מערכת הבריאות של שוויץ הגיעה לקצה גבול היכולת בטיפול בחולי קורונה, כאשר כל 876 המיטות במחלקות הטיפול הנמרץ, שיועדו למבוגרים נתפסו. כך דיווחו רשויות הבריאות השוויצריות השבוע.

בשל המצב החמור, יצאה המלצה לאנשים הנמנים על קבוצות סיכון לשקול לכתוב 'צוואה חיה', ולציין בה באלו טיפולים רפואיים הם יהיו מעוניינים, במידה וידבקו ומצבם יוגדר קשה. "צעד זה יקל על קרובי המשפחה שלכם", הסבירו באיגוד הרפואי השוויצרי, "גם על צוותי המחלקה לטיפול נמרץ, לקבל החלטות, כדי שנוכל לספק את הטיפול הפרטני הטוב ביותר".

שוויץ הפכה לפני שבוע למוקד ההתפרצות החמור ביותר באירופה כששיעור הבדיקות החיוביות הגיעו ל-28%, ומספר החולים הפעילים הגיע ל-140 אלף בני אדם, שיעור כפול של חולים ביחס לגודל האוכלוסייה מזה שנרשם בישראל בתקופת השיא.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נוסעים בתחבורה הציבורית בבזל, שוויץ. (צילום: makasana photo / Shutterstock.com)

אז מה גרם להתפרצות החמורה במדינה שהצליחה להתמודד לא רע עם הגל הראשון באביב? התשובה לכך די פשוטה. הרשויות השוויצריות, הממשלה הפדרלית והממשלות המקומיות מיהרו להחזיר את החיים לשגרה. בטענה של שמירה על הכלכלה הן ביטלו כמעט את כל המגבלות.

אפילו האיסור לערוך  אירועים עם יותר מ-1,000 משתתפים בוטל. במגזין 'פוריין פוליסי' נטען כי, "השוויצרים מעולם לא חוו מלחמה, או אסון טבע. במאה האחרונה לא היו פיגועים משמעותיים במדינה ואפילו המשבר הכלכלי לא שינה כמעט דבר". השוויצרים התייחסו לעצמם כמקרה חריג, כמדינה מיוחדת, ועל כן מיהרו לבטל את כל צעדי המנע שנקטו עם פרוץ המחלה.

באופן סימבולי, ואולי אף אירוני במידה, פסטיבל יודליי מסורתי שנערך במעלה ההרים לפני כחודש, עם תלבושות שוויצריות מסורתיות, גבינות ושוקולדים, היה אחד ממוקדי הפצת המחלה שהובילו לגל השני האימתני ששוטף כעת את המדינה.

פסטיבל יודליי בשוויץ (צילום: AP/Keystone/Sigi Tischler)

בימים האחרונים רשויות הבריאות השוויצריות החלו להראות ירידה בתחלואה. מספר החולים הפעילים במדינה החל לרדת, וזאת בעקבות סגרים וצעדי מנע שהוטלו בחלק מהקנטונים. בשוויץ אובחנו עד כה יותר מ-285,000 נשאי קורונה, ולפחות 3,879 מתו מהמחלה ומסיבוכיה.

משאל עם על מגבלות הקורונה ועל הפיצויים

הממשלה הפדרלית בשוויץ "חלשה" במובנים רבים מהממשלות של כל אחד מ-26 הקנטונים מהם מורכבת הקונפדרציה. בקנטונים השונים דבורות שפות שונות, ויש להן ריבונות מלאה כמעט בכל מה שלא קשור ליחסי חוץ ולביטחון.

בימי הגל הראשון הממשלה הפדרלית הטילה סגר נרחב במדינה, בדומה לסגרים שהוטלו בשאר מדינות אירופה. אולם לאחר שהוסר הסגר הודיע הממשלה כי הרשויות בקנטונים השונים הן שיקבעו את 'מדיניות-המגבלות' המיועדות למנוע התפשטות של מגפת הקורונה.

השוויצרים ידרשו להכריע במשאלי עם על מגבלות הקורונה ועל הפיצויים. במשאלי עם שיערכו בשלושה קנטונים שונים בסוף החודש ידרשו אזרחי הקנטונים להצביע על צעדים הקשורים במדיניות שנוקטת הממשלה המקומית נגד התפשטות הקורונה, והפיצויים לנפגעים מהשבתת המשק.

במשאל עם שיערך בקנטון באזל ידרשו האזרחים להכריע על חוק שכבר אושר  בבית המחוקקים של הקנטון, ולפיו נטל המסים על עסקים שנפגעו מהקורונה ירד בשליש. כל עסק שהכנסותיו ירדו בשליש או יותר, יקבל זיכוי של שליש מהמיסים שהוא משלם, על סך של עד 3,000 פראנק שוויצרי (כ-11,000 שקלים) בחודש. העלות המשוערת של החוק עבור ממשלת הקנטון היא 10 מיליון פרנקים שוויצרים (כ-37 מיליון שקלים).

מחוץ לבניין העירייה בבזל, שוויץ (צילום: Andreas Mann / Shutterstock.com)

בקנטון סנט. גאלן האזרחים ידרשו להצביע על תוכנית ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממשבר הקורונה. התכנית שאושרה ברוב מוחץ בבית המחוקקים של הקנטון מיועדת לעסקים שהמחזור השנתי שלהם קטן מ-10 מיליון פרנקים שוויצרים (כ-37 מיליון שקלים).

בקנטון אורי, הקנטון הקטן ביותר בשוויץ בו חיים פחות מ-40,000 תושבים, יצביעו אזרחי הקנטון על קיומן של תקנות חירום. בקנטון הקטן שיושב בספר ההררי של שוויץ, אין לממשלה המקומית כל תוקף חוקי לכונן תקנות חירום. הממשלה לא יכולה להטיל סגר על האזרחים, דבר שמקשה עליה להתמודד עם מגפת הקורונה. חוק חדש שעבר ברוב גדול בבית המחוקקים הקטן של הקנטון קובע תקנות לשעת חירום ומותיר לממשלה פעולות שעד כה אסור היה לה לעשות. בשביל שהחוק יכנס לתוקף הוא דורש גם את תמיכתם של מרבית אזרחי הקנטון.

נוסף למשאלים האלה שיערכו בקנטונים ב-29 בנובמבר, יערכו בשוויץ שני משאלים ארציים. אחד מהם תובע איסור של כל השקעה פרטית או ממשלתית בתעשיית הנשק, משאל שצפוי שלא לעבור. אבל אם הוא יעבור אזי ששוויץ תהיה המדינה הראשונה בעולם שאסור להשקיע בה בנשק. המשאל השני הוא על חוק הדורש מחברות שוויצריות שלא לעשות עסקים עם חברות הפוגעות בזכויות אדם או שאינן עומדות בסטנדרטים בינלאומיים של שמירה על הסביבה. גם החוק הזה הוא מרחיק לכת ותקדימי בעולם, וצפוי שלא לעבור.