הדיאלוג עם הציבור משפיע: משרד האנרגיה עדכן היום (שני) את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית והודיע על הגדלת השקעות, זאת לאחר תהליך שיתוף ציבור. התכנית תלווה במדד חדש להצלחה שהוא ירידה צריכת האנרגיה ביחס לתמ"ג. בין השותפים לגיבוש ארגוני החברה האזרחית שבעבר עתרו נגד המשרד על אי פרסום תכנית בתחום.

"עשינו שורה של מפגשי שיתוף ציבור והארגונים שבעבר עתרו נגד המשרד, הם היום השותפים בגיבוש התכנית", כך אמר מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, בתדריך לעיתונאים הבוקר (שני), שבישר על עדכון התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית.

ישראל נמצאת בפיגור בתחום זה, כאשר התכנית הלאומית המקורית הייתה אמורה להיות מוגשת עד יוני 2011 והוגשה לבסוף רק בדצמבר 2017 אחרי עתירה לבג"ץ של עמותת אדם, טבע ודין. בשנים האחרונות ניכר תהליך שינוי גישה במשרד, שהניעה מספר הליכי שיתוף ציבור בתיאום אדם טבע ודין וגופים אזרחיים נוספים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"ארגונים שבעבר עתרו נגד המשרד, הם היום השותפים בגיבוש התכנית", אודי אדירי,מנכ"ל משרד האנרגיה. (צילום: דבר).

התכנית משנה את המיקוד מהפחתת צריכת חשמל בלבד להפחתת סך צריכת אנרגיה באופן כללי, מה שלעיתים מחייב דווקא הגברה של צריכת חשמל, תוך הפחתת השימוש בנפט וגז. היא נועדה לחסוך כ-87 מיליארד ש"ח באופן מצטבר, מתוכן 67 מיליארד ש"ח באופן ישיר, ו-20 מיליארד כתוצאה מהפחתת הנזק שגורמות פליטות מזהמים וגזי חממה.

המהותי מבין 6 סעיפי התכנית הוא התייעלות בתחבורה, בעיקר באמצעות מעבר לכלי רכב חשמליים, שאמורה לחסוך למשך באופן מצטבר 51,6 מיליארד ש"ח, או כ 65 מיליארד ש"ח כולל הפחתת פליטות, זאת עד שנת 2050. במשרד מעריכים כי התכנית תאפשר חיסכון של פליטת 6 מליון טון פחמן דו חמצני בשנת 2030.

מתוך: תכנית התייעלות אנרגטית משרד האנרגיה

הצעדים השניים בתרומתם הם בתחום הבניה, ובהם חיוב תקן בניה ירוקה לבתים חדשים ותכנית לאיפוס אנרגטי ברשויות המקומיות, בעיקר באמצעות ייצור אנרגיה לצריכה עצמית בפנלים סולריים.

מקלות או גזרים ?

חלק משמעותי מהצעדים יתחילו כצעדים וולנטריים, ויישומן יעשה באמצעות הסברה, הנגשה ותכניות מקילות למימון בטרם יהפכו לצעדים מחייבים. אדירי התייחס לקביעת החובות כשאמר: "אני לא רואה בזה מקלות, כי בסופו של דבר הם יחסכו לציבור כסף".

התכנית אכן תחסוך כסף לציבור, אבל רק בטווח הארוך. בטווח הקצר, חיוב בנייה ירוקה צפוי לייקר את מחירי הדיור, שבישראל גבוהים ממילא. במשרד מכירים בקושי להשקיע את ההשקעה הראשונית ואף לומדים זאת מהרשויות המקומיות – בעוד קרן ההלוואות בערבות מדינה להתייעלות אנרגטית, נמצאת כיום בביקוש נמוך מרשויות מקומיות, קרן המענקים נמצאת בביקוש יתר, למרות מענק של 20% בלבד.

אף על פי כן, אותו קושי קיים גם בעבור חלק גדול ממשקי הבית – במעבר לרכב חשמלי, למכשירי חשמל יעילים, להשגת דיור יעיל מבחינה אנרגטית או לשיפוץ הדיור הקיים.

