טורינו – לפני מגפת הקורונה, ההנחה הרווחת היתה שחלקה של העבודה הבלתי מיומנת בכלכלה נמצא בירידה. בשווקי עבודה "משובשים" שעברו טלטלה על ידי דיגיטציה, היכן ששולטים המקצוענים הראוותניים של ענפי ה-STEM (ראשית תיבות באנגלית של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), נדמה היה שרק בעלי השכלה והכשרה נרחבות יכולים לשגשג.

מי שמשרותיהם נמצאות תחת איום מכיוון טכנולוגיות חדשות, נידונו להיות עובדים ארעיים ומיותרים ורמת החיים שלהם צפויה להידרדר מאליה.

המגפה העולמית הפריכה את תיאור המציאות הזה, לפחות בחלקו, על ידי כך שהיא חשפה אלו עובדים הם באמת חיוניים. מסתבר שעדיין אין בנמצא פתרונות טכנולוגיים טובים למנקי רחובות, מוכרים בחנויות, עובדי אחזקה, שליחי מזון ונהגי משאיות ואוטובוסים; בעלי מקצועות ששמרו על הכלכלה מתפקדת במהלך הימים האפלים ביותר של המשבר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במקרים רבים, עובדים אלו מבצעים משימות הדורשות גמישות, התאמה למצב ויכולות פיזיות מסוג שלא קל לתרגם לשורת קוד של תוכנה ולהעביר לביצוע רובוט.

מפעל פורד, 1970. "עובדים אנושיים נדרשים כדי לפקח, לתחזק ולהשלים את עבודת המכונות" (צילום: AP Photo)

העובדה שעובדים בלתי מיומנים אלו שורדים על אף הופעת טכנולוגיות חדשות לא צריכה להפתיע איש. מהפכות תעשייתיות קודמות התרחשו באופן דומה. עובדים אנושיים נדרשים לכל הפחות כדי לפקח, לתחזק ולהשלים את עבודת המכונות. במקרים רבים, יש להם תפקיד מפתח במודלים עסקיים חדשים ו"משבשים" לאורך ההיסטוריה. האתגר, מאז ומעולם, היה לסגור את הפער בין הערך החברתי שיוצרים העובדים האלו, לבין המשכורות שהם מקבלים.

עובדים בלתי מיומנים מבטיחים את תפקוד המכונה העולמית

עבודות שאינן דורשות רמת מיומנות גבוהה נחשבות לכאלו שיוחלפו על ידי טכנולוגיות חדשות עם הזמן, אך רוב העבודות האלו הן בעצמן תוצרי לוואי של קדמה טכנולוגית. מכונאים, חשמלאים, שרברבים ומתקיני אמצעי תקשורת, כולם חייבים את משרותיהם לפריצות דרך טכנולוגיות מהעבר. אלו הם העובדים המבטיחים את התפקוד התקין של המכונה העולמית, של רשתות החשמל, מערכות המים והאינטרנט.

חדשנות אינה משנה את מבנה הפירמידה המסורתי של שוק העבודה, לפיו מספר מצומצם של בעלי תפקידים בעלי הכשרה נרחבת מפקחים על פעולתם של יתר העובדים, בעלי ההכשרה המצומצמת יותר. מה שהטכנולוגיה משנה זה את ההרכב של פירמידת העבודה.

יצירת משרות חדשות ברמת תחכום גדלה והולכת, תוך כדי ביטול של משרות שגרתיות יותר לטובת אוטומציה. גם היום ישנם פסי ייצור. אבל עבודה במפעל שנשלט כולו על ידי תוכנה ומאוכלס על ידי רובוטים חכמים שונה מעוד מעבודה במפעל חדשני ומעודכן בשנות החמישים.

ההיי טק תלוי במחסנאים ועובדי ייצור

מאחורי החזות הדיגיטלית המרשימה שלהן, רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות של היום נשענות באופן משמעותי על עובדים בעלי רמת מיומנות נמוכה. ב-2018, המשכורת החציונית של עובדי אמזון היתה פחות מ-30,000 דולרים לשנה (כ-8,700 שקלים בחודש. השכר החציוני במשק הישראלי היה באותה שנה 7,988 שקלים בחודש). שכר זה מייצג את מה שרוב עובדי אמזון עושים: מנהלים מלאי ומכינים למשלוח הזמנות ממחסני החברה.

אותו הדבר נכון גם לגבי יצרנית הרכבים החשמליים טסלה, בה השכר החציוני היה ב-2018 כ-56,000 דולרים: כשליש מעובדי החברה עובדים במפעלי הרכבת הרכבים. ובעוד השכר החציוני בפייסבוק היה ב-2018 גבוה, 228,000 דולרים, הוא לא משקף את עשרות אלפי עובדי הקבלן בשכר נמוך המבצעים את פיקוח התוכן של החברה.

עובד אמזון. השכר החציוני בחברה עמד ב-2018  על 30,000 דולר לשנה בלבד (צילום: AP Photo/Damian Dovarganes)

דפוסים אלו ניכרים במיוחד בכלכלת החלטורה, היכן שתוכנות ואלגוריתמים מספקים את הפלטפורמה (שוק דו כיווני) למכירת שירותים המתבצעים על ידי עובדים בשר ודם. זה כלל לא משנה עד כמה מתוחכמים יישומי הזמנת הנסיעות והמשלוחים של אובר, החברה לא היתה יכולה להתקיים מבלי נהגי המוניות ועובדי השליחויות שלה.

גם בינה מלאכותית צריכה מוח אנושי

לעתים קרובות מדי, האנשים שעובדים בקצה שרשרת הערך של כלכלת הפלטפורמה זוכים לייחס של כוח עבודה מדרגה שנייה, ולא נחשבים אפילו לחלק מהצוות המקצועי. בניגוד למהנדסים והמתכנתים המעצבים ומעדכנים את האפליקציות, הם מועסקים כקבלנים וזוכים למעט הגנה מקצועית, אם בכלל.

באופן דומה, בינה מלאכותית, שרבים רואים בה את המקור המרכזי ל"אבטלה הטכנולוגית" של העתיד, לא תתקיים מבלי התרומה של מיליוני עובדי צווארון כחול טכנולוגיים – בעיקר בארצות מתפתחות – העמלים בפסי הייצור  של כלכלת המידע. רוב האלגוריתמים של למידת המכונה זקוקים ל"אימון" על כמויות עצומות של מידע שצריך להיות "מנוקה" ו"מתוייג" ידנית, על ידי עובדים אנושיים המסווגים את התוכן. בשביל שאלגוריתם ידע לקבוע האם תמונה של מכונית היא אכן של מכונית, מישהו צריך לרוב לתייג את התמונה באופן מתאים.

בהינתן המציאות של הכלכלה הדיגיטלית, אין כל הצדקה להתייחס לעבודות שאינן דורשות הכשרה ממושכת כמשרות לא איכותיות. לעובד "נטולי המיומנויות" של היום אולי אין תארים אקדמיים מתקדמים, אבל רבים מהם הם טכנאים מיומנים, השולטים בממלכות ידע וטכניקות הכרחיים. הכרה בכך הכרחית להעצמתו המחודשת של כוח המיקוח של עובדים אלו וליצירת חוזה חברתי חדש.

אדוארדו קמפנלה הוא עמית מחקר במרכז לממשל של שינוי באוניברסיטת IE, מדריד.

© Project Syndicate, 2020