אין יפות מההבטחות של שר התקשורת, יועז הנדל (דרך ארץ), על הצורך הדחוף לקדם את תשתיות התקשורת בישראל. השר צריך להציג הישגים בזמן הקרוב, כאשר כהונת הממשלה יכולה לפקוע בכל רגע. אך בשלב זה או אחר, הוא יצטרך להתייצב ולומר האם בזק היא מונופול דורסני שיש לפרקו לטובת המתחרות, או החוליה המרכזית בפריסת תשתיות הסיבים בישראל, שצריך להמשיך ולתת לה הקלות. 

בזק היא החברה היחידה שחלה עליה חובת פריסת כלל ארצית, כולל בשטחי יהודה ושומרון. בזק מנועה למכור שירות אינטרנט מלא, אלא תשתית בלבד, ומקיימת הפרדה מבנית בינה לחברות הבת: YES, בזק בינלאומי ופלאפון. לבזק אסור להציע חבילות שירותי תקשורת בהנחה. 

למעשה, בזק פועלת תחת שורה ארוכה מאוד של מגבלות נוספות: פיקוח מחירים בשירות הטלפוניה, חובת השכרה למתחרות של רשת התעלות שלה ושל הקווים עצמם, במחירים שמכתיב משרד התקשורת.

ובכל זאת המגבלות הללו לא הצליחו לפרק את כוחה העצום של בזק בשוק. מה שהם כן הצליחו לעשות, זה לתקוע את ההשקעה בתשתיות במשך שנים. את רשת הסיבים שלה, בזק החלה להיפרש בתחילת העשור הקודם. הרשת מגיעה כבר לארונות התקשורת באלפי שכונות. במקומות מסוימים אפילו עד לבתים, אבל עד היום היא לא הופעלה. 

ניידת שירות של "בזק" (צילום: יאיר ויטמן).

ההקלה שהוכרזה וזו שנשמרת בינתיים בסוד 

במסגרת מתווה הסיבים, הסכים השר הנדל שכנראה מבין את האבסורד, החליט להעניק לבזק הקלה אחת משמעותית, ביטול חובת הפריסה הכלל ארצית בסיבים. כדי לכסות על הפער, המתווה מציע, בתוך עשור, להגיע לפריסה מסובסדת של המתחרות, באזורים בהם בזק תחליט שלא לפרוס בהם סיבים אופטיים. 

בבזק מצפים להקלה משמעותית נוספת, שלא פורסמה בינתיים במסמך רשמי, מתן זכות לתת שירות מלא בסיבים מהיום הראשון להשקתם, ולא לחייב אותם בהפרדה בין ספק לתשתית. משרד התקשורת הציע בשימוע שקיים, פעולה מתונה בהרבה, מתן הזכות לתת שירות מלא בסיבים, החל בשנת 2022, תוך הטלת מגבלות שיווקיות נוספות על בזק, כדי להגביר את היכולת להתחרות בבזק.  

ההודעות של שר התקשורת על הפיכת האינטרנט בישראל משני מוצרים: ספק ותשתית, למוצר אחד, נועדה להכשיר את הקרקע גם להקלה הזו.

בוועדת הכלכלה, הביעו חברי הכנסת תרעומת על הכוונה להעניק הקלות לבזק, ודרשו לעכב את הזכות לתת שירות מלא ב-5 שנים. בינתיים, המצב הבסיסי בתשתיות התקשורת נותר כשהיה, בזק תמשיך לדחות את השקת רשת הסיבים, עד שלא תזכה להקלות רגולטוריות, שעונות על הציפיות שלה לכדאיות כלכלית. 

חזרה למתווה פילבר 

הרפורמה שאליה מכוון הנדל, שונה בפרטים, אך לא במהות ממה שהציע כבר בשנת 2016 מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ועד המדינה בתיק 4,000 שלמה פילבר. מעניין לחזור לדבריו מדצמבר 2016 בוועדת הכלכלה: "חייבים לסגור את הפער בסיבים אופטיים. סלקום ופרטנר יעשו את זה באזורי הביקוש וזה בסדר, אבל אני כרגולטור צריך לדאוג שעד 2020 הרשתות יהיו ערוכות לקלוט את היקף הטכנולוגיה המתבקשת".

ובכן, קצת יותר מארבעים יום נותרו להנדל עד לסוף 2020, ואלא אם משה ירד מהר סיני עם רשת סיבים אופטיים לכל בית, זה לא הולך לקרות.

 "כרגע אין לנו את זה ביד ויש רק שתי חברות שיכולות לעשות את השדרוג הזה". העיד פילבר בפני הועדה "אנחנו יכולים לעשות רפורמות צרכניות עד אין קץ וזה נהדר, אבל הוועדה צריכה לתת דעתה איך גורמים לשתי החברות, שהן דואופול (הוט ובזק), לפרוס סיבים אופטיים גם בפריפריה". 

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

הוט קיבלה פטור מוחלט מחיבור קווי של מעל 200 יישובים בתוך הקו הירוק, ואילו פרטנר וסלקום עדיין 'מלקקות את הפצעים' בשל התחרות החריפה בשוק הסלולר, שמקשה עליהן להחזיר חובות קיימים והשקעות עתק בפריסת סיבים.

בזק נותרה לבדה בעמדה שמאפשרת השקעה של מיליארדי שקלים במשימה זו. כל הצעדים להגברת התחרות, הועילו באופן מוגבל ביותר, ופגעו באופן קשה במצב התשתיות. זה הזמן של הנדל להכריע מה יותר חשוב – תחרות או תשתיות.