המדד החדש

ככלל, יש קושי למדוד התייעלות אנרגטית בכלל המשק, משום שקשה למדוד את מה שלא קרה. במסגרת עדכון התכנית, נעשה שימוש במדד חדש שמשקף בקירוב את השיפור בעצימות צריכת האנרגיה במשק. המדד הוא צריכת האנרגיה ביחס ליחידת תוצר מקומי גולמי (תמ"ג). במשרד סבורים כי מדד זה משקף באופן המיטבי את יעילות צריכת האנרגיה במשק, בהתאמה לישראל, בה בה קצב גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית מהגבוהים במדינות ה-OECD. כמו כן, מדד זה מאפשר השוואה בין מדינות.

במסגרת המדד החדש, ממליץ המשרד על יעד ביניים של 11% שיפור בעצימות צריכת האנרגיה עד שנת 2025 ביחס לשנת 2015 (כ-1.2% שיפור שנתי ממוצע), ויעד של 18% שיפור בעצימות צריכת האנרגיה עד שנת 2030 ביחס לשנת 2015 (כ-1.3% שיפור שנתי בממוצע).

צעדי התכנית נבחרו בעיקר לפי יחס העלות/תועלת הכלכלית שלהם, במובנם הרחב – שכולל חישובי תועלת מהפחתת פליטות, ולא רק מחיסכון בעלויות האנרגיה הישירות.

מתוך: תכנית התייעלות אנרגטית, משרד האנרגיה

כך למשל, למרות האפשרות לחסוך צריכת אנרגיה רבה באמצעות שיפוץ מבנים קיימים, עלות השיפוץ גבוהה מאוד ולא בהכרח משתלמת.

אוריאל בבצ'יק, מנהל האגף לאנרגיה מקיימת במשרד, הסביר כי "בישראל יש הרבה פרויקטים של התחדשות עירונית, ולכן הכיוון של שיפוץ מבנים קיימים פחות רלוונטי". סך צעדי התכנית צפוי ליצור קרוב ל15,000 משרות חדשות בתחומי ביצוע פרויקטים של התיעלות אנרגטית, ואיפוס צריכת החשמל של רשויות מקומיות.

מתי זה יקרה ?

הוצאת התכנית לפועל קשה ליישום, לאור המשבר הפוליטי בו שרויה המדינה, בו מינויים מתעכבים, חוק התקציב האחרון עבר לפני שנתיים וחצי, והליכי חקיקה רבים תקועים. אף על פי כן, מכיוון שמדובר בעדכון לתכנית קיימת, במשרד מתכוונים לקדם חלק מסעיפי התכנית על בסיס התקציב הקיים.

בנוסף, משרד האנרגיה זכה להקצבה של 250 מיליון ש"ח מתקציב הקורונה המיוחד, שחלקה יוקצה לסעיפי התכנית, בשיעור שעוד לא נקבע. בינתיים מדובר בהצהרת כוונות מרשימה, שנשענת על ידע רב שהשכיל המשרד לתכלל משורה של גופים אזרחיים שבחרו לרתום את משאביהם לגיבוש תכנית מקיפה יותר.

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "משבר האקלים העולמי דורש מאתנו שינויים מהותיים בהרגלי החיים ובפרט באופן שבו אנו מפיקים וצורכים אנרגיה. באמצעות תכניות פורצות דרך בתחום האנרגיה, אנחנו לא רק מאטים את העלייה בביקוש לאנרגיה, אלא גם הופכים את ישראל למרכז לפיתוח ויישום טכנולוגיות ושיטות עבודה מתקדמות, אשר יאפשרו לחברות ישראליות לפרוץ לשווקים חדשים ברחבי העולם בתחום חשוב ומתפתח זה. בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, זהו צו השעה לנתב תקציבים והשקעות לפיתוח תשתיות, אשר מלבד תועלות מובהקות למשק האנרגיה, יקדמו את היכולת לשמש כמנועי צמיחה ליציאה מהמשבר. התוכנית להתייעלות באנרגיה משלבת צעדים שבכוחם להניע את גלגלי המשק הישראלי, לאפשר צמיחה כלכלית ולתרום לתעסוקה המקומית".​