הפיקוח על הבנקים פרסם היום (שני) סקירה חצי שנתית של מצב הבנקים והסיכונים המרכזיים ליציבות המערכת הפיננסית בעקבות משבר הקורונה. מהדו"ח עולה כי משבר הקורונה אמנם פגע ברווחי הבנקים, אבל נותר להם מרחב ביטחון משמעותי שצפוי למנוע את ערעור היציבות של המערכת כולה.

הפיקוח על הבנקים ערך בחודש מאי מבחן חוסן למערכת הבנקאית, במסגרתו בחן את ההשפעות של החרפת משבר הקורונה על היציבות הפיננסית. המבחן נועד לאתר מוקדי סיכון למערכת הבנקאית, לבחון את יכולת המערכת הבנקאית להמשיך ולהעמיד אשראי בתקופת המשבר ולהוות "כלי מסייע לקבלת החלטות בדבר הצעדים הנדרשים בראי המערכת הבנקאית לשם תמיכה ושיקום המשק", לשון בנק ישראל.

על פי הדו"ח, התשואה על ההון בקרב הבנקים היא הנמוכה ביותר מאז 2008, אז הכה המשבר הפיננסי את המערכת הבנקאית העולמית. הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים ירד בכ-62% במחצית הראשונה של שנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. על פי הפיקוח על הבנקים, אחת הסיבות המשמעותיות לירידה ברווחים היא עלייה דרמטית בהוצאות להפסדי אשראי, שכוללים גם הפרשות יזומות: ההוצאות להפסדי אשראי עלו ב-375% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019.

עוד מציינים בפיקוח על הבנקים כי ההכנסות מריבית ירדו על אף העובדה שהביקוש לאשראי גדל בחודשים האחרונים. הסיבה לכך היא הירידה בשיעור הריביות הממוצעות, כתוצאה מאשראי בערבות ממשלתית ועלייה בשיעור המשכנתאות בהרכב הנכסים של הבנקים. פער הריביות (הפער שבין הריבית הממוצעת על הלוואה לריבית הממוצעת על פיקדון) ירד בתקופת הקורונה ועמד במחצית הראשונה של 2020 על 2.74 אחוז.

מהדו"ח עולה עלייה בביקוש למשכנתאות, אך גם הקפאה בתשלומים על משכנתאות בסכום של מעל 40 מיליארד שקלים. למעשה, מדובר בסוג ההלוואות היחיד שגדל בזמן משבר הקורונה, וחלק ניכר ממנו נמצא בהקפאת תשלומים. במאי, חודש השיא של המשבר,  היו 25% מתיקי המשכתנאות בהקפאת תשלומים, ובחודש יולי ירד שיעור זה ל-12%. עם זאת, הסיכון לבנקים מהקפאות תשלומים אלו נותר נמוך, בשל השווי הגבוה של הנכס שעומד בבסיס ההלוואה.