נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של 2020, שפורסמו היום, הם בהחלט הוכחה להחלטות נכונות שהתקבלו פה, כפי שטען ראש הממשלה בציוץ. התאוששות המהירה התאפשרה בזכות תכנית ההגנה שסיפקה הממשלה לכיס של מיליון עובדים בישראל, בחל"ת ובמענקים. הבעיה היא שכרגע אין תוכנית מתאימה שתביא לתוצאות דומות גם אחרי הסגר השני.

הסגר הראשון פגע בישראל באופן קל יחסית למדינות אחרות, והמשק הישראלי נהנה מהתאוששות חזקה יחסית בין שני הסגרים. ישראל אמנם סבלה מירידה של 28.7% בתוצר בעקבות הסגר הראשון, הירידה החדה ביותר שנרשמה אי פעם בישראל, אבל המצב במרבית המדינות העשירות האחרות היה גרוע בהרבה. ארה"ב, למשל, סבלה מירידה של כ-33%, וגרמניה סבלה ירידה של 34.7%.

ישראל גם נהנתה מהתאוששות חזקה לעומת אותן המדינות. המשק הישראלי התאושש ב-8.4% ברבעון השלישי, לעומת 8.2% בגרמניה ו-7.4% בארה"ב. העובדה שחלק מהמדינות נהנו מהתאוששות מרשימה יותר לא צריכה להדאיג את ישראל. כשנופלים רחוק יותר יש יותר לאן לעלות. ישראל היא אחת המדינות שבסופו של הרבעון השלישי של השנה נפגעו באופן הקל ביותר.

מבט אל תוך נתוני הצמיחה מגלה כי הצריכה הפרטית הייתה מנוע מרכזי להתאוששות המהירה. העובדה שבסיום הסגר הישראלים חזרו לקניות שלא היו יכולים לעשות בזמן הרבעון השני. ההוצאה למוצרים בני קיימא (רהיטים, מכשירי חשמל וכו') עלתה בכמעט 38% לעומת הרבעון של הסגר. גם קניות של מוצרים קטנים יותר כמו לבוש והנעלה עלו בכ-23%, והחזרה ליציאה לבתי קפה וחופשות בחודשים שבין הסגרים תרמה לכך שההוצאה על שירותים הכפילה את עצמה ברבעון השלישי לעומת השני.

אבל מה שאיפשר את ההתאוששות הצרכנית הזו הוא ללא ספק הצעדים בהם נקטה הממשלה כדי להגן על הכנסתם של אותם ישראלים שהוצאו לחל"ת החל מחודש מרץ. ברבעון השני עלתה ההוצאה לצריכה ציבורית ב-25.2%, בעיקר בעקבות תשלומי ההעברה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת. ברבעון השלישי המשיכה הצריכה הציבורית לעלות וטיפסה ב-5% נוספים, על אף החזרה של חלק מהעובדים לעבודה.

הנתונים פורסמו היום מחזקים את ההבנה שהחל"ת היה מכשיר כלכלי מעולה לטווח הקצר. זה היה המודל שאיפשר לרבים לצלוח בביטחון את החודשים הראשנים של המשבר, ועזר לייצב את המצב הכלכלי של המשק. עם זאת, כלל לא בטוח שנתוני הצמיחה של הרבעון האחרון של השנה, אלו שישקפו את היציאה מהסגר השני, יהיו אופטימיים באותה המידה.

דמי אבטלה אינם שווים למשכורת, ולאורך זמן הישענות עליהם מביאה לירידה משמעותית בהכנסות ומכאן גם להקטנת הצריכה ולהאטה בצמיחה. נכון לסוף אוקטובר היו עדיין 940 אלף דורשי עבודה. ישראלים רבים סובלים עדיין מירידה ניכרת ברמת ההכנסה, כך שנתוני ההתאוששות אחרי הסגר השני ברבעון האחרון של השנה צפויים להיות נמוכים בהרבה.

ככל שהמשבר מתארך ומצבם הכלכלי של משקי הבית בישראל מתדרדר, כשהסגר השלישי כבר נראה מעבר לפינה, כך נפגע האמון של משקי הבית בכך שמצבם ישתפר. כשמסתכלים על המספרים הגדולים, כלכלה היא גם בסופו של דבר עניין של ציפיות. הצרכנים חושבים פעמיים לפני שהם מוציאים את הכסף שלהם, בעלי העסקים והסוחרים נזהרים בהזמנות ובהתחייבויות והמשקיעים ממתינים בצד ליום בהיר.

במצב הנוכחי, גם מי שבכל זאת לא נפגע בהכנסותיו עלול להעדיף לשמור כמה שיותר כסף בצד, במקום להוציא את הכסף קניות או שירותים, שני סעיפים שהובילו את ההתאוששות של הרבעון השלישי.

הדרך הטובה ביותר לדאוג לכך שרמת הצריכה הפרטית תמשיך להיות גבוהה גם בהמשך הוא לדאוג לכך שכמה שיותר ישראלים ייהנו מהכנסה יציבה ובטוחה. את זה הממשלה יכולה לעשות קודם כל על ידי הוצאה לפועל של התכנית הכלכלית שכבר אושרה ועומדת נכון להיום בתת ביצוע של 11 מיליארד שקלים. ההכרח השני הוא גיבוש תקציב לשנת 2021 שיכלול תכנית השקעות ממשלתית מאסיבית לעידוד הביקושים, כפי שהמליצו כבר קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD.