רשות החשמל פרסמה אתמול (ראשון) החלטה שמגבילה את הנתח המקסימלי שיכול להחזיק יצרן פרטי בודד בתחנות הכוח בישראל. המטרה: להקטין את הסיכוי לניפוח מחירי החשמל על-ידי היצרנים הפרטיים, תופעה שהתרחשה בעבר בארצות הברית לדוגמה.
לפי נוסח ההחלטה, "ההערכה המקובלת היא שבמשק בו 20% רזרבה מעל שיא הביקוש, החזקה בלא יותר מ-20% תמזער את היכולת של היצרנים להשפעה על המחיר", כשבמקביל מצוין כי "קביעת סף נמוך יותר מ-20% עשויה להגביל שחקנים קיימים מלהתמודד על הקמת תחנות חדשות. מיעוט המתמודדים עשוי להביא להתייקרות המחיר המוצע בהליכים תחרותיים". על מנת להיכנס לתוקף, ההחלטה טעונה תיקון תקנות על-ידי שר האנרגיה ואישור בוועדת הכלכלה.
לקח מפרשת אנרון
במסמך נכתב כי "הניסיון הנצבר בעולם, בדגש על המשבר בקליפורניה בשנת 2001, מלמד שאכן קיים חשש שיצרנים ינצלו כוח שוק להעלאת המחיר". בקליפורניה ניצלו יצרנים פרטיים את הליכי הדה-רגולציה כדי לנפח את מחיר החשמל, תוך יצירת מחסור בחשמל שהביא גם לאירועי עלטה גדולים.
על קו הזינוק: עידן עופר
עידן עופר שולט בחברת OPC המחזיקה בשתי תחנות כח פעילות, במישור רותם ובחדרה, עם אישור להקים תחנה שלישית סמוך לצומת פלוגות בנגב. סך ההספק בשלושתן הוא כ-800 מגה-ואט. על השולחן נמצאות גם תכניות לא מאושרות להרחבת תחנת רותם ב-530 מגה-ואט, ו-800 מגה-ואט בחדרה. במקביל, לעופר יש שליטה גם בכי"ל (230 מגה-ואט) ובבז"ן, לה תכנית להקמת תחנה משלה (135 מגה-ואט) ששרויה בקושי תכנוני לאור חוסר הודאות לגבי עתיד מתחם בז"ן במפרץ חיפה.
חברת OPC גם זכתה בחוזים בלפחות 25% ממקטע שוק התחנות הקטנות, לפי מכרז אחר שפרסמה רשות החשמל לתחנות כאלו. OPC השתמשה בכוח השוק בו היא מחזיקה בזכות חוזה הגז הזול עליו חתמה מול חברת אנרג'יאן כדי לחתוך במחירי תחנות הכוח הקטנות ולשמור על רווחיות נאה. הגז צפוי להגיע, לכל המוקדם, בסוף שנת 2021 מהמאגרים "כריש" ו"תנין".
יש עוד דרכים לעשות מניפולציה
ההחלטה לא מפרטת כיצד מוגדר שחקן בשוק, לרבות במקרה של עידן עופר, בו אחזקותיו במספר תחנות כוח נעשות בשרשור דרך חברות שונות. בהחלטה מובלעת ההנחה שנתח האחזקה בשוק הוא הגורם שמאפשר לבצע מניפולציות בשוק תחרותי. למעשה, יש מגבלות נוספות, דוגמת מגבלת רשת ההולכה, שמונעת מתחנה אחת להתחרות בתחנה רחוקה ממנה גיאוגרפית, כך שגם באחזקה נמוכה באחוזים יש סבירות להיווצרות של מונופול נקודתי לתחנת כוח. עד היום, תעריף הייצור של חברת החשמל היווה בפועל מחיר מקסימום לחשמל במשק. ככל שחברת החשמל תמכור תחנות כוח, האפקט הזה יתפוגג.
בהחלטה הזו מודה רשות החשמל כי הפרטת ייצור החשמל, שנועדה לכאורה להוזיל את החשמל, עלולה גם לייקר אותו. עד כה, עיקר היכולת של יצרני חשמל פרטיים להוריד מחירים לעומת התעריף של חברת חשמל, נעוצה בעובדה שהם חתמו על הסכמי רכישת גז זולים יותר מחברת החשמל. הממשלה עיגנה את הפער במחירי רכישת הגז באמצעות מתווה הגז של משנת 2015, שהגן על יצרנים פרטיים, אבל לא התערב במחירי הרכישה של חברת החשמל.
פרופסור אשר טישלר, מומחה למשק החשמל אמר בעבר ל'דבר' כי "במשק שמבוסס על מספר קטן של תחנות כוח, אין יתרון תחרותי אמיתי ליצרן פרטי על המונופול לאומי".
מגבלה גבוהה באנרגיות מתחדשות
טישלר בכל זאת תומך בהפרטת הייצור, על בסיס חזון אחר לחלוטין, שלא נעוץ בתחרות מוגבלת בין מספר תחנות כוח גדולות, אלא "משק חשמל עתידי בו ייצור חשמל מבוזר בין עשרות אלפי יצרנים".
החלטת הרשות קובעת מגבלת החזקה גבוהה מאוד של 60% בתחום המצומצם יחסית של טורבינות הרוח. זאת, "על מנת להבטיח שבשוק יפעלו מספר שחקנים ובכל מקרה יותר מיצרן אחד. אחוז ההחזקה לא נקבע על ערך נמוך יותר על מנת שלא יצור חסם להתפתחות תחום הרוח בישראל".
בתחום מתקני אגירה שאובה (הפקת חשמל מהזרמת מים מבריכה גבוהה ובריכה נמוכה בשעות שיא הצריכה ושאיבתם בחזרה בשעות השפל), נקבעה מגבלה לאחזקה במתקן בודד.
