דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ז בשבט תשפ"ב 18.01.22
12°תל אביב
  • ירושלים
  • 12°תל אביב
  • 11°חיפה
  • 11°אשדוד
  • באר שבע
  • 11°אילת
  • טבריה
  • צפת
  • 10°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
נגיף הקורונה

יוצאים מהסגר / לעצור את הסגר השלישי בזמן: אלו ההמלצות של מומחי בריאות הציבור לקבינט הקורונה

הגברת אכיפה למניעת התקהלויות, הרחבת היקף הבדיקות, ופתיחה זהירה של מערכת החינוך | פרופ׳ ארנון אפק: ״כל צעד שיעלה את התחלואה חייב להיות במקביל לצעדים שיורידו אותה״

ממילא בירושלים. ״שגרת קורונה עד לחיסון״ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
דפנה איזברוך

צוות המומחים המייעץ לפרויקטור הקורונה מפרסם נייר עמדה שכולל מספר צעדים מידיים לצמצום התחלואה. ההמלצות שפורסמו עם כינוס קבינט הקורונה אתמול (ראשון) כוללים את הגברת האכיפה והרחבת הבדיקות וההסברה. למרות הסיכונים, הם ממליצים על חזרה זהירה של מערכת החינוך.

המלצות המומחים מגיעות על רקע של תקיעות במאבק בקורונה. לראשונה מאז הסגר השני, מדד מקדם ההדבקה (R) עלה אתמול מעל 1 – מצב המעיד על עלייה צפויה בתחלואה. עליית המדד הקפיאה גם את תכנית היציאה מהסגר. למרות זאת, הממשלה לא קיבלה בשבועיים האחרונים החלטות על צעדים לעצירת התחלואה. לאחר ימים של דיונים ההצעה להטלת סגר לילי ירדה מהפרק, והיוזמה להגדלת הקנסות נתקעה בוויכוחים בתוך הקואליציה.

ייתכן שהבשורות המעודדות על החיסון למחלה, שיגיע לישראל בעוד מספר חודשים, השכיחו את הצורך לנהל שגרת קורונה עד אז, ולשמור על מספר נדבקים נמוך. רק לפני חודשיים בתי החולים קרסו מעומס הטיפול בחולי קורונה וישראל נכנסה לסגר של חמישה שבועות. המומחים מזהירים שללא נקיטת צעדים עכשיו, המצב הזה עלול לחזור על עצמו.

המומחים קראו להציב "יעד בלתי מתפשר" של אפס אירועים המוניים. כדי להגיע אליו, הם המליצו להרחיב את סמכות האכיפה של הרשות המקומית ולכוון אליה תקציבים ותמריצים כלכליים, להעלות את הקנס לקיום אירוע המוני ל-30,000 לפחות ולקנס את המארגנים, את בעל השטח בו התקיים האירוע, ואת הרשות המקומית בה התקיים האירוע. המלצה נוספת היא פרסום תחקירים אפידמיולוגיים של אירועים המוניים שגרמו להידבקות ולמוות מקורונה, לצורך הסברה.

"כל צעד שיעלה את התחלואה חייב להיות במקביל לצעדים שיורידו אותה"

"כרגע, כל צעד שיעלה את התחלואה חייב להיות במקביל לצעדים שיורידו את התחלואה, כי אחרת אנחנו נוביל ישירות לסגר שלישי," אומר פרופ' ארנון אפק, סגן מנהל בית החולים שיבא בתל השומר, וחבר בצוות המומחים המייעץ לפרויקטור הקורונה. "זה אתגר מאוד קשה, כי יש הרבה מאוד גורמים שכולנו רוצים לפתוח. התלמידים מתקשים בשיטת הזום ואנחנו רוצים לאפשר להם למידה פנים מול פנים, באופן זהיר ככל הניתן. ועולמם של בעלי החנויות חרב עליהם. לכן, צריך צעדים לצמצום התחלואה לצד צעדי פתיחה."

