השקעה בתשתיות התקשורת והתחבורה במטרה לעודד יציאה ממיתון הקורונה תביא לתמורה מעל לפי חמישה מההשקעה הנדרשת, כך לפי דברים שאמר היום (רביעי) נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, לסטודנטים במכללה למנהל. על-פי הנתונים שהציג הנגיד, ההשקעה הנדרשת בתחום התשתיות בלבד, שעומדת על כ-2% תוצר, צפויה להביא בעתיד לתמורה של 11.5% תוצר על-ידי שיפור מערך התשתיות והיעילות התחבורתית בישראל.
בנוסף, המליץ הנגיד לממשלה לבצע השקעה של 1% תוצר בחינוך לגיל הרך והוראה בפריפריה, יחד עם הכשרות מקצועיות, שצפויים להביא לתרומה של 6.6% תוצר. ירון הסביר כי השקעה בתחומים האלו תפיק שתי תוצאות רצויות למשק הישראלי: מצד אחד האצת הביקושים במגזר העסקי וכתוצאה מכך גם הגברת רמת התעסוקה, ומצד שני ניצול ההזדמנות להשקיע בתשתיות שמהוות מנועי צמיחה ארוכי טווח. "ככל שנשקיע בתשתיות התחבורה והתקשורת זה יהווה מכפיל כוח למשק בעתיד".
הנגיד גם אמר שהוא ממליץ להחיל את תכניות ההשקעה כבר בתקציב 2021 לגביו הוסיף כי הוא רואה צורך דחוף באישורו וטען שאין לגרור את התקציב ההמשכי מעבר לסוף שנת 2020. "לא היינו רוצים למצוא את עצמנו עם תקציב המשכי ב-2021, זה תקציב מרסן וזה לא מה שהמשק צריך".
לגבי הרכב התקציב אמר ירון כי מבחינת בנק ישראל, התרחיש הרצוי הוא בניית תקציב רגיל שייקבע לפי כלל ההוצאה, ואליו תתווסף "קופסת קורונה" מיוחדת שתכיל את המשך התמיכה למשק בצורת תמיכה בעובדים שנמצאים בחל"ת על-ידי מימון דמי האבטלה, יחד עם חבילת ההשקעות ארוכות הטווח.
הנגיד התייחס גם להחלטת חברת דירוג האשראי S&P להשאיר את התחזית של ישראל יציבה ואמר שמדובר בהוכחה לכך שמצבה של ישראל אינו מסוכן. הנגיד גם הציג את מצב החוב והגירעון של ישראל כחיוביים ביחס למדינות אחרות בעולם, שהוצאות הקורונה הביאו את רמות החוב שלהן אל מעל ל-100% תוצר.
על-פי תחזית בנק ישראל שהציג הנגיד, במקרה של שליטה נמוכה במגיפה, וללא קיצוצים מיוחדים, יחס החוב תוצר של ישראל צפוי להגיע ל-87% בשנת 2023. בתרחיש שבו השליטה במגיפה נמוכה, בנק ישראל מעריך שקיצוצים תקציביים והפסקת הגידול בהוצאות יתחילו רק בשנת 2023, ובמקרה של קיצוצים יחס החוב תוצר יעמוד על 84% בשנת 2025.
במקרה של שליטה גבוהה במגיפה ללא קיצוצים תקציביים יחס החוב תוצר צפוי לעמוד על 79% בשנת 2025. בתרחיש כזה, בנק ישראל צופה שקיצוצים תקציביים אפשריים כבר בתחילת שנת 2022, ויביאו לכך שיחס החוב תוצר יעמוד על 75% בשנת 2025.
הנגיד גם קרא לממשלה לאמץ מודל חלופי לחל"ת, שיהיה גמיש יותר ויאפשר חזרה חלקית לעבודה. לטענתו, החל"ת "היה מודל אפקטיבי שנכנס לפעולה במהירות" בתחילת המשבר, אבל כיום נדרשת גמישות גדולה יותר כדי להגביר את רמת התעסוקה במשק. הנגיד הדגיש שלא מדובר בהצעה לאמץ את המודל הגרמני שלא אפשרי בישראל בשל פערים באיסוף הנתונים והתקשורת בין המעסיקים, הממשלה והעובדים, אבל קרא לאמץ מודל חל"ת במסגרתו יוכלו עובדים לחזור לעבודה באופן חלקי, וימשיכו לקבל דמי אבטלה חלקיים באופן הולם את שעות העבודה בפועל.
