב ולהשפיע על שוק העבודה, עלולה לעכב את חזרתם של נפגעי הגל השני ואת אותם דורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה גם בחודשים הקודמים.

ממשיכה מגמת האבטלה בקרב צעירים, הנשים מתאוששות.

באוקטובר נמשכה העלייה במספר דורשי העבודה של קבוצת הצעירים, עד 34, לעומת עלייה בשיעור החוזרים לעבודה בגילים מבוגרים, 54-35 ו-55 ומעלה.

שיעור הרישום בקרב קבוצות הגיל הצעירות היווה 52.6% באוקטובר (לעומת 49.9% בספטמבר). לעומת זאת, קבוצת הגיל 54-35 (41.9%) וצעירים עד גיל 34 (42.2%) הן קבוצות הגיל שחזרו לעבודה במספר הגבוה ביותר.

עוד עולה מהנתונים כי בקרב שתי קבוצות המבוגרים,54-35 ו-55 ומעלה שחזרו לעבודה הייתה עלייה של כ-3% במהלך אוקטובר לעומת ספטמבר. בקרב בצעירים נרשמה ירידה בשיעור דומה.

אחרי שבספטמבר נרשם הפער המגדרי הגדול ביותר מבין מבין חודשי המשבר (62.4% נשים מול 37.6% גברים), במיוחד עקב השבתת מערכת החינוך, באוקטובר הפער הצטמצם. עם זאת, שיעור הנרשמות כדורשות עבודה נותר גבוה משיעור הנרשמים, ביחס של 55.6% מול 44.4%. לשם השוואה, אפריל בלט בכך שהוא היה החודש היחיד בכל תקופת המשבר עם יותר נרשמים גברים כדורשי עבודה.

חודשי הסגר השני התאפיינו גם בשיעור ניכר של נשים מבין החוזרים לעבודה: 63.1% בספטמבר ו-64.2% באוקטובר. נתונים אלה לא מזכירים את שיעורי החזרה של נשים לעבודה בשני חודשי הסגר הראשון, אך קרובים לנתון מחודש מאי, שבדומה לשני חודשי הסגר השני, אירעה בו חזרה של מערכת החינוך לפעילות לאחר השבתה.

צניחה בחזרה לעבודה בקרב ערבים וחרדים

היהודים הלא-חרדיים היו הקבוצה הבולטת ביותר בין דורשי העבודה בחודש אוקטובר, והיוו 74.0%. מדובר בירידה משמעותית לעומת ספטמבר, אז עמד הנתון על 78.9%.

לעומת זאת, שיעור הנרשמים מהאוכלוסיות החרדית והערבית היה נמוך בסגר השני לעומת הסגר הראשון. בניגוד לחודש אפריל, בו היה שיעור הנרשמים כדורשי עבודה מהאוכלוסייה הערבית גבוה במיוחד (24.3%), באוקטובר עמד שיעור הנרשמים הערבים על 19.2%, נמוך אף משיעור הערבים בגילאי העבודה.

על פי מחברי הדו"ח, נתונים אלה מחזקים את ההערכה כי הגל השני מאופיין ברישום קבוצות אוכלוסייה חזקות יותר ביחס לנרשמים בגל הראשון.

(מתוך דוח חודשי דופק שוק העבודה אוקטובר של שירות התעסוקה)

בקרב יהודים לא-חרדיים שיעור החזרה לעבודה עלה במ-72% בספטמבר ל-79.5% באוקטובר. לעומת זאת, שיעור האוכלוסייה הערבית שחזרה לעבודה עמד על 13.1% בלבד, ירידה של 4.6% בהשוואה לספטמבר.

שיעור החזרה ירד משמעותית גם בקרב האוכלוסייה החרדית ועומד היום על 7.3%, ירידה מהשיא של 10.3% שנרשם בספטמבר. דבר הנובע בעיקר, להערכת שירות התעסוקה, מהחזרה של מערכות החינוך החרדית ב-א' באלול.

ירידות משמעותיות בשיעורי האבטלה בערים חרדיות

הערים עם שיעור דורשי עבודה הגבוה ביותר הן אילת (41.2%), ביתר עילית (37%) ונצרת (30.5%). שירות התעסוקה מדגיש כי אילת, שבמהלך הקיץ חזרה לפעילות בעצימות גבוהה, חזרה זה החודש השני להיות בראש הרשימה. על פי אנשי השירות,תחילת החורף מחייבת מתן מענה מתאים לדורשי העבודה הרבים בעיר המנותקים מאפשרויות הכנסה אחרות.

בהמשך למגמה בחודשים הקודמים, היישובים הערבים והחרדים עדיין נמצאים בראש הרשימה. למרות זאת, כל היישובים רשמו ירידות בשיעור האבטלה באוקטובר לעומת ספטמבר. הערים בהן נרשמו הירידות המשמעותית ביותר הן מודיעין עילית (5.8%), ביתר עילית (4.3%), בני ברק (3.2%) ובית שמש (2.3%).

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: "אנו בעיצומה של התחלת קיבוע תרבות אבטלה שעלולה ללוות אותנו שנים ארוכות אם לא נמצא לה פתרונות. אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להחיל את המודל הגרמני או הקנדי של החל"ת הגמיש, שיאפשר חזרה של מאות אלפי עובדים למעגל העבודה, ובעיקר, ישמר את הקשר בין המעסיק לעובד, וימנע הרחבת פיטורי עובדים של היוצאים לחל"ת".

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "סימנים מעודדים להתאוששות המשק באוקטובר, אך גם כעת עם הימשכות המשבר אנו עלולים לראות אנשים רבים שייכנסו לאבטלה כרונית. חובה על כל גורמי התעסוקה לנקוט בצעדים שיסייעו לעסקים ולעובדים להתמודד טוב יותר עם המשבר, לחזק את הכישורים והמיומנויות על מנת להשתלב חזקים יותר בשוק העבודה".