פרופ' ארנון אפק (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פרופ' אפק מסמן את מניעת ההתקהלויות וההתכנסויות כאתגר מרכזי, ולא פוסל אפילו סגר לילי. "בין אם מדובר בחתונות, לוויות, או מסיבות, בכלל המגזרים, ההתקהלויות הובילו אותנו לסגר שני, והן יובילו אותנו לסגר שלישי אם לא נצמצם אותן. כאן נדרשת בעיקר אכיפה, וממשלת ישראל צריכה למצוא את הדרכים הישימות לאכוף את איסור ההתכנסות, בין אם זה סגר לילי, בקנסות, בהעברת משאבים לרשויות המקומיות, בהסברה ובמנהיגות ובדוגמה אישית. אני לא חושב שמישהו בעד עוצר לילי, אבל אם בעזרת עוצר לילי משטרת ישראל תצליח לאכוף את איסור ההתקהלויות, אז אני מבין את הרצון בכך. רק צמצום התקהלויות יוריד את התחלואה".

מערכת החינוך: "למצוא פתרונות שמאפשרים למידה תוך מזעור הסיכון"

עקב השהיית תכנית היציאה מהסגר, חזרת שכבות גיל נוספות לבית הספר מעבר לכיתות ה'-ו' נדחתה, והם ממשיכים בלמידה מרחוק בלבד. לפי מומחי בריאות הציבור, הם חייבים לחזור ללימודים. "השאלה היא איך לפתוח את מערכת החינוך, לא האם לפתוח", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "צריך למצוא פתרונות שמאפשרים למידה תוך מזעור הסיכון."

חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור (צילום: האוניברסיטה העברית)

לדברי לוין, הסיכון הכרוך בפתיחת מערכת החינוך שווה את הסיכונים האמיתיים הקיימים. "מצד אחד, ייתכנו הדבקות ואף התפרצויות במערכת החינוך, במיוחד בקרב בני נוער. מצד שני, סגירת ילדי כיתות ה' עד י"ב בבית גורמת לנזק בריאותי וחינוכי חמור." גם פרופ' רונית קלדרון מרגלית, מומחית לאפידמיולוגיה באוניברסיטה העברית, אומרת ש"צריך להתקדם עם פתיחת בתי הספר לפני פתיחת קניונים".

לפרופ' לוין יש המלצות לאופן פתיחת בתי הספר. "עדיף ככל האפשר ללמוד בחוץ, ואם בפנים אז בכיתה מאווררת, גם אם דורש חימום או לבוש מתאים. באזורים שיש בהם תחלואה, צריך ליצור תמריצים לבדיקת הצוות והתלמידים בסקרים שיטתיים. השמירה על קפסולות חשובה מאוד, מכיוון שכל ערבוב מגדיל משמעותית את הסיכון להתפרצויות."

"צריך להשקיע בפתרונות, מתוך הבנה שהקורונה איתנו לפחות עד הקיץ הקרוב. ככל שנשכיל לפעול בשיתוף פעולה של כלל הגורמים: הילדים, ההורים, המורים, המנהלים, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, כך נוכל למצוא פתרונות מקומיים."

לוין מחדד כי "המטרה שלנו צריכה להיות אפס התפרצויות, ולא אפס הדבקה. ברגע שנבין זאת, נוכל לתכנן בהתאם מדיניות מקומית מושכלת. הערכה מעצבת של כל החלטה חיונית לתהליך מתמיד של שיפור".

"אנחנו יודעים מה צריך לעשות, והדברים לא נעשים"

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בוועד איגוד רופאי בריאות הציבור, הסכים שצריך להגביר את אכיפת איסור ההתקהלויות. "אנחנו יודעים מה צריך לעשות, והדברים לא נעשים. אנחנו לא מספיק אוכפים את איסור ההתקהלויות." לצד הגברת האכיפה, נדרשת לדבריו הגדלה דרמטית במספר הבדיקות שנערכות, בין היתר באמצעות בדיקות סקר בגני הילדים.

נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון (צילום: יח"צ)

פרופ' אפק מדגיש כי "אין פה שום דבר חדש. הכללים להתמודדות עם מגפות, עד שיהיה חיסון מתאים, הם ריחוק חברתי, מסכות, ומניעת התקהלויות."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!